קראמבל תפוחים

בתחילת המאה ה-20 פסיכיאטרים האמינו שניתן לטפל בבעיות נפשיות על ידי שינוי מבנה המוח. מה הם עשו? קדחו חור בתוך הגולגולת והכניסו לתוכה צינור דק שהתרחב לכלי חיתוך בעת לחיצה על בוכנה.  הניתוח לרוב הצליח (גם אם החולה לפעמים מת)

תפוח הוא פרי בעייתי, שגם דורש טיפול חודרני. לא בגלל שזה לא פרי טעים. להיפך, הוא מגיע במגוון סוגים וצבעים, כשכל אחד נותן טוויסט אחר. הירוק החמצמץ, האדום העסיסי והצהוב – שהוא קצת הכבשה השחורה במשפחה, אך במצבים קשים גם הוא תופס.

אז מה בכל זאת בעייתי בתפוח? הנגישות שלו! הוא נמצא בכל מקום, משעמם.
אין דבר מאכזב יותר כשבאמצע יום עבודה בא לך לנשנש משהו, ואתה שואל את הקולגה במשרד: ״יש לך אולי משהו מתוק?״
והוא עונה: ״כן, יש לי חצי תפוח״.
עוד לא נולד הקולגה שהציע לי: ״מיקס פירות יער מהקיבוץ של סבא שלי״.  איכשהו תמיד זה נגמר בתפוח.
התפוח הוא האקס שתמיד נמצא שם בשבילך. זה שאף פעם לא באמת בא לך עליו.
עדיף הרי משהו יותר אקזוטי, מרענן. אבל, בסופו של יום, איכשהו תמיד הוא מופיע. 

זהו התפוח.

לכן, שמתי לי למטרה לא לאכול תפוח בתצורתו המקורית, אלא לדאוג לשדרג אותו כך שעדיין יוכל להפתיע ולרגש.
כצעד ראשון על מנת לוודא שהתפוח לא יישאר תפוח, הצטיידתי באותו מכשיר עינויים מתחילת המאה ה-20. המכשיר הוא מעין מברגה שחודרת לתוך התפוח, מוציאה ממנו את כל הליבה ועל הדרך בתנועות סיבובית מקלפת לו את העור. בסוף התהליך, אין לדעת אם מדובר בתפוח, באגס או במח של חולה סכיזופרניה.
עם קצת קינמון, מיץ לימון וציפורן – קיבלתי תפוח משופצר, סקסי ומוכן לאפייה.

אחרי שטיפלתי בתפוח, אני עובר לקראמבל.
מדוע מכל מתכוני עוגות התפוחים אני הכי אוהב את הקראמבל?
בעוד שכל פאי, טארט או שטורדל דורשים עבודה בשלבים, אשר לרוב כוללת הכנת קלתית, הקפאה, הפשרה וחוזר חלילה. הרי שהקראמבל היא בלילה אחת פשוטה, אסתטית וקלה להכנה. כעקר בית נואש, שנע בין חיתולים, כביסות וניקיונות, אין לי זמן לבישולים בשלבים. לכן הקראמבל זהו הקינוח המנצח!.

מה שעושה את פירורי הקראמבל לפריכים, עסיסיים וטעימים לחך – זוהי החמאה.
ניתן לכתוב רומנים עבי כרס על איכויותיה של החמאה.  טעות נפוצה היא השימוש בתחליפים כדוגמת מרגרינה או שמן. לרוב זה קורה כאשר אתם שומרי כשרות ורוצים לאכול רק קינוחי פרווה לאחר ארוחה בשרית.  אך בכל הכנות, אם המצב מחייב להחליף את החמאה, הרי שעדיף להחליף את המתכון כולו. אין הצדקה להמרת חמאה, אלוהים לא יסלח לכם על זה. כי חמאה היא אלוהים. היא מנחמת, היא מחזקת, היא הופכת כל מאכל למעדן, וכמה שיותר הרי זה משובח.
מעולם לא שמעתי מישהו מתלונן על כך שיש יותר מדי חמאה במתכון.

אז תפנקו את הבלילה בלא פחות מ- 200 גרם חמאה, הוסיפו קמח, סוכר, מקל וניל וקוקוס. תלושו בסבלנות עם במיקסר ידני עד שיתקבל קראמבל קראנצ׳י ועסיסי.

מכאן הכל לתנור, תוך פחות משעה המייק אובר הושלם, ויש לכם מאהב חדש שיחמם אתכם בלילות החורף הקרירים. 

הנה המתכון המלא –

מצרכים:

• 4 -5 תפוחים שנרצחו על ידי מכשיר העינויים, הושלו מעורם ונחתכו לקוביות.
• 1 מיץ מלימון טרי
• 2 כפות קינמון
• 3 כפות סוכר
• קורט ציפורן (ממש מעט בשביל הארומה)

לקראמבל:

• 2 כוסות קמח
• רבע כוס סוכר
• מקל וניל
• רבע כוס קוקוס
• 200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  

הוראות הכנה:

• מחממים תנור ל180 מעלות.
• לאחר טבח התפוחים, מערבבים אותם עם שאר המצרכים ומניחים על תבנית מלבנית בינונית (אני אוהב קרמיקה) .
• עוברים לקראמבל – מכניסים את כל המצרכים היבשים לקערה, מערבבים, ומוסיפים את קוביות החמאה. לשים הכל במיקסר ידני עם שני ווי לישה. זה השלב שצריך סבלנות! בהתחלה זה נראה כאילו שום דבר טוב לא הולך לצאת מזה, הכל יבש ועף לכל הכיוונים. אך לא לאבד תקווה. להמשיך בלישה, עד שלאט לאט החמאה מתרככת ומתחברת לכל המצרכים היבשים ויוצרת את אותם גושי קראמבל טעימים. ברגע שנוצר הקראמבל, הפסיקו ללוש, אחרת זה יהפוך לבצק אחיד. (מפעם לפעם תלמדו את התזמון הנכון, זה לוקח זמן).
• מפזרים את הקראמבל על התבנית עם התפוחים, ומכניסים לתנור ל45 דקות.
• מוצאים מהתנור, מצננים, ומקשטים באבקת סוכר.
• ניתן להגיש עם קצפת או כדור גלידה וניל.

בתאבון!

 

בתמונה: קראמבל תפוחים או מח של סכיזופרן לצד כדור גלידה (קרדיט: אוסף אישי)