קורונה

אורח חיים, מיינדסט ומה שביניהם- פרנסה בעידן הקורונה לפי הקבלה

כסף
קרדיט: John Guccione - Pexels

זה היה כמה ימים אחרי שאני, בעלי והכלבה שלנו לילו חזרנו מטיול בצרפת הישר לדיסלדורף האהובה שלנו בגרמניה, וכחודשיים לפני חזרתנו לארץ. התחילו בעיות למצוא כרטיסים לטיסה, בעיות למצוא טיסה ישירה יחד עם לילו שלנו, אי מציאת עבודה בארץ (וגם לא בברלין. ניסינו לפני שהחלטנו סופית לשוב לארץ הקודש) ובכלל אטמוספירת אי וודאות מילאה את חלל ביתנו וליבנו.

בכלל, כבר תקופה ארוכה יש אי וודאות ושינויים קיצוניים בחייהם של כולנו שלא תמיד ברור לנו איפה נמצא האור בקצה המנהרה, איך מתמודדים עם מה שקורה בלי לאבד את השפיות והאם אכן יש אור כלשהו בקצה מנהרה כלשהי בשם הקורונה ונגזרותיה.

לכן זה היה רק טבעי שאאבד את זה. קרסתי לתוך פסימיות קיצונית, בכי, עצבים וכאבים בכל הגוף. קריסה כזאת לא עברתי כנראה מאז גיל ההתבגרות. בתור חובבת עולם הרוח, ניו אייג’ ומדיטציות, התאכזבתי לגלות שכל הידע והכלים האלה כבר לא מועילים לי יותר או לפחות לא עושים את העבודה כפי שעשו בשבילי בעבר.

עם יחסי הדת היהודית תמיד היו לי יחסים מאוד רפורמיים ולא מחייבים אך תמיד שמעתי בקצה אוזני על הקבלה. ולכן בנסיון נואש לא לאבד את גופי ונפשי לאי וודאות וכאב מכל מה שקורה בעולם, פניתי לחברה, שידעתי שהיא לומדת את התחום כבר כמה זמן.

קרדיט: pexels-cottonbro

קרדיט: pexels-cottonbro

יש כל כך הרבה מה ללמוד, לחקור, להתעניין וליישם בתחום הקבלה (חס וחלילה לא קבלה מעשית!) אבל אם אוכל להציע לכם חברים כמה מחשבות והצעות ממה שאני לומדת ומבינה לגבי פרנסה וקריירה בימים טרופים אלו, עפ”י החכמה העתיקה הזו – אני חושבת שזה יעניק הרבה שלווה, כיוונים חדשים בחייכם ואולי מעט השראה וסקרנות בתחום.

אם כך- קריירה ופרנסה בעידן ה”מקרונה” ובכלל למה כל זה קורה?! אם אתם כמוני, לא מסתפקים בתשובות שטחיות, אני ממליצה לכם לקרוא את השורות הבאות.

 pexels-cottonbro

קרדיט: pexels-cottonbro

  1. ההשקפה של למה זה קורה לי והאם עובדים עליי בחדשות או שהעולם עומד להסתיים?! “אני לא מוצא עבודה!” “הייתי ליד חולה מאומת למה זה קורה לי?!” “הילדים כל היום בזום!!” “עובדים עלינו זה שקר” “חיי עומדים להסתיים! למה דווקא אני?!” מזדהים עם האמרות האלה? אז מסתבר שפה נעוצה הטעות העיקרית שלנו כאנושות וכעם וזאת בדיוק הסיבה למה שקורה. אסביר: ההשקפה של דברים קורים דווקא לכם והתמקדות בצערכם הפרטי נובעים מאנוכיות לשמה. אגוצנטריות. אתם סובלים כי אתם חושבים רק על עצמכם ובמקרה הטוב כל משפחתכם הקרובה כשבעצם מה שקורה פה הוא גלובלי וכלל אנושי. השיעור שאנו עוברים הוא חוצה יבשות ושפות ואין מדינה ועם שלא מתמודדים איתו עכשיו. אז למה אתם חושבים רק על עצמכם?אה. מסתבר שה”מקרונה” באה להזכיר לנו דווקא ההפך מאגוצנטריות- החשיבה הקולקטיבית, אחדות אנושית, ענווה וכבוד לזולת. תכף כל זה יתחבר לכם להצלחה בפרנסה בימים אלה. הסיבה שהמשבר הזה הוא כלל עולמי היא כדי להזכיר לנו שכולנו בעצם נשמה אחת גדולה שהתחלקה למיליוני נשמות קטנות בגוף בני אדם. יותר מדי זמן אנחנו מלאי פילוג ושנאת האחר, גזענות, אנטישמיות וסתם מיזנטרופיות. פתאום מגיע משבר שמאחד את כולם באותה הסירה, שובר מעמדות ומזכיר לכולנו שכסף לא יציל אותנו ובטח לא להתאבזר בטונות של נייר טואלט וביצים. כי אם האחדות, ה- אהבת לרעך כמוך בצורה אמיתית, ללא שיפוטיות וביקורת כלפי האחר ומציאת מכנים משותפים בתוך הגיוון והשוני המקסים בין כולנו הוא מטרת העל של כוח הבריאה. אף אחד לא עובד עלינו ומצד שני לא צריך לפחד מאוד. אלא להיות ענווים ולבצע הנחיות ולשמור על עצמנו ועל אחרים, לכבד את הזולת (גם בחניה וגם על הכביש!) ויותר לאהוב מאשר לשפוט. לשאוף לאחדות קולקטיבית ולחשיבה בהתאם.
  2. איך כל זה מתקשר לפרנסה וקריירה בימים אלה? קודם כל תפסיקו לחשוב רק על עצמכם ולשאול “איך אני שורד ומתפרנס?” בחרדה. לפי הקבלה כוח הבריאה הוא טוב ומיטיב ומעניק לנו כל טוב אם רק ניתן לו ונפעל נכון ואתגרים כדי לגרום לנו לצמוח ולהשתפר כאנשים. נסו לשאול במקום: איך אני יכול להשתמש בכישרון, תשוקות, יכולות שלי ולעבוד בהם לטובת הכלל? כדי להועיל לאחרים? כדי ליצור ערך לעולם? נסו. תשאלו בקול רם, תהיו במחשבה על זה והתשובות לא יאחרו להגיע. כך קיבלתי רעיון ליצור סדנאות משחק ותיאטרון לכל הגילאים פרונטלי ובזום, להציע שיעורי עברית בזום ולהפוך את הכתיבה שלי סוף סוף לעסק. אתם תתחילו לקבל רעיונות, טלפונים, מיילים. לראות מודעות דרושים וכו’. אנחנו חיים בעולם מעשה ועל כן למעשים שלנו יש את ההד הגדול ביותר. זאת גם הסיבה למה מתפללים או מבקשים או שואלים או מודים בקול לכוח הבריאה ולא רק בלב.
  3. הצעד הבא הוא לפעול. אם התחלתם לזהות את האגו שלכם- פחדים, ספקות, גאווה מיותרת, התנשאות, כעס, עלבון ואנוכיות עצמית- במודע תשנו את המחשבה, השאלות והפעולות שלכם. תשאלו בקול שאלה “איך אני מתמקד יותר בעבודה לעשיית טוב לאחרים?”, תכירו תודה בקול רם על כל מה שיש לכם וגם על כל מה שאתם חפצים בו כי הכל כבר קיים גם אם לא מול העיניים שלכם. שוב עולם מעשה- תהיו יזמים! קיבלתם רעיון? תיזמו! יצרתי פרסומות באפליקציה חמודה לפרויקטים שלי, הפצתי בקבוצות, הפצתי לחברים ואנשי מקצוע, התחלתי לתת ערך חינמי בנושאים האלה, עיצבתי את אתר האינטרנט שלי בהתאם וכו’.
    אין לכם מושג כמה תקבלו בחזרה מהבריאה. השפע עוד יבלבל אתכם. מהצעות ללמד תיאטרון במסגרות, להעביר סדנה למבוגרים דרך כתיבת מאמרים וצילום סרטונים חברות שמחפשות מורים לעברית ותלמידים חדשים לשיעורים פרטיים. רק תזכירו לעצמכם ודמיינו לכם איך אתם עוזרים לאחרים עם הכישרונות והתשוקות שלכם.
  4. ההודיה. בלי קשר לדת התפילות היהודיות והתהילים מלאים בהודיה. בין אם אתם מתחברים לתפילה או יותר למילים שלכם או גם וגם תקפידו להודות בלב שלם ובביטחון מלא שלווה וידיעה על כל מה שיש לכם. יש לכם קורת גג, אוכל ומישהו שאתם אוהבים? אתם כבר עשירים הרבה יותר ממה שאתם יודעים. תגידו בקול לכוח הבריאה- תודה על המתנות! ותפרטו איזה מתנות קיבלתם היום. קומו בבוקר תגידו מודה אני אפילו במילים שלכם ותגידו לבריאה- בואי ניראה איזה מתנות תתני לי היום! תגידו תודה לכל מי שאתם יכולים סביבכם ותודה לכוח הגדול שמניע את העולם הזה.
  5. ואחרון לבינתיים… אל תתייאשו מאתגרים. תראו… לפי הקבלה ברגע שהנשמה עולה דרגה ובדרך כלל שמכירים תודה וחושבים על טובת הכלל ומודעים מאוד לאהבת לרעך כמוך וכבוד הזולת הנשמה כבר בעלייה רוחנית, מגיעים גם אתגרים. האתגרים יכולים לגרום לעצבות- אך עצבות זה גם מהמילה לעצב, הכוונה האתגרים מגיעים לעצב אותנו ולשדרג אותנו. בכל אתגר יש שיעור טמון. לעתים השיעור לא ברור לנו בהתחלה, מעצבן אותנו מאוד ונוגע לנו בנקודה מאוד רגישה. אני עשיתי ועושה כל מה שאני כותבת פה ותודה לאל שופעת ברכות אך קרה לי אתגר לא נעים. שילמתי כסף על סדנת חשיפה שהרגשתי שהיא מתנה מהבריאה- דווקא ביום שהצטרפתי לקבוצת סדנאות, קיבלתי אותה כי התפנה במקרה מקום אחד, זה הסתדר לי ממש בשעות ואפילו הסצנה שבחרתי לבצע בסדנה ניתנה לי באישור בלי בעיה. (אני שחקנית) אמרתי לבריאה שאיזה כיף שהיא מכוונת אותי לטלוויזיה כשהתיאטרון סגור והתכוננתי בצורה יוצאת מהכלל עם הסצנה שקיבלתי בעזרתו של בעלי המוכשר. בבוקר הסדנה קמתי שמחה ורעננה, הספקתי את כל הסידורים בזמן כולל הודיה ושיחה קצרה עם הבריאה, האיפור יצא עדין ומושלם וכשהתחברתי לזום ללא ספק הייתי בולטת  עם הז’קט הורוד המהמם שלבשתי. שמחתי מאוד בשביל שאר המשתתפים, הקשבתי לסצנות שלהם ופרגנתי באהבה במחיאות כפיים. כשהגיע תורי, היו בעיות אינטרנט ובזמן שסידרתי אותן מישהו אחר ביצע, לא נורא כל עכבה לטובה הרגעתי את עצמי מההתרגשות ואז הגיע תורי. ביצעתי את הסצנה קיבלתי סה”כ פידבק טוב והנחיות שונות לטייק נוסף בסגנון אחר. הפנמתי וביצעתי שוב (כולם ביצעו שני טייקים) הרגשתי נהדר, הייתי הכי אותנטית שיש ונהניתי מאוד. גם הפרטנר שלי כתב לי שנהנה ממני מאוד.המלהקת הנחמדה התעניינה איך הרגשתי בטייקים ואמרה שדווקא לא לגמרי הרגישה את השינוי שביקשה וזה עדיין לא היה לגמרי מה שהיא התכוונה וציינה לכולם כמה חשוב להיות גמישים עם הוראות בימוי.כמובן כולנו אמרנו לה תודה וכבר הייתי אחרונה חביבה ונפרדנו והסדנה הסתיימה. מה?! הזדעקתי פתאום. שילמתי כמעט 200 ש”ח על סדנה שהיא בכלל לא סדנה אלא סימולציה של אודישן פשוט בקבוצה בטענה שזו חשיפה? הם כתבו שהמלהקת המקסימה מלהקת סרט וסדרה אך מסתבר שהסרט למשל כבר לוהק וצולם? ביצעתי טייקים אותנטיים ויפים וקיבלתי בסוף “יפה אבל לא ממש מה שהתכוונתי” ממנה במקום נגיד הצעה לעוד חידוד וטייק כמו שעושים בסדנאות אמיתיות. ואז כאילו להוסיף לי מלח על הפצעים קיבלתי דחיה ממקום עבודה של הוראה שמרוב שאני כל כך מתאימה לו בפרופיל שלי, החברים והקולגות שלי לא מפסיקים לתייג אותי בו ולשלוח לי אותו? על מה ולמה דחו אותי? אני בול מה שמחפשים! בחיי, לא ממציאה.

    הרגשתי מרומה וקירחת מכל הצדדים. לומדת קבלה ונסתר, עובדת על עצמי, משתדלת להועיל ולחשוב קולקטיבית ולהודות כמה שיותר, להיות בשמחה ופרגון וזה החרא שאני מקבלת?! שימו לב שחרא זה גם אותיות אחר. כאילו אולי קיבלתי משהו אחר ממה שציפיתי לו. במבט עכשיו על הסדנה אני מבינה שבכלל כנראה לא משנה כמה נפלאים היינו כולנו, 80% ימשיכו להמתין לאודישנים ואותה מלהקת כמה שהיא נחמדה אולי לא תזכור אותנו עוד חודש-חודשיים לפרויקט הבא.יש פה הרבה שיעורים בשבילי ואני בטוחה שעוד לא את כולם הבנתי ועיכלתי. אבל השיעור שאני רוצה לשתף ולהדגיש שוב- תיצרו! תיזמו! תעשו! לא מתוך לחץ וחרדה אלא מתוך שלווה שיש שפע וידיעה שהבריאה היא טובה ומצמיחה גם אם לא הכל עוד ברור. באותו היום העברתי אח”כ סדנאות תיאטרון בזום ובסוף היום ישבתי גמורה ומרוקנת מכוחות. פתאום נחשפתי לסרטון של ליסה קורדו מ”חברים” על כמה חשוב לא להתייאש ולהמשיך להאמין בדרכנו כשחקנים ובכלל, נטפליקס הציע לי לראות את נוטינג היל עם ג’וליה רוברטס שאני מזדהה מאוד עם המשחק שלה ובסרט היא שחקנית מוכרת, נתקלתי בסרטונים של שחקנים יוצרים וקול מאוד ברור לחש בתוכי: בחיים אל תוותרי על מה שאת אוהבת ואף פעם אל תחשבי אפילו להפסיק לעשות את מה שאת אוהבת וטובה בו ואז בעלי הסתכל עליי ואמר “את הג’וליה רוברטס הישראלית”.  אין ספק שהבריאה אוהבת אותנו ודווקא כשנשחרר ונהיה בשקט היא תמצא דרכים לדבר איתנו.

תודה שקראתם ומקווה שנהנתם (-:

אלכסנדרה פ.
נכתב על ידי
שחקנית שהיא גם בלוגרית, זמרת שגם מנגנת. כותבת על לייף סטייל וספר בהמשכים.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .