טלויזיה

המלצה חמה לצעירים: אל תחמיצו את השידור החוזר של הסדרה “עמוד האש”

שגרירות ארה"ב, ירושלים. flickr

ערוץ הטלוויזיה הישראלי הכי איכותי-כאן 11-פתח בשבוע שעבר {ביום א”, שעה 16.00, ה-1 לנובמבר} בשידור חוזר של סדרת התעודה התיעודית-מונומנטלית “עמוד האש”. הסדרה מגוללת ב-11 פרקים את תולדות הציונות מראשיתה: החל בהתעוררות הלאומית של הרצל ב-1896 ועד להכרזת המדינה ב-1948 ולתחילת מלחמת-השחרור

הסדרה שודרה לראשונה בערוץ 1 {היחיד אז} ב-1981. היא מומלצת במיוחד למי שטרם נולדו אז או היו צעירים מכדי לצפות בסדרה. חבל ששעת ההקרנה {שעה 16.00, ימי א”) נידחת למדי. קטעי הקריינות המלווים את המראות והראיונות נשמעים בקולו המופלא של יוסי בנאי.

איש הטלוויזיה הוותיק יגאל לוסין היה יוזם הסדרה, המפיק והעורך הראשי. עבודת ההפקה היקרה והמורכבת ביותר של הערוץ הראשון {המנוח} התמשכה לא פחות מחמש שנים. הסדרה מבוססת על חומר ארכיוני עשיר שנאסף בארץ ובעולם ועל ראיונות עם כ-250 אישים וגם “עמך” בישראל וברחבי תבל. וביניהם אנואר סאדאת, נשיא מצרים, אבא אבן, גולדה מאיר, ניצולי שואה, קיבוצניקים, חלוצים.

היוזמה להפקה, לדברי יגאל לוסין, הבשילה בעקבות מלחמת יום-הכיפורים ולאחר החלטת האו”ם שהתקבלה ב-1975 אשר אישרה את הגדרת הציונות כ…”גזענות”.

“שמאלנות”?, “פרו ערביות?”

הפרסומים הרבים שנלוו להפקה עוררו עצבנות ציבורית ניכרת אשר קדמה להקרנת הסדרה. כצפוי, היו מי שהאשימו את המפיקים ב”שמאלנות” ובפרו-ערביות. מנגד, מצד שמאל, נשמעו טענות על אתנוצנטריות והתייחסות בלתי מספקת לערביי ישראל. היו עצומות שקראו “לכבות את עמוד האש!”  או הזדעקו: “עמוד האש איננו מאיר!” {ראה בהמשך תגובה של יגאל לוסין בראיון איתי}. לוסין ושותפיו להפקה הואשמו גם בהתעלמות מחלקם של יוצאי המזרח בסיפור הציוני. בתגובה על-כך יגאל לוסין הבהיר שהסדרה מתרכזת בציונות המדינית אשר צמחה בגולת אירופה, בקרב יהודים אשכנזים.

כבר ב-1979, כשנתיים לפני הקרנת “עמוד האש”, התארגנה קבוצת אקדמאים יוצאי המזרח שניהלה פעילות נמרצת למניעת הקרנתה של הסדרה שבדרך. בראש הקבוצה עמדה ד”ר ויקי שירן ז”ל, קרימינולוגית, משוררת ואקטיביסטית מזרחית. בין שמונת חברי הקבוצה היו הסוציולוג פרופסור  סמי סמוחה והעיתונאי דניאל בן-סימון. הקבוצה עתרה שוב ושוב לבג”צ. תביעותיה לביטול ההקרנה נידחו בקביעה  שפירושן המעשי הוא דרישה מבית-המשפט העליון לצנזורה כפשוטה. לפי חוות הדעת של מרים בן-פורת, שופטת בית-המשפט העליון, הסדרה אינה פוגעת בתדמיתה של יהדות המזרח. כי “יהדות אשכנז” ויהדות המזרח” אינן אלא איברים של אותו עם שאמור להיות אחד ומאוחד, ומוטב להימנע מפיצול מזיק.

ל.ע.מ. flickr

צדקת הציונות

בתקופת ההפקה של הסדרה הכה מורכבת סיקרתי בעיתון את תחום התקשורת-הטלוויזיה, הרדיו, העיתונות- וזכיתי ללוות מקרוב את סיפור ההפקה. לא יהיה זה מוגזם לומר: הפקה מיתולוגית במושגי הטלוויזיה הישראלית הצעירה. להלן קטע מראיון שקיימתי עם יגאל לוסין ב-1981, לקראת סיום ההקרנה של הסדרה שזכתה לצפיית שיא בערוץ 1 החד-ערוצי {במשך השנים היו הרבה שידורים חוזרים}: בחרתי לבנות את הכתבה כמונולוג רצוף של יגאל לוסין, לא כראיון עם שאלות ותשובות. הנה קטע אחד מתוך המונולוג:

“…את צדקת הציונות אנחנו יכולים לבחון רק תוך עימות עם טיעונים אנטי ציוניים, עם ערבים ופלשתינאים. וזו גם התשובה למי שזועם על הופעתו הבולטת בסדרה של אנואר נוסייבה {מראשי התנועה הלאומית הפלשתינאית-ש.ט}. והלוא נוסייבה הוא חלק מהסיפור של הציונות, שהיה שונה לחלוטין אלמלא היו כאן ערבים. אלה הרוצים שנצנזר את הסיפור הזה ונפסח על הצד הערבי, אולי מבטאים בכך היעדר ביטחון בצדקת הציונות {וזה מזכיר את ההיסטריה של מי שמתריע על “הורדת המורל” כביכול באמצעות שידורי  טלוויזיה}. והלוא לציונות אין כל סיבה לחשוש מפסק דינה של ההיסטוריה. ההיסטוריה לא זקוקה לצנזורה. מה עוד שהיא אימתה את תחזיותיה השחורות של הציונות…מי שרוצה שנתעלם מטיעונים אנטי ציוניים, מזכיר את הגרסה של מורינו שחינכו אותנו בחממה. ואחר-כך, כשהילדים יצאו החוצה אל המציאות האכזרית, הם חטפו דלקת ריאות. חסרי חיסון הם ניצבו פתאום בפני השאלה: מה זה?  איך חינכו אותנו? הלוא אנחנו עושים עוול לערבים! סדרה שמציגה בעוצמה כה גדולה את “הקייס” הציוני, יכולה להרשות לעצמה להביא גם את טיעוניו של נוסייבה ללא חשש שמא יתמוטט עלינו עולמנו”.

בחרתי…

שלומית טנא
נכתב על ידי
עיתונאית לשעבר, תל-אביבית יוצאת קיבוץ. כיום מרבה לכתוב על תופעות מעצבנות ומקוממות שממלאות את עולמנו. טוב להוציא קיטור, אבל רצוי לשמור על מידתיות.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .