ימי הבידוד

פריק קונטרול בימי מגפה

מסיכה
Claudio Schwarz | Unsplash

פעם שיחקתי עם חברה טובה משחק, הסברתי לה שהסוד שלי על מנת להישאר אופטימית, הוא לחשוב מה הגרוע ביותר שיכול לקרות; אז יפטרו אותנו? נמצא עבודה חדשה, אז הבן זוג יעזוב? ניסע לטיול סביב העולם ונרפא את הלב השבור, אז נמות? לנו זה לא יכאב. במחשבה על הגרוע ביותר, קיבלתי פרופורציות על הדברים הטובים שסביבי והצלחתי להישאר אופטימית. אבל מה עושים, כשאני לא מצליחה לדמיין את הגרוע ביותר, כי אני לא מכירה את המצב? כשאני נמצאת לגמרי מחוץ לשליטה, כי בחיים לא חוויתי משהו דומה למה שאנחנו חווים היום?

עוד שבוע הייתי אמורה להיות בארגנטינה.

כל כך הרבה זמן תכננתי את הטיול הזה, הריגוש בלהכיר לבן זוגי את הארץ בה נולדתי, נתנה לי סיבה לחיות. באמת, כל היום הלכתי והתלהבתי מזה שלא משנה מה קרה לי היום, עוד רגע אני בארגנטינה. ואז סגרו את השמיים, גם אצלנו וגם אצלם. ואז הכל התבטל. והדלתות של הקניונים נסגרו. ואני חצי מובטלת, עם עבודה להמשך אבל בלי שכר. לאט לאט המצב התדרדר וביטול הטיסה נראה לי כמו הדבר המזערי ביותר.

מפלי האיגואסו, הנוף שהתגעגעתי אלייו.

Photo by Julia Caesar on Unsplash

אני מתחילה להרגיש חסרת שליטה. ושליטה זה הדבר האחרון שנשאר לי. חיידק אחד קטן, התפתחות פוקימונית של שפעת, משתק הכל. וכן, העצלנית שבי צוהלת ושמחה שאני צריכה להיות כל היום על הספה, אבל למרות שאני לא בבידוד ועבר רק יום אחד שאני לא בעבודה, יש לי תחושת מחנק בגרון. כי חייב להתגונן, חייב להישאר בבית, חייב לא ללכת לעבודה- וכשאני מקבלת חובות, מתחיל להיות לי לא טוב.

בחורה קוראת

אז לכל הפריק קונטרול שמזדהים ומזדהות איתי ולא יודעים/ות איך לעבור את התקופה הזו מבלי לחשוש מכל רגע, הנה כמה עצות שאני מנסה לשנן בעצמי:

  1. ערכו רשימה של כל מה שבא לכם לעשות, דברים שחלמתם ולא הספקתם בגלל לחצי היום יום. אתם שולטים על הרשימה, אתם מסמנים בה מה בוצע ומה לא, אתם יכולים גם למחוק וגם להוסיף דברים- היא רק שלכם.
  2. מצאו את כל הכישרונות החבויים בכם, אני למשל ב-48 שעות כבר הרמתי שלוש ארוחות גורמה, בכלל לא בישלתי כל כך טוב לפני כל הבלגן הזה. ושלא נדבר בכלל על כל הכביסות שהספקתי, בלי להרוס אפילו בגד אחד.
  3. חשבו על הזמן הפנוי שלכם כפרס, חבקו אותו, עשו חשבון נפש ומצאו משהו שיגרום לכם לחייך. אני למשל, קניתי מיטת שיזוף לחצר. עכשיו אני רק צריכה שמש ולפחות אהיה מוכנה לקיץ – אם יהיה קיץ (;
  4. עשו חשבון נפש. כמה פעמים אנחנו מקבלים הפסקה כזו, שמשאירה אותנו לחשוב עם עצמנו? חוץ מכיפור, וגם זה לא מדבר לכולם.

אז לארגנטינה לא אגיע בקרוב או לשום חופשה בחו”ל, אבל את מפלצת השליטה אני מוציאה לחל”ת.

 

ברנדה אזרצקי
נכתב על ידי
ברנדה אזרצקי, דרומית, סופרת, כריזמטית על הנייר. מאוהבת כמעט כל הזמן, בשאר הזמן סתם דרמטית.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .