תרבות

כשהמציאות עולה על כל דמיון. המלצת צפייה: המתחזים

המתחזים
קרדיט: pexels

מה לא נאמר על אהבה –
היא מתעתעת, לא הגיונית, סוחפת. אהבה מעוורת. לא סתם נתנו לה כל כך הרבה דימויים

הצפייה בפרק האחרון של ‘המתחזים’ בסיפור אהבתה של קטי באותו מאהב מסתורי, היא קשה לצפייה. מהצד היא נראית לא הגיונית. איך בחורה, בת 31, נשואה, עם ראש על הכתפיים, נופלת למלכודת של מתחזה ערמומי ונסחפת לרומן במהלכו היא מאבדת את בעלה, את עצמאותה ולרגעים מסוימים את שפיותה. אך מצד שני אי אפשר שלא להזדהות עם התחושות שלה, ונראה שהיא לא היחידה שנפלה במלכודת המניפולטיבית שנטמנה לה.

לא היו חסרים סימני אזהרה – בחור שלא מוכן להיפגש פנים מול פנים, לא מפעיל מצלמה, לא עובר לוואטאספ, משתמש בתמונות שאינן שלו ובסיפורים בדיה על היותו סוכן סמוי. אך גם כשכבר ברור שמדובר במתחזה, גם הצופה האובייקטיבי והספקן ביותר לא היה מוכן להפתעה שהגיעה בסוף.

המתחזה הוא בעצם אישה. חברה טובה של הקורבן.

למעשה הוא אדם פיקטיבי, שלא קיים. הטרגדיה פה היא כפולה, לא רק שקטי איבדה את אהוב ליבה הדמיוני, אין לה אפילו עם מי להתעמת, הדמות הזו התפיידה, מתה וקיימת כעת רק בדמיונה של קתי, זה בערך כמו להתאהב בדמות מצוירת.

הסיפור הזה מצמרר ומעלה המון סימני שאלה

מהי המציאות? האם קיימת בכלל מציאות אובייקטיבית? או הכל בכלל מתחולל אצלנו בראש. האהבות שלנו, האנשים שקרובים אלינו. המשמעות והמקום שאנו נותנים להם בחיים שלנו – הם למעשה פירוש אישי שנובע מהצרכים האגואיסטים שלנו.

כל הנרטיב של חיינו, החוויות, העליות והמורדות הם כולם בשליטתנו, הבחירה איך להתייחס למאורע/ בן אדם תמיד נתונה בידי. החיים שלנו הם כמו פרופיל אינסטגרם בו אנו מחליטים מה עולה ומה מסונן, והמדד לתחושת הסיפוק מהחיים הוא לא מהלייקים שנקבל מבחוץ, אלא בסופו של דבר מהאופן בה האדם בוחן ומעריך את עצמו.

באופן אבסורדי, מי שהשתמשה במנטרה הזו באופן הכי בוטה זו אותה מתחזה – לוריין. היא יצרה לעצמה מציאות מדומיינת, ונראה שללא ספק היא מאמינה בה. כשהיא התחזתה לאותו גבר, היא הפנימה את דמותו בכל איבריה – בקול, באישיות, בטמפרמנט. אך במקרה שלה, היא יצרה מציאות סובייקיטיבית באופן כל כך קיצוני ומנותק מהסביבה, שדומה לתסמיני הפרעת זהות דיסוציאטיבית (בסלנג מוכר כ״פיצול אישיות”). זוהי הפרעה שעדיין שנויה במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה, אך מכנה משותף לסובלים ממנה, היא שלרוב ההפרעה נובעת מטראומת עבר – נפשית/ מינית שבעקבות הקושי להתמודד איתה, והמתח המודחק שמצטבר, מפתח האדם אישיות חלופית וחווה את עולמו דרך אחד הפיצולים, דרכו הוא יכול לבטא צדדים ודחפים שלא הולמים את אישיותו המקורית הקטועה.

כמובן שלא ניתן לעשות אבחון מקצועי על סמך צפייה בפרק בסדרה טלוויזיונית, אך נראה שללוריין ישנה בעיה בנטייתה המינית, וחוסר הלימה בין אורח חייה לדחפיה ומאווייה הנסתרים.  לוריין היא ללא ספק גם קורבן בפרשה הטרגית הזו והיא זקוקה לטיפול פסיכולוגי/ פסיכיאטרי.

ועדיין המסר שיצאתי מהפרק הזה הוא חיובי.

חיינו, הם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. כמה כוח (וגם קצת פחד) יש בידיעה שאני ורק אני אדון לתחושות שלי, למחשבות שלי ולאושר שלי. כמובן כל עוד הם נמצאים בסנכרון הם הסביבה החיצונית לי, אחרת כבר מדובר בהפרעה.
ובאשר לקטי, האהבה שיצרת עם אותו מתחזה דמיוני, היא בעצם אהבה שלך בעצמך. התחושות, ההתרגשות, הפרפרים, אף אחד לא יכול לקחת אותם ממך והם שייכים לך. אני מאחל לך שתפנימי אותם בתוכך ובמקום לחפש מישהו חיצוני או את אותו אדם דמיוני שנטש, תזרימי את כל האנרגיה פנימה לעצמך, כי את האהבה הזו שלך לעצמך אף אחד לא יוכל לעולם לקחת!

אבני אהבה

המשמעות היא סובייקטיבית. תמונה: pexels

 

Gindel86
נכתב על ידי
סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, יוצר ועורך תוכן דיגיטלי ונמצא באופן תמידי על הקו ישראל-גרמניה-שוויץ. מהלך בין תרבויות, בוחן מהצד, מוצא הבדלים, אוסף חווית, מחפש משמעות וכותב על זה. בעיקר על ענייני דיומא וחוויות כביכול שגרתיות מנקודת מבט סרקסטית והומוריסטית.
3 תגובות

3 תגובות

  1. Avatar

    מעיין

    03/06/2020 12:30

    יפה מאוד, סידרת לי קצת את המחשבות
    לאחר הפרק שנדמה שנלקח מסרט

  2. Avatar

    פרגרינה

    03/06/2020 19:49

    היי Gindel.
    אין לך על בסיס מה לאבחן הפרעות זהות דיסוציאטיבית (שאגב, בניגוד למה שכתבת, אינה הפרעת אישיות).
    המאפיינים ההתנהגותיים יכולים להיות משוייכים להרבה מאוד פתולוגיות, ובהעדר עדות של הגברת עצמה ממש לא ניתן להכריז על אבחנה כזו או אחרת. כל הכבוד לך על שהבעת ההסתייגות, אבל מהרגע שהתיימרת לזרוק כותרת הנזק כבר נעשה. למתמודדי הפרעות דיסוציאטיביות ובפרט הפרעת זהות דיסוציאטיבית יש מספיק התמודדויות גם בלי להילחם שוב ושוב בסטיגמות בורות שמופצות ברשת ובמדיה על ידי גורמים פסאודו מוסמכים ולמעשה חסרי ניסיון. בקבוצות פייסבוק אנשים ממהרים לקטול ולהגיד “יש לה פיצול אישיות!”, “היא סכיזופרנית!”, והייתי מצפה מגורם בעל השכלה והכשרה בתחום לא להזדרז ולהוסיף שמן למדורות האלה. זה סתם מבזה.

    • Gindel86

      03/06/2020 23:12

      היי פרגרינה,
      מעריך את התגובה שלך ולוקח לתשומת לבי.
      כפי שציינתי, אין אפשרות לערוך אבחון פסיכולוגי על סמך פרק בטלוויזיה ואני גם לא מתיימר לעשות זאת.
      עם זאת אני חושב שזה כן מעניין וחשוב לעלות למודעות סוגים שונים של הפרעות נפשיות, ודווקא לדעתי זה עוזר להבין את הבעיה ועדיף מאשר סתם לזרוק לאויר מילים כמו: ״היא משוגעת״ , ״חולת נפשׁ״ וכו׳.
      אני לא כותב כאן בכובע של הפסיכולוג, אלא נטו מהתרשמות של צופה מהצד בפרק הזה שהעלה בי המון תהיות. מדובר כאן בפלטפורמה של בלוג חדשותי, ולא בדו״ח פסיכלוגי.
      אם זה לא היה ברור מהכתוב, אז חשוב לי להבהיר שהתמונה השלמה הרבה יותר מורכבת ושאין לי שום עניין להוסיף שמן למדורה או להדביק תוויות לאנשים.
      בברכה וערב נעים:)
      אמיתי (Gindel)

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .