יופי

רוצה שיער בריא ומלא ברק?

קרדיט: pexels

לא משנה כמה אתם תופסים את עצמכם כאינדיבידואלים אנרכיסטים, לכל אחד מכם ישנה לפחות אנקדוטה אחת בחייו בה נפל קורבן לטרנד חולף

עד לא מזמן, התגאיתי בעובדה שאני אדם חופשי, ביקורתי, בעל בחירה עצמאית שלא לוקח חלק באופנות חולפות.
לראייה:
1. מעולם לא היו לי נעלי קרוקס, לרבות טרם תקופת ההתפקחות בה כולם הבינו שמדובר בלא יותר מאשר ״גומי עם חורים״.
2. על אף שבמהלך חיי, קיבלתי מספר פליקים בישבן ללא הסכמתי, מעולם לא כתבתי על כך פוסט דרמטי וחתמתי ב metoo
3. אני אוכל בשר, אני שותה חלב ואני שולק ביצים של תרנגולות שלא רצו בשדה פתוח.

אך כל תפיסת העצמי הזו התנפצה לי לרסיסים…

לפני כחודש, ישבתי על הכורסה בסלון, ובהיתי בסיישן ״שאלות-תשובות״ באינסטגרם סטורי של חתיך אוסטרלי.
זה היה כמובן מרתק ומסעיר! שאלות נוקבות ותשובות מחכימות, כמו:
שאלה: ״איזה סבון פנים אתה משתמש?״
תשובה: ״הרמס, קולקציית פרש ליין״
שאלה: ״מה נותן לך השראה?״
תשובה: ״אתם, העוקבים שלי״
שאלה: ״האם אפשר לפגוש אותך?״
תשובה: ״כן, אני עורך שיחות וידאו 1 על 1 במחיר מוזל של 100$ לשעה”
שאלה: ״מה המוטו שלך לחיים?״
תשובה: ״חיים רק פעם אחת, ורק פעם אחת חיים!”

ואז, רגע לפני שאיבדתי את מעט האמון שנותר לי במין האנושי והמשכתי לדפדף ל״שאלות-תשובות״ של חתיך ברזילאי, נשאלה שאלה (בנאלית), שלאחריה הגיעה תשובה מפתיעה:
שאלה: ״באיזה שמפו אתה משתמש?״
תשובה: ״אני לא חופף את השיער. אני רק שוטף אותו במים״

התגובה הראשונית שלי הייתה תחושת קבס, אך אז נעתקה נשימתי למראה התמונה שצירף עם שיער בריא, חלק ומלא ברק (לא יודע לגבי הריח). אני מודה שזה תפס את תשומת לבי, אפילו יותר מהתמונה שלו בספידו ברקע גל מתנפץ ובפוזיציית בת הים הקטנה.

החלטתי לחקור לעומק, וגיליתי שישנו טרנד שנקרא ״נו -פו״ (באנגלית – ״No-poo״), ובתרגום לעברית, (שכמובן נשמע הרבה יותר רע..) – בלי שמפו.

חובבי הטרנד, מסתמכים על הסבר שמתיימר להיות מדעי, שטוען כי ללא שמפו, הגוף מפתח בעצמו שכבת שומן, שמגנה על עור הקרקפת, מונעת התייבשות וקשקשים ושומרת על השיער חזק ובריא.

אני מודה שבארץ, אין סיכוי שהייתי בכלל שוקל לנסות את הטרנד, מכמה סיבות:

1. מזג האוויר – בעוד שבאירופה הקור מביא איתו יובש נוראי, שכל מה שיציעו לי על מנת להיפטר ממנו, אני אקח! הרי שבארץ הנחמה היחידה מפני הלחות והחום זו אותה מקלחת מרעננת עם שמפו ריחני.
2. ביקורת חברתית – באירופה דוגלים בגישה של ״חיה ותן לחיות״. למעשה, אני יכול לצאת לרחוב עם חצאית ורודה ולשיר ״סינג הללויה״ ואף אחד לא יניד עפעף (מניסיון).
בארץ לעומת זו, אף אחד לא יוותר על האפשרות להגיד לך מה הוא חושב עליך, בן אם זה באופן ישיר או בין אם זה באמצעות קודים מילוליים שכולם יודעים מה כוונתם. לדוגמה:
״יאוו רזית! = לא אכפת לי להחמיא לך, כי את עדיין יותר שמנה ממני..״
״יאוו אתה חופר! = יאוו אתה חופר!״
חששתי מהתגובות שהייתי מקבל בארץ, כשאספר שאני לא חופף.
אך כאמור, מכיוון שאני לא בארץ החלטתי שאני הולך על זה. 30 יום. מה כבר אני יכול להפסיד.

אתם מכירים את זה כשמתחילים משהו חדש תמיד ישנו בהתחלה שלב התדרדרות ורק לאחר מכן רואים תוצאות.
כמו בדיאטה, שלאחר שבוע צום, אתה עולה על המשקל, וקולט שבכלל עלית 2 קילו, ואז כולם אומרים לך: ״כן, זה כי הגוף מתרגל לשינוי״ או ״אתה בונה שכבת שריר עכשיו שהיא כבדה יותר משומן ועל כן זה נראה כאילו לא רזית״, והדבר היחידי שאתה חושב עליו זה שיכולת לדפוק את הפסטה המוקרמת ועדיין להיות 2 קילו פחות.
אז ב״no-poo״ שלב ההתדרדרות נמשך 30 יום!

בימים הראשונים, מודה שלא היה שום הבדל יוצא דופן, השתדלתי לשטוף היטב במים, וכמו כן להשפריץ קצת יותר בושם במידה וישנן ריחות לוואי. לאחר שבוע התחלתי להרגיש את הצטברותה של אותה שכבת שומן שהוזכרה במחקרים, אך לצערי היא לא לוותה בשום ברק, רעננות או לחות בעור.

לאחר 3 שבועות, החבר הגרמני אמר לי שאני חייב ללכת למקלחת. אתם יכולים לדמיין עד כמה המצב היה קריטי, אם גרמני אזר אומץ לשלוח יהודי למקלחת… השבוע הרביעי, היה שבוע ההתפכחות. הבנתי שנפלתי בפח, ולא סתם פח, אלא פח מסריח מאוד.

השיער – יבש
הריח – בואש
האגו – לא בטוח שיוכל להתאושש

ביום ה-30 רצתי לבית מרקחת, ודרשתי את השמפו הטוב, הריחני והיקר ביותר! (שמפו בבית מרקחת עולה בערך פי 10 משמפו רגיל, כך שאם חשבתי שלפחות חסכתי את עלויות השמפו בחודש שעבר, הרי שהרכישה הנוכחית חיסלה גם את הפוטנציאל החיובי היחידי שיכול היה לצאת מהטרנד הזה).

משם המשכתי למקלחת חמימה, ושפכתי כחצי בקבוק על השיער והקרקפת.

בימים שלאחר מכן, חפפתי 3 פעמים ביום. בלילות, תקפו אותי חלומות, במהלכן שכבת שומן גלשה לי מהראש, על הפנים, חסמה לי את קני הנשימה והדביקה אותי לקיר מבלי יכולת לזוז. לקח לי כשבוע להתאושש מהטראומה. אך הנה היום, אני מודה בקול רם, שהולכתי שולל על ידי משפיען חברתי, שנפלתי קורבן לאופנה חולפת, ושטרנד נלוז, תפס גם אותי.
או במילים אחרות – #metoo

 

Gindel86
נכתב על ידי
סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, יוצר ועורך תוכן דיגיטלי ונמצא באופן תמידי על הקו ישראל-גרמניה-שוויץ. מהלך בין תרבויות, בוחן מהצד, מוצא הבדלים, אוסף חווית, מחפש משמעות וכותב על זה. בעיקר על ענייני דיומא וחוויות כביכול שגרתיות מנקודת מבט סרקסטית והומוריסטית.
4 תגובות

4 תגובות

  1. Avatar

    המצנזרת

    17/06/2020 13:04

    אני יושבת בהפסקה בעבודה לתומי וקוראת אותך, ואז נחנקת מצחוק, וזה גרר פירורים של פריכיית אורז שעפה לי מהפה.
    לא שאתה צריך את האישור שלי אבל אתה כותב נהדר מצחיק וחד!
    אשכרה הייתי עושה מהבלוג הזה פרק נוסף בבוב ספוג.
    ובתור אשכנזייה עם רחמים עצמיים לא יכולתי שלא לנוע בסצינת המקלחת והגרמני.
    יאללה היה כיף. תודה לך

  2. Avatar

    עליזה גינדל

    17/06/2020 18:43

    זה בגלל הגילגול הקודם שלי 😄😄😄

  3. Avatar

    מעיין

    17/06/2020 19:43

    וואו צחקתי בקול😅😅😅

  4. מוריל

    19/06/2020 13:12

    גדול! גם אני צחקתי בקול רם.
    אבל חייבת לומר שמכירה מישהי שגם נפלה לטרנד ולדבריה השיער שלה בריא יותר (היא, אגב, כן חופפת, פעם בשבוע בלבד ורק שמפו בלי מרכך). אולי זה עניין של התמדה מעבר ל-30 יום, או שתלוי בסוגי שיער.
    כך או כך, לא כל טרנד הוא מוצלח, בריא ככל שיהיה, ולגמרי לגיטימי להתחפף ממנו הלאה 🙂

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .