התמכרויות

ההתמכרות שלי – סדרות אנימה

קרדיט: willianfujii – pixabay

שעות הפנאי הם הדרך שלי להתמודד עם הכאב והבדידות, החיים אינם פשוטים ועולם האנימה ממכר אותי כל פעם מחדש. יש לי המון התמכרויות בחיים: הימורים, סיגריות, וכמובן נשים. אבל, כשאני מרגיש קצת מדוכדך, סדרות האנימה שם בשבילי. למעשה, אין שבוע שבו אני לא צופה בסדרת אנימה משובחת.

מה זה אנימה? ועל מה מדובר בכלל?

אנימה, היא למעשה קטע אנימציה מקצועי. רובם מתבססים על הנפשות, וציורי מנגה שונים, מקורם בארץ יפן, ונחשבים כאומנות אותנטית. לא מדובר על עוד סתם “אנימציה”, אלה על איורים נפלאים, תלת או דו ממדיים שציירי המנגה מעצבים.

מדובר בסגנון אישי, אשר מכוון לרגש הפנימי ביותר של האדם. כל אחד יכול למצוא סגנון אחד שיאהב, יש מאות קטגוריות, ז’אנרים, ותגיות בשלל אתרים בישראל ובעולם. ישנם גם אנימות לפי תחומי עניין ורגש, בין אם אתם מרגישים בודדים, או שאיבדתם חלק יקר מנשמתכם, תוכלו למצוא נחמה בסדרות האנימה השונות.

נטפליקס- צורתו של קול

מקור התמונה: מתוך נטפליקס, צורתו של קול.

למשל, בסרט האנימה: “צורתו של קול” הפופולארי ביותר שיצא בשנת 2016, טמון בו רגש מטורף, שאפילו גרם לי לבכות מעט. הסרט מדבר על עלילה שמתרחשת בזמני הילדות, בבתי הספר. העלילה מספרת על ילדה בשם שוקו נישימה, ילדה חירשת, שהדרך היחידה שלה לדבר היא באמצעות שפת הסימנים. כתוצאה מכך, ילד בשם אישידה שויה וחבריו הופכים את חייה הצעירים לגיהינום אחד שלם. בשלב מאוחר יותר, אותה הילדה עוברת לבית ספר חדש ואותו הילד נשאר לבדו. ומכאן, הדברים הופכים להיות מסובכים הרבה יותר.

אני מניח, שלא מעט אנשים והורים יצליחו להתחבר לעלילה המציאותית הזאת.
אגב – אנימה זה לא רק לילדים.

רגע לפני – המעבר לעולם הדמיוני

אחרי לחץ מהעבודה, יום קשה, ולא מעט עייפות, הייתי רק רוצה לצפות בסרט טוב. בדרך כלל, הסרטים וסדרות האהובות שאליהם נכנסתי הם סרטי מדע בדיוני, אקשן, ואימה. אני בוודאי מדבר על ההפך מסרטי האנימציה, אלה סרטים שבהם דמויות אנושיות מבצעות את משימתם. המעבר לעולם האנימה לא היה קל, הכל התחיל לפני כמה שנים.

ערב אחד, הייתי צריך משהו חזק וטוב, זה היה בדיוק הזמן שאבי היה באשפוז. אני לא ממש זוכר איך זה קרה, מה שכן היה פרסום לגבי אנימה מסוימת, באותו הזמן לא ידעתי בכלל מה זה “אנימה”. בכל אופן, נכנסתי לתיקיית דרייב מסוימת, והתחלתי לצפות בפרקים, לאט ובטוח. לאחר כמספר ימים, ממש הייתי שקוע בעלילה, באנימה, ובסיפור עצמו. האמת? שלא ידעתי מה כל כך משך אותי כאן. לאחר סיום הפרקים, הרגשתי מן חור פנימי, התגעגעות בלתי פוסקת לעלילה, לאקשן, למתח ולדמויות. לאחר כשבוע נוסף, התחלתי לברר מה בדיוק קרה לי, מה בדיוק קרה כאן! לאחר מכן, הבנתי שמדובר בסרטים יפניים שנקראים: “אנימות”.

בסופו של עניין, ובהמשך, החלטתי לחקור על העולם הזה, לשמוע שירים מסוימים מהז’אנרים, ולחפש אחר פרקים נוספים שימשכו אותי לתוך האפלה. כיום, בשעות הפנאי שלי, אין משהו אחד שאני אוהב לעשות מאשר לצפות בסדרות אנימה איכותיות.

הכירו את עולם האנימה – החוויות והרגעים

עולם האנימה טומן בחובו, לא מעט משברים, רגשות מעורבים, וכאב. בזכות נתון זה, אני כל כך מתחבר ולא מסוגל להרפות מעולם הסדרות. המון פורומים, קהילות, עמודי פייסבוק, קיימים וממשיכים להתפתח רק בגלל האהבה שלהם ליצירות הללו.

“עד שלא תנסו לא תדעו” בהתחלה, חשבתי שמדובר על סרטי קולנוע של ילדים ותו לא. לשמחתי, היה שם משהו מעבר. בסדרות וסרטי האנימה, תתקלו בלא מעט חוויות ורגעים שמחים וכואבים, שרובם מבוססים על סיפור אמיתי. למשל: ילד שרוצה להגן על היקרים לו מכל, אבא שמרביץ לביתו, וקשיים נוספים. בסופו של עניין, תקבלו סוף ראוי ומשמח.

הקטע הטוב ביותר בז’אנר הוא הסיפור, העלילה. דברים שאינם נצפים מראש מרעידים את עולמנו. למעשה, דבר קטן שלא חשבנו שהוא משמעותי, הופך לכזה. הדבר שאני הכי אוהב באנימה: הוא שיוצר הסיפור יפתיע אותי, ויזעזע אותי כל פעם מחדש. למעשה, אפשר לקרוא לזה מחזה, או תסריטאות לכל דבר.

בקיצור – תנו לזה צ’-א-נ-ס.

אליחי פרו
נכתב על ידי
אוהב לכתוב מאז ומתמיד, בין הכישרונות היחידים שבהם בורכתי. לרוב, כותב בתחומים מגוונים מלאי תשוקה וחיים.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .