חינוך

האם בקרוב נחווה חינוך והוראה ללא הדתה?

כיתת בית ספר
קרדיט: CANVA

אני לא נוטה לכתוב או להתעסק בפוליטיקה. זה מייאש אותי מראש. יש לי תפיסת עולם מאוד לא אמינה כלפי בני אדם שנמצאים בתחום הפוליטיקה ואני מאמינה שכוח משחית. כל כוח. לפעמים יותר ולפעמים פחות, אבל משחית.

שרי הממשלה מקבלים ממון רב כל חודש, משכורות שאני לא אוכל להשתכר לעולם כדי לא להיות מוטים לצד זה או לצד אחר, המטרה של המשכורות הללו היא שיוכלו להיות אובייקטיביים כמה שניתן, ולעשות ולתרום לכל המגזרים, לא רק המגזר שאליו הם משתייכים.

הצרה היא שזה לא ככה בפועל. שרי הממשלה אכן מקבלים כסף רב כדי לא להתפתות לשוחד והטייה אישית, אבל פועלים כל העת למען הציבור ‘שלהם’ ולא עבור הציבור הכללי. כך פעל ליצמן במשרד הבריאות, וכנראה כך יפעל גם במשרד השיכון. לא סתם הרב שלו אמר לו לעזוב את הבריאות וללכת לדיכאון, יש כוונה מאוד ברורה מאחורי ההחלטה הזו. כוונה לדאוג ל’שלך’.

כעת, כשאנו בפיתחה של של ממשלה חדשה שתתעסק כמובן בתחום בו אני עוסקת- חינוך והוראה אין ברירה אלא להקדיש לכך מחשבה.

שרי החינוך לאורך השנים האחרונות היו קשורים לדת. פירון, בנט, פרץ, כולם היו באופן כלשהו אנשים שיצגו פאן דתי בעבודתם.

אני, חילונית גמורה ואתאיסטית, הרגשתי לא בנוח מבחינת ההדתה שנכנסה חזק לתוך המערכת. לא רק בגלל שבאופן גורף שרי החינוך הללו מתקצבים בתי ספר דתיים וישיבות ואנוכי מלמדת בבית ספר שאינו דתי ועל כן אינו מתוקצב כמו אחרים, אלא גם בגלל שחלק מחומרי הלימוד שנתבקשו המורות להעביר קשורים לדת באופן ישיר.

הנה לינק לכתבה בפורום החילוני בדיוק על כך, על ההדתה בבתי הספר https://www.hiloni.org.il/hadata-watch/books-details

המסקנה המרכזית של מאמר זה גורסת:

טקסט יהודי לאומי

צילום מסך https://www.hiloni.org.il/hadata-watch/books-details

אינני הוזה או חולמת, הדברים אכן מתרחשים בכל בתי הספר ואני מאוד חוששת מהעתיד אם נמשיך כך. האם הילדה שלי, שאין לי שום תכנון לחנך אותה על ברכי הדת, תחשוב שאם לא אשמור שבת, כולנו נמות? האם זה לגיטימי לדבר עם תלמידי י’א ביום הזיכרון על הדת ולקשר את זה באופן ישיר לזכרון של החיילים שנהרגו? האם התלמידים שנוסעים לפולין ומקבלים מהמורים שלהם תהילים ונרות שבת כדי להדליק אותם בקבלת השבת זה ענייני וחינוכי? למה לא לתת להם דף נייר לשרוף? או להגיד להם לשים סלסלת פירות על הראש ולהסתובב שמונה פעמים במקום? זה בדיוק שרירותי כמו הדלקת נר בשישי בערב מתוך עיני אדם חילוני.

כמובן שיש במסורת היהודית ערכים ודברים יפים, המשפחתיות, הביחד הזה. אבל אפשר להנחיל את הערכים הללו ללא שום קשר לדת ובמערכת החינוך עדיין לא מעכלים את זה. כי אלו ההוראות מלמעלה כששרי החינוך שלנו הם דתיים.

מירי רגב ולהקתה

לפני ימים מספר שמעתי שמועות על כך שמירי רגב רוצה את תיק החינוך או אולי תקבל אותו. זה, משום מה שימח אותי. לא כי אני תומכת נלהבת של רגב, ממש לא. אני שמחתי לרגע ששרת החינוך לא תגיע עם אג’נדה דתית. אמנם גברת רגב היא אשה צועקת, נוכחת ומרגיזה (בזמן שכיהנה כשרת תרבות וספורט עשתה לא מעט בלאגנים תקשורתיים) והאג’נדה הפוליטית שלה ימנית מאוד ושונה משלי, אבל אני אשמח שיהיה שינוי כלשהו בגישה לתלמידים, לדת ולכל מערכת החינוך.

אני אשמח אם התקציבים לא יעברו רק לבתי ספר דתיים וישיבות, אני אשמח אם שרת החינוך שלי לא תודה בפה מלא שהיא הייתה מעורבת בטיפולי המרה, שהאנשים מהמפלגה שלה לא צועקים בכל כרך ‘הדתה זה אנחנו’. אני אשמח אם מירי תעשה פה קצת רעש כמו שהיא יודעת. אבל רעש חילוני.

מירי רגב שרת התרבות

צילום: אבי מועלם

אולי הרעש הזה, הלא חינוכי והלא מנומס כביכול יעורר קצת את המוחות הרדומים והקדומים שנמצאים בכנסת, ויגרום להם לשים לב לחינוך. להבין שלא כל שר שנכנס לתפקיד צריך לדאוג לציבור שלו בלבד, אלא שיש ציבור שלם שנשכח או נמחץ תחת הכיפות והטליות שהשליכו על החינוך ועל המערכת.

שהחינוך יהיה חשוב ולא חשוך.

 

 

יולזי
נכתב על ידי
יולזי, אשת איש וחתול, אמא, מורה, כותבת, מרגישה.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .