בלוג אישי
Ronit Koren
אויר
כָּךְ עֲטָפוּנִי הָרוּחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ מִמַּמְלֶכֶת הַיּוֹם, עֵת עָצַמְתִּי עֵינַי הַלַּיְלָה בֵּין שְׂמִיכוֹתַי וּמַצָּעַי. סְפוּגִים הָיוּ הֵם, בַּחַמָּה וּבִמְשׁוּבוֹת אָבִיב. תְּחִלָּה תְּלוּיִים, נוֹטְפִים מֵימֵיהֶם, אַחַר רְפוּיִים, מִתְעַנְּגִים עַל מַשָּׁבִים, כָּמוֹנִי בָּהֶם כְּעֵת חַיָּה. עֲבוּרִי בִּלְבַד אָסְפוּ אֶת כֹּל קִסְמֵי הָרוּחַ, רֵיחוֹת...
