תרבות

נוקטורן – ביקורת סרט

קרדיט: צילום מסך מתוך הסרט

“נוקטורן”, סרט האימה החדש מבית אמאזון

החודש החלטתי להצטרף לשירות הסטרימינג של אמאזון, בעקבות שיתוף הפעולה החדש שלהם עם חברת ההפקות בלומהאוס, המתמחה בז’אנר האימה. לבלומהאוס יש רקורד מרשים בתחום – פראנצ’ייז “הטיהור”, “מז”ל טוב”, “תברח” (שהכניס אותם גם לאוסקר) ועוד להיטים רבים בז’אנר. השת”פ הזה עתיד להביא שמונה סרטים מסוגת סרטי האימה, שלושה מהם כבר עלו לשירות הסטרימינג. אני חובב גדול של אימה, ואני מברך את אמאזון על כך שהם נותנים במה לבמאים צעירים באמצעות שיתוף הפעולה הזה.

אחד מהסרטים הוא “נוקטורן” (Nocturne) של זו קווירק (שגם כתבה את התסריט). נוקטורן זו סוגה במוזיקה הקלאסית שנכתבה עבור הפסנתר. זו גם יצירה שמתארת התרחשות לילית ונוטה להיות איטית ומנומנמת. כמו נוקטורן, גם הסרט הזה עוסק בעולם המוזיקה ומתנהל באופן איטי ומנומנם, דבר מפתיע בהתחשב בכך שמדובר בסרט על יריבות עזה בין תאומות בעולם המוזיקה ועסקאות מפוקפקות עם השטן.

תאומות המריבה

שתי אחיות, תאומות ופסנתרניות, אשר לומדות באקדמיה מאוד נחשבת לאמנויות. ג’ולייט (סידני סוויני, “אופוריה”), הדמות הראשית, היא השקדנית, הביישנית והפחות מוכשרת מבין השתיים. את מיטב זמנה היא מקדישה ללימודי פסנתר, וחלומה הוא להיות מובילה בתחומה. אחותה, ויואן (מדיסון אייזמן, “ג’ומנג’י”) היא האחות הקולית. מאוד מוכשרת, מוערכת ומצליחה, והחטא הכי חמור שלה? היא מצליחה גם לשלב חיי חברה וזוגיות בעולם האינטנסיבי של המוזיקה, מה שמעורר קנאה באחותה. בין נגינה בפסנתר וקנאה לא בריאה, ג’ולייט רוקמת גם עסקה עם השטן.

סרטי אימה המתרחשים בעולם האמנותי והתרבותי, בין אם זה ריקוד, תיאטרון, קולנוע, מהווים כר פורה ליצירות אימה. במקומות כה יצירתיים ואינטנסיביים יש טירוף רב שמאיים להתפרץ מעל לפני השטח. בין אם זה אינטריגות על הסט, תחרותיות בין אנשים מאותה קבוצה או קבוצות שונות, פרפקציוניזם והקרבה אישית למען האמנות. מדובר במתכון מושלם לסרט אימה שמשקף את המאווים הפנימיים והאפלים של האדם.

 

נוקטורן

תאומות המריבה. מתוך הסרט

שעמום שלא ברא השטן

סידני סוויני, המגלמת את ג’ולייט, היא שחקנית עם יכולות מאוד מוגבלות. פרצוף חמוץ למשך סרט שלם לא מעיד על יכולות משחק פורצות דרך או על כך שאת אמן מיוסר, אלא שאת פשוט שחקנית לא מוצלחת במיוחד. קשה להזדהות עם הדמות ולהבין את הרצון שלה להעפיל על אחותה. אין בה תשוקה או דרייב שיוכל להבהיר לצופים מדוע היא רוצה להיות כל כך מוצלחת בתחומה. זו לא אשמתה של סידני בלבד, גם התסריט הדל לא עושה עמה חסד. מנגד, אחותה, גם לא שחקנית מצטיינת, מצליחה להפיח חיים בתפקיד המשמים שתפרו לה.

האורך של הסרט גם עומד בעוכריו. מבורך שבימים אלו אנחנו מקבלים סרט שאורכו פחות משעתיים, וניתן לכתוב סרט מעולה גם הוא באורך של שעה. עם זאת, מדובר בסרט אימה, וסרטים כאלו מצריכים לבנות אווירה. את זה הסרט עושה טוב למדי. הצילום והצבעים הקרים משרתים את היקום שבו מתרחש הסרט, יקום של תחרותיות עזה שלא בוחלת באמצעים, אך זה בא על חשבון העלילה עצמה שאינה מתפתחת באופן ראוי ומעניין.

קשה למצוא נקודות חיוביות ב”נוקטורן”, מעבר לפן הטכני. הוא זוחל, משעמם ומשוחק לא טוב. נותר לקוות ששאר סרטי “בלומהאוס את אמאזון” יהוו צפייה ראויה יותר. בינתיים, תחסכו את הזמן שלכם ואל תצפו בסרט הזה.

Nadav Zigron
נכתב על ידי
תגובה 1

1 תגובה

  1. קורנת

    20/10/2020 22:58

    תודה על הביקורת, אקח לתשומת ליבי. לאב יו

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .