התמכרויות

רשתות חברתיות ואנחנו הזומבים

ממש כמו סמים.
ממש כמו סמים. קרדיט- Pixabay from Pexels

אני מתגעגע לימים של פעם עוד לפני שהיה סטורי והודעות פרטיות באינסטגרם, עוד לפני שנהיינו זומבים.

העולם הדרדר בגלל הרשתות האלו, אם זה התמימות, תקשורת נורמלית ואפילו זוגיות. היום אינסטגרם היא אפליקציית היכרויות לכל דבר מבחינתי, לעשות כמה לייקים למישהי ואז “לזרום” לפרטי? פתטי נורא. היום כדי לשחק כדורגל בשכונה (זה עדיין קיים בכלל?) אתה צריך לשלח הודעה בקבוצת החברים שלך ולחכות לתשובות שלחלקם בכלל אין את הכוח לרדת לשחק כי הוא עסוק בלעשות סלפי.

אין יותר להיות “מקובל” בכיתה, היום “מקובל” זה מישהו שיש יותר הכי הרבה עוקבים באינסטגרם. איפה הימים בילדות שהייתי צועק לחבר שלי יורי מתחת לבית והוא גר בקומה 9 ואמא שלו הייתה עונה לי, “יורי עושה שיעורי בית, הוא יסיים וירד”. נשמע ממש ישן אה? אין יותר כימיה, אין יותר חברות אמת, הכול זיוף אחד גדול, כולם מתחבאים מאחורי מסכות של “פילטרים ולייקים”.

מה נעשה? If you can’t beat them join them.

אז פתחתי משתמש באינסטגרם וקצת התמכרתי אומר את האמת, עשיתי “סלפי” עם איזה אפקט שעשה אותי מינימום בראד פיט. ואז אתה מסתכל במראה ואתה קולט שאתה בכלל דומה למוכר הזקן במכולת. על מי אנחנו עובדים? וגם מה יהיה עוד 10 שנים?

“אמא איך הכרת את אבא?”

“הוא עשה לי לייק ומשם זרמנו לפרטי מתוק שלי”

נשמע מצחיק אה?

לייק לייק לייק

קרדיט- Cristian Dina from Pexels

איפה הימים שאבא שלי חיזר אחרי אמא שלי חצי שנה, מרגל אחריה כל יום אחרי שהיא מסיימת את לימודיה בבית הספר.

שואל עליה, מברר, מנסה לרמוז או אפילו סתם נהנה לעמוד בצד ולהסתכל עליה (לא היה לה פילטר דרך אגב).
טוב אז אמרתי לעצמי תנסה, למה אתה שולל? יצאתי עם כמה בחורות (בקטע ידידותי) שאיך הן נקראות היום? “ילדות אינסטגרם” (בכוונה הגרשיים). אחת מהן ביקשה שניסע נסיעה של 55 דקות כדי לעשות סלפי במקום מיוחד, אתם מבינים? נסיעה של כמעט שעה בשביל תמונה לסטורי.

ואחת אחרת שיצאתי איתה כדי להכיר אותה לעומק מעבר לאינסטגרם, כשנפגשנו לא ראיתי את הפרצוף שלה בכלל מרוב שהטלפון שלה היה דבוק לה למסך.
“אני מעלה תמונה שלי עם האוכל, כנס תעשה לייק ותגיב”.
אני כזה, אוקיי… ולאחר שעה היא רוצה למחוק את התמונה כי לא קיבלה מספיק לייקים שתואמים לזמן ההעלאה.
“אני מוחקת, הייתה טעות להעלות בערב אנשים ישנים, אעלה מחר” (לא ידעתי איפה לקבור את עצמי גם לא ידעתי מה אני עושה פה מרוב הלם).

אני לא מקובל

קרדיט- Oladimeji Ajegbile from Pexels

תגידו זה אמיתי? מה זה? איפה הימים שהיינו זורקים על עצמנו איזה טרנינג אדידס מזויף ויוצאים לראות את החברים או להוציא את הכלב לטיול?

איפה האינטימיות? איפה התמימות ?! היום ילד בן 14 מתחיל עם ילדה זרה בצורה הכי גסה, עצוב שחלקן גם “זורמות” עם זה! גם התמונות שאנחנו מעלים אפשר בכלל לקרוא לזה תמונה? ההוא מעלה תמונה שלו עם החולצה החדשה והשעון היוקרתי עם הBMW שלו. ההיא מעלה תמונה בבגד ים (אם אפשר לקרוא לזה בגד ים).
שנת 2020 אתה חייב לצאת מסודר מהבית גם אם זה לקנות משהו מהמכולת, כי לך תדע אולי תראה משהו או מישהו ותצטרך להעלות לסטורי.

הדבר העצוב ביותר שאנחנו מזייפים את הרגשות שלנו ברשתות האלו, רע לנו, מעלים לרשת שמח לנו, טוב לנו מעלים שרע לנו. זה מצדיק מחקר שקראתי, שאומר שככל שהטכנולוגיה מתקדמת ואנחנו יוצרים קשרים בצורה וירטואלית, אנו מפתחים יותר בעיות נפשיות, במיוחד באישיות שלך כי יש לך כמה אישיות, אחת שבה אתה חי במציאות, אחת וירטואלית ואחת שמזייפת את האישיות שלך כשרע לך או טוב לך.

מתעדים את מה שהם אוכלים כל יום וכל היום, מה יהיה השלב הבא? לתעד את עצמכם עושים את הצרכים שלכם בשירותים? בעצם ראיתי כבר כאלו… הקטע הזה הגיע לכל סיטואציה ואפילו לזוגיות, הגענו למצב שכדי להראות לגרושה שלנו / אקסית שלנו “שטוב” לנו אנחנו מעלים תמונה עם בחורה / גבר. מה יצא לכם מזה חוץ מקנאה סתמית וללא כל מטרה? נקמה? כאילו.. יש לכם בעיה תפתרו אותה בארבע עיניים כמו בוגרים.

איפה?

קרדיט – Tristan Le from Pexels

אם לא היו פה חוקים של זכויות יוצרים הייתי מעלה לכאן כמה דברים הזויים שראיתי, מלנקות את הקקי של הכלב בטיול עם הקפה של הבוקר ועד המיטה לישון.

מה אני משחק אותה אני גם נמצא באינסטגרם, אבל לא מעלה כל מה שזז, בעיקר עוקב אחרי דברים שמעניינים אותי כמו אפליקציית חדשות. אין לי בעיה, גם אני מעלה סלפי אבל לא נמצא בהיכון על המסך לבדוק מי עשתה/ עשה לייק או הגיב/ה. רק לי זה עצוב? מה יהיה עוד עשור? איך אכיר את אשתי? בקבוצת רווקים ורווקות בפייסבוק? או דרך פוסט מצחיק\מטומטם שמישהו העלה “באינסטוש”.

עוד דבר עצוב שזה פוגע לנו בלימודים, אנחנו מחכים להודעה/ לייק וכו’  באמצע שיעור ואנחנו שוכחים מהלימודים. היום אין מצפון על כך שהברזת משיעור, לא רק שאין מצפון אתה גם מתעד את זה לסטורי, אולי יגיבו לך “חחחחח גבר!” רמת ההשכלה ירדה, ילדים גדלים בצורה לא בריאה לעולם מזויף ופתטי.

לדוגמא פגשתי מישהי מהאינסטגרם, היא הייתה מהממת מבחינה חיצונית (לפחות באינסטוש), ראיתי אותה במציאות והגעתי למצב ששאלתי אותה בטלפון ליד מי היא כי לא זיהיתי אותה והבחורה נמצאת ממש לידי ואני לא מזהה אותה כי היא לא הייתה דומה בכלל כמו בתמונות, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.

נגמרו הימים האלו סבתא.

קרדיט- Edu Carvalho from Pexels

תחשבו איזה כיף היה פעם. שלא תבינו לא נכון אני בעד טכנולוגיה! אני אפילו לומד את זה…

אבל כשזה מגיע לזיוף ותשומת לב לא אמיתית גם כן, אז זה קצת מבהיל כי העתיד לא נראה ורוד כרגע. קראתי מחקר לפני שנה אני חושב, שמראות סטטיסטיקה עולמית שרמת הגירושין גבוהה יותר היום מאשר פעם (לפני הרשתות החברתיות). אם תשאלו אותי? איך שאני קרוב להתחתן אני פשוט מוחק כל רשת אפשרית, לא משנה בשביל מה אני משתמש בה.

אבל היי! יש בזה צד ממש חיובי! יש אנשים שמתפרנסים מזה וזו העבודה שלהם וזה כסף ממש טוב.

אז בסוף של יום כל אחד והדעות שלו ושיעשה מה בראש שלו אני רק מביע את דעתי, מתנצל מראש אם זה נראה שאני שופט, פשוט נראה לי מגוחך ומעצבן איך העולם נהיה מזויף, לא תקשורתי ומתבסס על קודים במקום להביע את עצמך בכנות ובישירות. יכול להיות שאני פרימיטיבי ואני גם מגזים, אבל זו דעתי ואני לא מתכוון לנסות לשנות אנשים, כל אחד שיצליח בדרכו.

אני מעלה לכאן שיר, אתם חייבים לשמוע את השיר הזה! הוא מדבר בעיקר על מה שכתבתי כאן
וסליחה מראש כי יש שם מילים בוטות ולא נעימות לאוזן.

AbuProblems
נכתב על ידי
בן אדם טוב סה"כ מהדרום, סטודנט להנדסת תוכנה, חי חיים מפתיעים ולא צפויים, אבל- Expect The Unexpected.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .