טלויזיה

רשימת צפייה לעת סגר (או: הסדרות שעוזרות לי לשמור על השפיות)

קרדיט: freestocks.org

בארבעת החודשים האחרונים, כמעט איבדתי את השפיות שלי. הלוואי שהייתי מגזימה. טוב, אולי אני קצת מגזימה. מה עזר לי? הדבר האהוב עליי בעולם – קולנוע וטלוויזיה

זה היה כמעט בלתי אפשרי בשבילי להיתקע כל היום בבית וללמוד, בלי לצאת עם חברות, בלי להרגיש את זיעתם של זרים נמרחת עליי באוטובוס, בלי לחיות את החיים שלי כמו שהכרתי אותם. לא מצאתי אף ספר מעניין בספרייה בבית. התחלתי לסרוג וזה החזיק בערך שלושה ימים. הסטודיו שבו אני רוקדת על עמוד נסגר, כמובן – אבל אותו הצלחתי להחליף בעזרת הליין “ריקוד בבידוד” של גיאחה. אבל זה קרה רק פעם בשבוע – אז מה לעשות בשישה הימים האחרים?

לצרוך המון, המון, המון, אבל המון סדרות. בחלק מהם צפיתי כבר אינספור פעמים וחלק ראיתי פעם ראשונה. ברשימה הזאת השתדלתי לרכז לכן תכנים שמצד אחד לא דרשו יותר מידי ריכוז, ומצד שני שווה כן להתרכז בהם.

שנתחיל?

קרדיט: John-Mark Smith

1. האקסית המטורפת

רבקה באנץ’, עורכת-דין מצליחה באמצע שנות ה-20 לחייה, נתקלת באקס שלה מגיל 16 ברחוב בניו-יורק ומתאהבת בו שוב מיד. היא עוברת בשבילו לקליפורניה, משיגה עבודה חדשה ומתחברת עם אחת היועצות המשפטיות במשרד החדש, פולה, ושתיהן פועלות כדי לאחד אותם שוב.

ראיתי את הסדרה הזו מתחילתה עד סופה כבר פעמיים, ולחלוטין מדובר ביצירת מופת. קודם כל, הסדרה היא מחזמר – אל תפרשו פה, קודם תצפו בסדרה ואחר-כך תשמיעו ביקורות. מעבר לעלילה המאוד פשוטה, שכמובן מתעסקת במערכות יחסים, הסדרה מתעסקת בנושאים כמו פמיניזם, צדק חברתי ואף מחלות נפשיות – אבל גם במורכבות היחסים של חברות ושל משפחה.

הסדרה הזו תגרום לכם לצחוק, לבכות, לכעוס, לשמוח כאילו מתפוצצים לכם נצנצים בפנים ולשיר מכל הלב.

2. אחת שיודעת

בלוגרית (או… בלוגר?) אנונימית בשם gossip girl מדווחת על כל צעד ושעל בחייהם של תושבי האפר איסט סייד בניו יורק – ויותר ספציפית, על מעלליהם של בני הנוער העשירים בעיר. על כל התככים, המזימות והשקרים. אין סודות כי היא תמיד תדווח.

האמת היא, שאני עוד באמצע הצפייה בסדרה, בדיוק בעונה 5 (מתוך 6). אבל עד כה נהניתי בטירוף. בתחילת הסדרה, פשוט נהניתי מהעלילה והדמויות המטופשות והשטחיות להפליא. זה היה בידור והעברת זמן נפלאה. אבל עם התקדמות העונות, נשביתי בכל דמות ודמות, שלאט-לאט נהייתה מעט יותר מורכבת.

כן, עדיין יש כשלים בעלילה ועדיין יש כשלים בתסריט (ובפרט בדיאלוגים), אבל סך הכל הסדרה מציגה מערכות יחסים מורכבות בגיל הנעורים עד גיל ה-20 המוקדם, אבל גם בגילאי ה-40 וה-50 וה-60 (דמויות ההורים לוקחות חלק גדול בעלילה) – וכל זה ברוח שנות ה-2000 המוקדמות, עם בגדים נפלאים מאוד או מכוערים מאוד (אין “באמצע”), ברוח התפתחות הטכנולוגיה והסמארטפונים.

3. אקדמיית המטרייה

בשנת 1989, ארבעים ושלושה תינוקות נולדו באותו יום באופן בלתי מוסבר לנשים אקראיות, ללא קשר ביניהן, שלא הראו שום סימני הריון ביום הקודם. שבעה מאותם היילודים מאומצים על ידי סר רג’ינלד הרגריבס, תעשיין מיליארדר, שחוקר אותם ואת כוחותיהם המיוחדים שהוא מגלה. הוא מקים את “אקדמיית המטרייה” – שמטרתה לאמן את ילדיו להיות גיבורי על ולהציל את העולם. עם השנים, המשפחה נפרדה איש-איש לדרכה. שנים לאחר מכן, הם מתאחדים שוב, עם מותו של אביהם, ועם בשורה מזעזעת על סוף העולם הקרב ובא.

הסדרה מבוססת על קומיקס, שלא נעים לומר, אבל הוא נוראי. בתור חובבת קומיקס, נעלבתי קשות מכמה שהוא עלוב. הסדרה עשתה לו חסד גדול בכך שלקחה את המאפיינים הטובים ביותר ממנו והשתמשה בהם לצורך סדרה מלאת אקשן, מרגשת, מצחיקה וסוחפת לחלוטין. כל מי שאוהב את הז’אנר של גיבורי-על, חייב לצפות בסדרה הזאת. עם קשרי משפחה מורכבים, מערכות יחסים, בעיות אמון ושאלות מורכבות שעלו לפני-כן בז’אנר המדע הבדיוני (כמו: האם מגיע לרובוטים שנראים כמו בני אדם יחס אנושי?) – הסדרה הזו לא פחות ממופתית.

בדיוק יצאה העונה השנייה (שעוד לא ראיתי), אז הייתי ממליצה לכם מהר לסיים את עונה 1 ולהמשיך בבינג’.

4. שי-רה ונסיכות הכוח

הסדרה עוקבת אחרי הרפתקאותיה של אדורה, שמובילה מרד של לוחמות-חופש כנגד השליט האכזר הורדאק ושבט הרשע, בניסיון לשחרר את את’ריה. זוהי סדרת בת ל”הי-מן” (שאותה לא ראיתי, מודה) – בעצם מדובר בסדרת ילדים שכל דמויותיה הראשיות הן בנות, לוחמות וחזקות.

כן, מדובר בסדרת ילדים פמיניסטית. אין בה כמעט רומנטיקה, וגם הרומנטיקה שכן יש בה מרומזת ועדינה מאוד, וגם מביאה ייצוג להט”בי. מעטות דמויות הבנים בסדרה וגם מעטים ייצוגי הרומנטיקה ההטרו-סיסית, אבל זה רק מוסיף לערך הסדרה בעיניי, כי זה לא העיקר. כל הדמויות בנויות היטב, עם אופי חזק ואישיות סוחפת, עם יחסים מורכבים מאוד יחסית לסדרת ילדים. ואם זה לא הז’אנר שלכם, אני מבטיחה שיהיה לכם כיף בכל זאת – או לילדים שלכם.

הזכרתי כבר שיש חד-קרן?

5. לוציפר

לוציפר מורנינגסטאר, הלא הוא השטן בכבודו ובעצמו, נוטש את הגיהינום המדכא ויוצא לחופשה בלוס אנג’לס, שם הוא מנהל מועדון לילה מלא חטאים – עד שמתרחש רצח בלב המועדון שלו. המשטרה מגיעה לחקור את הזירה, בראשות הבלשית קלואי דקר – לוציפר מתאהב בה מיד, ולכן עושה את הדבר שכל אחד יעשה בסיטואציה הזו – ועוזר לה בחקירה.

מעבר להומור המעולה ולניסיון לפתור את התעלומה ביחד עם הדמויות בכל פרק, במהלך הסדרה, לוציפר נכנס לטיפול אצל פסיכולוגית – וזה מה שתפס אותי בסדרה הזו. בין צחוק לצחוק, מצאתי את עצמי בוכה נהרות מול המסך, בעקבות הטיפול של לוציפר. התהליך שהוא עובר הזכיר לי מאוד את התהליך שלי ונגע בי באופן אישי. אני באמת חושבת שזו סדרת חובה לכל אחד, כי על אף הנושא הכבד שהעליתי עכשיו, זו סדרה שהיא גם מהנה מאוד וגם מרגשת במקביל.

בעצם, קיבלנו סדרת משטרה בראשות השטן שגם הולך לטיפול פסיכולוגי – מה עוד אפשר לבקש?

6. בשבילי אתם מתים

ג’ן היא אלמנה מתוחה וחמת-מזג, שבעלה זה עתה נהרג בתאונת פגע וברח והשאיר אותה לטפל בשני ילדיהם. היא הולכת לקבוצת תמיכה לאלמנות ופוגשת את ג’ודי, אישה מעט מוזרה ובעצם האנטי-תזה שלה – מחוייכת, שמחה וקלילה. נרקמת חברות בין השתיים, אך היא מבוססת על סודות קשים מנשוא. ביחד הן חוקרות את המוות של טד, בעלה של ג’ן, ומגלות שאף אחד לא תמים כמו שהוא נראה.

הסדרה הזו היא קודם כל על חברות בין נשים. על אף הנושא הכבד, הסדרה הזו קורעת מצחוק עם ההומור השחור והאפל שלה. מצד אחד, אפשר לשקוע בעלילה המתוחכמת ממש בקלות, ומצד שני, אפשר לשים אותה כסדרת רקע ולהרים את העיניים רק כדי להיקרע מצחוק.

7. חינוך מיני

הסדרה עוסקת באוטיס, נער מגושם וחסר ביטחון עם קשיים במיניות שלו, על אף שאמו עוסקת בחינוך מיני (sex therapist). יחד עם מייב המרדנית מבית-הספר, הם מקימים קליניקה (לא חוקית ולא מקצועית) לטיפול מיני בחבריהם לשכבה.

מעבר לסיטואציה הקומית להפליא שכמובן בנויה כאן, הסדרה, כמובן (איך לא) – מתעסקת במיניות בוסרית של בני-נוער על כל גווניה וצורותיה. עם זאת, אני לא חושבת שקהל היעד של הסדרה הוא בהכרח נערים ונערות. אני חושבת שגם בגיל בוגר יותר, להסתכל אחורה על הרבה מהנושאים שעולים בסדרה, יכול להעניק תחושה נוסטלגית וגם מבט אחר, על נושאים שאולי לא כולנו יכולנו לדבר עליהם.

מומלץ לצפות עם אוזניות ולא לעשות pause על פריימים של סמלים פאליים מעץ. אין איך להסביר את זה באלגנטיות. מניסיון.

מזל טוב! הגעתם לסוף הרשימה.
השתדלתי לערבב פה ז’אנרים כדי שלכל אחד ואחת תהיה לפחות סדרה אחת לצפות בה. אני מקווה שמשהו פה נשמע לכם מעניין – ואני מקווה שלא הצלחתי יותר מידי, ובהצלחה לשרתים של נטפליקס.

מאי יבלונקו
נכתב על ידי
סטודנטית רצינית (מאוד), יפואית (לא תל-אביבית), חיה בסרט דל תקציב, כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. אני מרגישה את כל הרגשות, כל הזמן. אם אמות, זה כנראה יהיה ממנת-יתר של יין לבן, חצי-יבש
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .