אוכל

בבושקות צרפתיות

מסעדת פופה
קרדיט: צילום פרטי

הפופה, המסעדה החדשה של השף אורן אסידו והשף יוני סעדה, מוגזמת. העיצוב רועש, התאורה מהפנטת ואפילו השף נותן שאגה כל 30 דק’ שמחזירה אותך לשוק מחנה יהודה בו אסידו גדל. אבל מי אמר שמוגזם זה רע? אז נכון, למסעדה יש שם צרפתי ובשירותים יש בכלל בבושקות בתוך יער, אנחנו אף פעם לא הטלנו את מימינו בתוך בבושקה, ואתם?

זאת ביקורת המסעדות הראשונה שלנו. סליחה, המלצת המסעדה הראשונה שלנו (קורונה זאת לא בדיוק התקופה לתת ביקורת רעה, נכון?), אז חשוב מאוד שתדעו, אם נכנסתם לקרוא על מסעדה שכתבנו, זו מסעדה שאנחנו חושבים שאתם צריכים להגיע אליה, לפחות פעם אחת בשביל לחוות. ההמלצות שלנו קצרות, עממיות ומביאות זווית של זוג שפשוט אוהב לצאת לדייטים, במסעדות טובות, לבחון קוקטיילים חדשים והכל בשפה פשוטה. המסעדות לא שכרו אותנו לכתוב את ההמלצה, לא קיבלנו שום הטבות או הנחות וגם לא הודענו שאנחנו כותבים ביקורת. אז נתחיל?

האווירה

האמת? זה התחיל רע… כבר בטלפון ביקשו מאיתנו להגיע בלבוש “אלגנט” כיאה לקוד הלבוש במקום. קצת הגזמנו לא? נגיעה מאוגוסט, בישראל! אז הלכנו על לבוש “ספורט משודרג” ונשמנו לרווחה כשאפילו המלצרים היו לבושים בטי- שירט, אז למה להלחיץ את האורחים עוד לפני שהגיעו? לא ברור.  המקום מעוצב בצורה מוגזמת, אבל מגניבה, כזאת שמעוררת לך את החושים. הישיבה נוחה, המוזיקה מצד אחד מעוררת ומצד שני בווליום שניתן לנהל שיח, והתאורה במקום, כאילו נועדה לשפר את חווית צילום המנות. אזור העישון מלווה בנרות ריחניים ומוזיקת רטרו, והשירותים… אוי השירותים, בבושקות בתוך יער עם קולות רקע של ג’ונגל, מה אני אגיד לכם? תענוג להשתין.

השירות

המלצרים היו סופר אדיבים, דאגו לצרכים שלנו ביתר נחמדות ופחות בתדירות מוגזמת כפי שנוהגים במסעדות מסוימות. דאגו לפנק אותנו בקינוח אלוהי, מצית סופר מדליקה ואפילו כשטעינו בדרך לאזור העישון המארחת לא התעצלה וליוותה אותנו עד לפתח אזור העישון בצד השני של המסעדה. בכל זאת כמה פאשלות קטנות: סיבוב השתייה הראשון הוגש על שולחן זכוכית ללא תחתיות, סורי על הקטנוניות. ואף על פי שהמסעדה הייתה יחסית ריקה הושיבו אותנו וזוגות נוספים יחסית קרובים במקום לפזר אותנו על פני כל המסעדה – הלו! קורונה!

האוכל

משהו שונה התחולל באוכל שהגיש המטבח הפתוח, קצת מבלבל בדיוק כמו העיצוב השונה של המקום. בכל המנות כמעט הורגש טעם דומיננטי מתוק, די מסתדר עם האישיות של אסידו המוצגת במסך, מוגזם אבל מתוק. האמת? אוכל מתוק זה לא בדיוק הסגנון שלנו אבל איכשהו בסוף זה הסתדר לנו בול. אז מה אכלנו?

הMUST

 בריוש תימני – סוג של קובנה גן עדן, שאף שולחן לא פספס להזמין. מגיע בליווי קרם שרי (מעניין), חמאת קרמל מלוח (מעולה לארוחה אחרונה של החיים) ופלפל צפון אפריקאי (לא נגענו, נראה כמו חומר נפץ ולא הרגיש קשור למנה).

ראשונות

סשימי דג נא – מגיע עם בצל סגול כבוש, צנוניות, תאנים מקורמלות, לאבנה ופיסטוקים – שוב, מתוק, שוב טעים. ויטלו טונטו – פרוסות עגל עם איולי טונה, צלפים, שאלוט אנשובי וביצה רכה. הבשר היה מדהים, הביצה לצערנו לא הייתה מספיק רכה ונוזלית, יכלו פשוט להגיש את המנה רק עם הבשר וזה עדיין היה מדהים, התוספות היו כמו בונוס פחות מורגש.

 

ראשונות

עיקריות

 לעיקריות הזמנו ספייריבס טלה ונתח אנטריקוט עם מח עצם וצ’ימיצ’ורי. הנתח היה עשוי טוב, צרוב מבחוץ ואדום מבפנים לעומת זאת קצת פיספסנו את הפואנטה עם המח עצם שככל הנראה התכוונו שנזגג את הנתח בשמנוניות שנטפה ממנו, אחרת לאכול את זה עם כפית זה היה על גבול הבלתי סביר (הוראות הפעלה מישהו?) ואז הגיע הספייריבס… האמת? זה פשע להגיש את המנה הזאת עם תוספת, כל דבר שיוסיפו לה יגרע מהקסם שלה. מתמוסס בפה, טעים, מדויק, שומני (הוזהרנו מראש), פשוט שלמות!

 

עיקריות

פורנ-ריבס ונתח

קינוח

 לקינוח הזמנו ברולה משמש אמרטו שהיה מעין ורסיה מעניינת לקרם ברולה הסטנדרטי אך המתיקות האופיינית למסעדה, הפעם הייתה מעט מוגזמת והשתלטה על המנה. המלצר, שעוד לפני שהספקנו לטעום את הקינוח, זיהה את הטעם שלנו וברוב טובו פינק אותנו בקינוח אקלר קפה. דמיינו עכשיו גיף של מחיאות כפיים, הילד גאון! מה אפשר להגיד על הדבר המדהים הזה? עננים של עונג מתפוצצים לך בתוך הפה. זה מתחיל בטמפרטורת החדר, בפנים זה קר, אפטר טייסט של טעמים עזים נוספים שקשה להסביר, פשוט שלמות. אם אתם צריכים סיבה לחזור ל- POUPEE זאת הסיבה (והספייריבס).

מיותר לצלם קינוחים אחרים

הקוקטיילים

הקוקטיילים מבחינתנו הם חלק בלתי נפרד מהארוחה. בכל מסעדה אנחנו מזמינים בין 2 ל-4 קוקטיילים שונים וחולקים. גם בציון הסופי שלנו הם חלק בלתי נפרד, והאמת? ציפינו ליותר.
השואו שנותנת המסעדה כשאתה נכנס אליה, בין אם אהבת או לא, ממש לא מתבטא בקוקטיילים שהוגשו. חוסר יצירתיות בהגשה ואפילו כוסות לא מפולשות במיטבן, מאכזב. טעמנו 4 קוקטיילים, מבחינת הטעם כולם היו בסדר גמור אבל לא יותר מזה. מבאס כשחצי מהמקום הוא בעצם בר והמחיר נע בין 65 ל- 72 ש”ח לקוקטייל! (הזוי)

 

קוקטיילים

נבחרת מספיק בקושי, לפחות קיבלנו מצית מדליקה מתנה.

סיכום + מחיר

מחירי המנות דווקא הרגישו יחסית סבירים לעומת התמורה והאיכות שקיבלנו, לעומת מחירי הקוקטיילים שהיו מוגזמים והתמורה הייתה דלה יחסית. זוהי בהחלט לא מסעדת יום יום, החוויה שמקבלים היא נועזת, מיוחדת ועם הרבה אומץ. אנחנו נהננו, נכון יש עוד מקום לשיפור, אבל בחייאת, מתי עוד יצא לכם להשתין בבושקה בתוך ג’ונגל? רוצו לנסות.

פופה סיכום

פופה סיכום

 

חשבון פופה

מעניין כמה קובנה סבתא עזיזה מכינה ב47 ש”ח

 

פופה

האמת, הייתם מאמינים גם בלי תמונה?

 

דיילי דייט
נכתב על ידי
לא מבקרי מסעדות, לא שפים גדולים רק זוג שנהנה לצאת לדייטים. אם קראתם פוסט שלנו זאת לא ביקורת, זאת המלצה!
2 תגובות

2 תגובות

  1. Avatar

    קוראל

    24/07/2020 14:01

    שכנעתם אותי ❤

  2. Avatar

    לירון

    25/07/2020 22:56

    חייבת לסמן v אחרי הבידוד💕

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .