מוזיקה

ביטי נגד בריטני – למה לעזאזל נפלנו על עדי?

צילום מסך מתוך הקליפ של עדי ביטי

הפוסט הקודם שלי עסק באופן פרקטי בשאלה כיצד מדברים עם ילדים ונוער על הקליפ. כדי לשמור אותו ממוקד, נמנעתי מהתעסקות בשאלה אחרת שמעסיקה רבים ורבות – למה לעזאזל נפלנו על עדי? תרבות הפופ נראית ככה כבר למעלה משלושים שנה.

יש שלוש השוואות מקובלות, כל אחת מהן קצת אחרת – הראשונה היא בריטני ספירס (אותה ביטי מחקה באופן מובהק בקליפ), השנייה היא מיילי סיירוס (שהתחילה ככוכבת ילדים בערוץ דיסני והפכה לאחת הזמרות הכי פרובוקטיביות בעולם) ובסצינה הישראלית – נועה קירל או סטטיק ובן אל. אז כן, כולן זמרות-דוגמניות שעושות פופ ומשתמשות בפרובוקציות מיניות כדי לסחוף את הקהל – אבל אני חושב שהקליפ של ביטי בעייתי יותר מכל אלה, או לכל הפחות מאתגר אותנו בצורה שונה.

ביטי נגד בריטני – הפרשים של זמן, מרחב והקשר 

על אף שביטי מבצעת הומאז’ לגברת ספירס כשהיא רוקדת בבגד לטקס אדום – בדיוק כמו ב”Oops! I Did it Again”, יש מספר תנאי רקע שמבדילים בין כוכבת “בית הספר למוזיקה” וכוכבת הפופ שגם אז נחשבה לפרובוקטיבית ושנויה במחלוקת. הקליפים שוחררו בימים בהם מסכים היו מוצבים במרחבים משותפים. היה מאוד קשה לצפות בהם בפרטיות וכמובן שלא יכולנו לקחת אותם איתנו לכל מקום ולהראות לחברים. כמעט תמיד הייתה נוכחות של מבוגרים בזמן הצפייה. ידענו שאנחנו “מציצים” לעולם בוגר יותר שאינו מיועד לגיל שלנו, על אף תחפושות התלמידה וגילה הצעיר יחסית של בריטני.

מערכת היחסים בין מעריצים בשנות ה80-90 למושא הערצתם שונה בתכלית ממערכת היחסים הזו ב2020. ההבדל בין אלילת פופ אמריקאית למעריצה הישראלית היה בעל גבולות שקשה מאוד לטשטש. אבל העידן הזה והסיפור של ביטי עצמה מספקים רקע שונה בתכלית: ביטי היא כוכבת ריאליטי, משהו ש”כל אחד היה יכול לעשות”. יש לה אינסטגרם וטיקטוק דרכם מתנהלת תקשורת ישירה עם מעריצות ומעריצים על בסיס קבוע, כולל קבוצות ווטסאפ (כן, אלה שנוצלו לרעה על ידי אביה). לכן ביטי היא לא בריטני. אבל מה עם מיילי סיירוס המודרנית?

בית הספר למוזיקה של האנה מונטנה – עוצמה מול שיתוק

אני ורוב ילדי שנות ה90′ מכירים את מיילי סיירוס קודם כל בתור מיילי סטיוארט, דמות בסיטקום נוער אמריקאי שבבוקר היא נערת תיכון רגילה ובלילה היא כוכבת הפופ המפורסמת “האנה מונטנה”. הסדרה הייתה אפילו מתונה בהקשר המיני והמגדרי ביחס לסדרות נוער אחרות. ב2013 הכל השתנה כשמיילי התערטלה גלוחת ראש ועירומה בעודה מלקקת פטיש בקליפ “Wrecking Ball”, שהפך לקריירה שלמה של פרובוקציות. ההבדל הבולט בין מיילי לביטי הוא שהקליפ של ביטי מציג מיניות משותקת. בעוד סיירוס משדרת בפרובוקטיביות שלה עוצמה, בחירה, ביטוי עצמי – ביטי נכנסת לסיטואציות אינטימיות רבות משתתפים עם פנים שדורשים הזמנת אמבולנס (אל תדאגי נועה קירל, כבר מגיע תורך). התבגרות מול המצלמות זה טקס חניכה שכל זמרת-דוגמנית עוברת, אבל גם שם יש רבדים שונים להתייחס אליהם.

“תזמינו לי אמבולנס” – כוכבי נוער ישראלים אחרים

גם נועה קירל וגם סטטיק ובן אל מראש היו דמויות שנויות במחלוקת. עומרי סגל הידוע בשם הבמה “69” הוא האחראי על הקליפ הנוכחי של ביטי ועל הקליפ השני של נועה. כבר בעודה קטינה (14!) נועה קירל חיקתה התנהגות מינית של זמרות בוגרות, כשבתחילת הקליפ נלחש הסלוגן המיני שמלווה את יצירותיו של סגל. סטטיק ובן אל, שאחת מהפריצות הראשונות שלהם הייתה בשיר “דובי גל” שכולו החפצה של ישבנים נשיים, גם הם לא היו מועמדים טבעיים להפוך לכוכבי ילדים. הורים יכלו לדעת מה נכנס לילדים שלהם לראש כשהברנז’ה הזו התחילה לפנות לקהל צעיר – עוד היה להם סיכוי, היה אפשר להגיד “הם לא מתאימים לך”. אבל ביטי – שבתחילת השבוע התאימה, בצורה סבירה ובהתאם לתקופה, לאוזניים ועיניים צעירות – הפתיעה בקליפ פורנוגרפי, ללא התראה מוקדמת, ישר לתוך הפרצוף של הילדים שהעריצו אותה. גם נועה, אגב, ככל שהיא מתבגרת, מציגה הרבה דברים חיוביים בעולם האינטימי והזוגי – היא עוצמתית, היא מובילה, היא במערכת יחסים שוויונית, בניגוד לביטי (כפי שאמרתי כבר בהקשר של מיילי).

אסכם בתזכורת – אין לי טענות כלפי ביטי עצמה, או 69 ששמו אומר הכל. אני גם לא חושב שאף אחד מהתכנים שהזכרתי בפוסט מתאימים לילדים, או שראוי לחנך על בסיסם למיניות בריאה. אני רק מזכיר לאנשי ונשות ההורות, ההוראה וההדרכה שעל אף שאנחנו ראינו את בריטני והכל היה בסדר, ועל אף שסטטיק, נועה ומיילי נמצאים על המסכים שלנו כבר הרבה מאוד זמן – יש פה הזדמנות פז ללמוד ולדבר על מיניות בריאה בחיים האישיים שלנו, בתרבות ובאומנות. העבודה של ביטי וחבר מרעיה היא להשיג צפיות – העבודה שלנו היא ליצור עולם בריא, נעים ובטוח יותר עבור מי שגדל בו.

דר עופר
נכתב על ידי
החלום שלי הוא להיות המבוגר שהייתי צריך כשהייתי ילד. מחנך למיניות בריאה, מיטיבה, כיפית וקשובה, בעבר מטעם "מידע אמין על מין" והיום מטעם "מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית". חוקר תקשורת אינטימית, מיניות מודעת ומערכות יחסים אלטרנטיביות בעצמי
2 תגובות

2 תגובות

  1. Avatar

    אור

    01/11/2020 14:10

    אהבתי. Big like

    • דר עופר

      08/11/2020 14:05

      תודה! מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר (:

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .