חינוך

חינוך מיני זה לא כמו אבוקדו

חינוך מיני זה לא כמו אבוקדו

אז מה הקשר בין חינוך מיני לאבוקדו? ובכן, שניהם דברים מאוד משמעותיים בחיי, שתמיד התפללתי שאוכל להתעסק רק בהם כל היום.

עם חינוך למיניות בריאה החלום הזה התחיל להתגשם בשנים האחרונות, אבל לא האמנתי שזה יקרה לי כל כך מהר גם עם אבוקדו. 2020 הייתה שנה מפתיעה לכולנו – הכיתות נסגרו, הנוער עבר לזום וכל הסדנאות שבתי הספר הזמינו (במיוחד לאחר ההתעוררות בעקבות אירועי אילת) נדחו עד הודעה חדשה. בעוד אני מחפש איך למלא את חיי בעשייה משמעותית, התגלגלה אליי הזדמנות שכל אוהב אבוקדו (שזה כולם, נכון?) היה חולם עליה – לגלען אבוקדואים 7 שעות ביום ולחזור הביתה עם ארגזים של פרי ברמת בשלות לבחירתך.

גם כשאני מגלען אבוקדו אני חושב על מיניות בריאה. בעודי מפריד בין הפרי (שנזרק!) לגלעינו (שהולך להנבטה ומכירה כשתיל) אני מהרהר בתסביכים שלאנשים יש עם אבוקדו. קצת כמו המיניות שלנו, לדעת מתי אבוקדו מוכן לאכילה זו אומנות עדינה שכל החיים הם מסע הסובב סביבה. רוב חייו לאבוקדו יש מרקם דוחה, צמיגי או פריך, בלתי ניתן לאכילה. ברגע קסום אחד הוא הופך לדבר הכי טעים, מושלם ונימוך עלי אדמות – ורגע אחר כך הוא כבר רקוב ושחור עם גרורות סיביות מוזרות וריח מרתיע. הפספוס הכי גדול שלנו הוא כשאנחנו משליכים בטעות את הידע שלנו בתחום האבוקדו – על החינוך המיני של הילדים שלנו.

קרדיט: אוסף אישי

לא, הוא עדיין בוסר

הורים שאננים (לא כמוכם, כי אתם כאן קוראים את הבלוג הזה) חושבים שהילד שלהם בוסר. כמו אבוקדו קשה, רירי ובלתי מתקלף, כך הילד שלהם עוד צעיר מדיי. זה לא מעניין אותו, זה יביך אותו והם לא רוצים להכניס לו רעיונות לראש. הם בטוחים שכשיגיע הזמן, יהיו סימנים ברורים – הוא ישנה צבע, יתרכך. יסמן להם, ישאל שאלות. הורים כאלה צריכים לשמוע את המשפט הרדיקאלי הבא – חינוך מיני מתחיל מגיל אפס. גבולות, ריצוי מול רצון, שחרור מהסללה מגדרית והקשבה הם ערכים שבאים לידי ביטוי כבר בהכנות ללידה, ועל אחת כמה וכמה בשנותיו הראשונות של הילד.

15 דקות של בשלות

הורים כאלה חולמים על הרגע המושלם הזה – כשהילדה תתחיל לקבל מחזור, או כשהילד יקבל קרי לילה – ובדיוק אז הם יעשו את “השיחה”. זבנג וגמרנו. אבל חינוך מיני אפקטיבי עושים “על הדרך”, בטפטופים, כשאתם מכינים חביתה או נחשפים לקליפ החדש של עדי ביטי. הן יחשפו למיניות שסביבן הרבה לפני ואחרי “השיחה” הזו, בפרסומות, במדיה ומהסביבה האנושית שלהם והם צריכים לדעת שאתם כתובת רלוונטית לשאלות שעולות להן מהמפגשים האלו.

ילדים רקובים

אחרונים הם ההורים המיואשים של ה”רקובים”. כמו באבוקדו, אם פספסנו את הרגע – הם חושבים שזה אבוד. “הוא כבר יודע הכל, מה אני יכול ללמד אותו?” יכולים לחשוב הורים לנערים שצופים בפורנו (כמעט כולם) או ילדות עם חבר בוגר. הם חושבים שהילדים כבר קיבלו “חינוך מיני” מהסביבה ואין מה לעשות. הורים כאלה צריכים לשמוע את הציטוט המפורסם של מאסטרס וג’ונסון – “אתה לא יכול להחליט אם הילדים שלך יקבלו חינוך מיני, אבל אתה יכול להחליט אם לקחת בזה חלק”. זה זמן לשיח פחות שיפוטי, יותר בגובה העיניים. לשמוע את דעתם ולהביע את דעתכם, לתת כיוון ערכי ופתח להתייעצות ותמיכה רגשית. זה לא משנה כמה הילד חושב שהוא “יודע” – אם הוא לא יודע שאתם כאן בשבילו גם בתחום הזה.

חינוך למיניות בריאה יכול להיות מותאם לכל גיל ומצב. אם אתם חושבים שהילד או הילדה שלכם “בוסר” או “רקוב” – התייעצו עם איש מקצוע שיתן לכם השראה לגבי הצעד הבא שלכם בחינוך למיניות בריאה של היקרים לכם מכל. התפקיד שלנו הוא לתמוך בהם להגיע לבשלות בריאה.

=======

אז איך מתחילים לדבר עם הילדים? שזרתי בין המילים פוסטים קודמים שנותנים תשובה חלקית על השאלה הזו. אם יש עוד שאלות, אני תמיד עונה לתגובות.

דר עופר
נכתב על ידי
החלום שלי הוא להיות המבוגר שהייתי צריך כשהייתי ילד. מחנך למיניות בריאה, מיטיבה, כיפית וקשובה, בעבר מטעם "מידע אמין על מין" והיום מטעם "מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית". חוקר תקשורת אינטימית, מיניות מודעת ומערכות יחסים אלטרנטיביות בעצמי
4 תגובות

4 תגובות

  1. קורנת

    07/11/2020 18:57

    ואו, אהבתי בטירוף. ההקבלה לאבוקדו פשוט משעשעת ומהממת (הוא גם הפרי האהוב עלי, אז בכלל!)
    לפני שנה הייתי עדה לוויכוח סוער בנושא. צד אחד דיבר על המדינות הסקנדינביות- שם החינוך המיני הוא מדהים ומתחיל מגיל מאוד צעיר. אנחנו ללא ספק צריכים לקחת מהם דוגמא, ובכך למנוע הטרדות מיניות ואונס.
    מחכה לעוד פוסטים מקוריים כאלה 🙂

    • דר עופר

      08/11/2020 08:05

      תודה על התגובה! ללא ספק יהיו עוד פוסטים כאלה.

      יש לנו הרבה מה ללמוד מהמדינות הסקנדינביות, בכל התחומים. החלום הוא כמובן למנוע אלימות מינית – וגם להנגיש עונג ומיניות שהיא מפתחת, מעצימה ותומכת לכל מי שמעוניין בכך, במקום המיניות הלפעמים מחפיצה, הישגית ושובניסטית-פורנוגרפית שהפכה למיינסטרים היום (לפחות בקרב צעירים).

  2. Ronit Koren

    08/11/2020 10:53

    פוסט חשוב לכל מי שנותן באופן כללי את העשיה החינוכית למתווכים אחרים. בין אם אלו מורות, מטפלות או אחרים.
    גם אם ההורה רוצה, לא כל ילד בגיל ההתבגרות יקבל אותו כרלוונטי עבורו.
    כאמא לחמישה, שאחת עדיין צעירה, לפעמים הנער היה מרוחק ממני בנושא, ולעיתים הרגשתי שהתיאורים ממש מכניסים אותי לחוויה המינית, ככה שזה מאוד אישי מול הילד.
    הלוואי שתוכל לחזור ולדבר בפני קהל אמיתי, הורים ונוער בהקדם, ובכל מקרה להיות קשוב מאחורי האפרכסת במרכז לנפגעי – זו מצווה גדולה שאתה לוקח בה חלק. כל כך הרבה נפגעו וממשיכים להיפגע.

    • Avatar

      דר עופר

      08/11/2020 16:11

      וואו, תודה על התגובה הזו.
      על השאלות “מי צריך לעשות חינוך מיני ומתי?” אענה בפוסט נפרד, אבל הנה התקציר: כולנו כבר עושים חינוך מיני, כל הזמן. השאלה היא האם אנחנו לוקחים אחריות על זה.

      מקווה שהפוסט הזה עזר ליותר אנשים לעבור לצד הפעיל של המאזן 😇

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .