באלי לטוס

אורח חיים, מיינדסט ומה שביניהם- שנה בגרמניה, תובנות

קרדיט לצלם: אילן טיילר
קרדיט: אילן טיילר

“לא אני לא מוכנה לבוא לשנה שלמה בגרמניה ולעצור את כל התהליך שעשיתי בארץ שלי ובייחוד בתחום הקריירה!” אמרתי לבן זוגי שרון עוד לפני החתונה.

אולי לאחרים לשחק בהצגות פרינג’, הצגות ילדים ונוער וקולנוע עצמאי זה לא נחשב כמו תפקיד ראשי בסדרת טלוויזיה או לככב על הבמה של תיאטרון הבימה אבל לשחקן אמיתי כל תפקיד, כל פרויקט טוב ומעניין וכל התקדמות זה עולם ומלואו, בייחוד בתעשייה הלא גדולה שלנו בארץ.

אין ספק שבעלי היקר יודע לשכנע וחודשיים אחרי החתונה, ארזנו מזוודות, את עצמנו והכלבה שלנו לילו ועלינו על מטוס לגרמניה. עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם “ברלין! עיר האמנות והקוסמופוליטיות! עיר הליברליות וההזדמנויות”. בעיני ישראלים רבים ברלין היא אחותה האבודה של ניו יורק או לוס אנג’לס והחיים שם נראים יפים וקסומים.

אבל זהו שבעלי האהוב לקחת אותי לא לברלין (שהיא מהממת אבל ממש לא התיאורים המוגזמים של אלה שחולמים עליה, אבל ככה זה כשהדשא של השכן ירוק יותר) אלא לדיסלדורף. עיר אחות לחיפה בארץ, עיר משפחות חביבה, צמודה לאחת הערים הגדולות בגרמניה- קלן וקרובה להולנד ובלגיה.

אחרי שבוע של טיולים וכייף ואחרי שמצאנו דירה קבועה, המציאות התחילה להכות בפנים- כמעט.בלתי.אפשרי.למצוא.פה.עבודה.ללא.גרמנית.שוטפת.

“אלכס את דוברת ארבע שפות את תסתדרי!” עבד עליי בעלי שרון בשכנוע רב. כן יקירי, רק חבל שאף אחת מהשפות שלי לא הייתה גרמנית.

אז החל מאנשים צרי עין שצחקו לי בפנים על הניסיון לעבוד בתחום המשחק והחינוך ואמרו לי לשטוף שירותים (ממש! אפילו בבית אני מפילה את זה על שרון) תוך כדי משמרת התנסות בחנות ישראלית ובכי קורע לב על הפחד להתחיל בגיל 30 מאפס כשכל זה רק לשנה ולא למטרת רילוקיישן קבוע והנה! לא רק שמצאתי עבודה בתחומי העיסוק שלי. נהניתי ואהבתי כל מה שעשיתי פה! תודה רבה!

והנה 10 התובנות העיקריות מחיים של שנה במדינה בה לא יודעים את השפה או עוד לומדים,ללא משפחה וחברים מהבית, בלי שאף אחד מכיר אותך וצריך למצוא את עצמך מחדש, הכל כדי שהבעל ילמד פה שנה של תואר שני.

  1. סטנדרטים לצד התגמשות. חשוב מאוד להחליט על סטנדרטים לחיים ולעבודה ולקבוע לעצמכם רף ממנו אתם לא יורדים בשום פנים ואופן ויישרף העולם! יכולתי להתפשר על עצמי ולהישאר באותה חנות ישראלית שגם הייתה בעיר אחרת ורחוקה או לעבוד במלצרות בפאב אירי. אבל התעקשתי,התעקשתי, יצרתי קשרים ובדרך הפכתי למורה לעברית בחטיבה יהודית כשיצרו תפקיד בשבילי של מורה שניה בכיתות, תפקיד שלא היה שם קודם. לימדתי תיאטרון ומשחק בשפות שאני יודעת, נבחנתי והתקבלתי לסוכנות שחקנים ועבדתי על פרויקט בתיאטרון האנגלי לפני שהקורונה תקפה. מצד שני חשובה גם התגמשות מסוימת. להבין את המצב כמו שהוא ולא לצפות שמקום חדש יתאים את עצמו אליכם, להפך אתם צריכים להתאים את עצמכם אליו וליצור סטנדרטים מותאמים ולבדוק מה אתם יכולים להציע למקום הנוכחי. כך הבנתי שאני לא יכולה להיבחן לתאטראות גדולים וסדרות טלוויזיה ללא גרמנית אבל היי במהלך השנה הגרמנית שלי תפסה צורה והתחלתי להיבחן לפרסומות בגרמנית.
  2. חפשו ישראלים ויהודים. כן, כן… בחו”ל שלא כמו בארץ, יהודים הם קהילה מאוחדת. כמובן שגם פה יש פוליטיקה בין קהילות מסוימות וקהילה יהודית בגרמניה מורכבת ברובה מיוצאי בריה”מ וקצת סנובית לישראלים אך תמיד אפשר למצוא שפה משותפת ולהכיר אנשים טובים. יש גם את בית חב”ד הנהדרים שיכולים ללמד דתיים רבים בארץ על ואהבת לרעך כמוך באמת וקהילות ישראליות דוברות עברית שגם בהן לימדתי.
  3. זו תובנה חשובה: אף אחד לא יכול לקחת מכם את מי שאתם. תקראו שוב. גם אם אתם נאלצים לעבוד בהתחלה במקצוע אחר, גם אם אתם מרגישים אבודים- אף אחד לא יכול לקחת מכם את המהות שלכם. אני יכולה לספר שדווקא בחודשים ללא עבודה במשחק פה יצרתי הכי הרבה עד היום! העליתי מונולוגים וסרטונים לרשת, כתבתי מחזה וסדרה, הגשמתי חלום ישן ולמדתי לנגן על גיטרה ולשיר בטכניקות שירה שונות וביטחון והנה התחלתי לכתוב בלוגים אחרי שנים שהדחקתי את זה הצידה. “כשיוצאים למקומות אחרים, מגלים דברים נפלאים” אמר ד”ר סוס. ועיקר הדברים הנפלאים שמגלים הם כמה אנחנו נפלאים וכמה אנחנו לא ממצים אפילו רבע מהפוטנציאל שלנו הרבה פעמים.
  4. תלמדו את השפה! כן. בקורס מסודר או באתרי אינטרנט ואפליקציות אבל תלמדו. גם כשתדעו לומר מילים בסיסיות המקומיים יתלהבו מכם ויעריכו את זה. כל עם אוהב שמתעניינים בשפה ובתרבות שלו, גם אנחנו וגם הגרמנים. אל תתרגשו משונאי הזרים שיש בכל מקום, יש גם הרבה אנשים נחמדים ומנומסים ולפתוח במשפט שובר קרח בשפת במקום מבטיח ב95% מהמקרים שיח חיובי ביותר. שלא לדבר על יתרונות של התפתחות יכולות שכליות ותקשורתיות כשלומדים שפה נוספת.  בעלי היקר מהיום אני יודעת 5 שפות לא 4!!!
  5. תטיילו,תטיילו ותטיילו. ותקראו. אתם גרים באירופה? תטיילו!! בתוך המדינה בה אתם גרים, במדינות השכנות- תטיילו! אני עוד פגשתי דרך התפתחות אישית ומקצועית טובה יותר מאשר לטייל ולהכיר מקומות שונים בעולם ומאשר לקרוא ספרים. לכן בכל טיול יש ספר שמלווה אותי. תקראו ותטיילו.
  6. אתם הרבה יותר חזקים ממה שחשבתם. המשך לתובנה הרביעית. אתם מכירים את זה שאנחנו לא באמת יודעים עד כמה אנחנו חזקים עד שהחיים מאלצים אותנו לבדוק את זה? זה הכי נכון שיש. לגור במדינה חדשה יגרום לכם לגלות עוצמות וכלים חדשים בתוככם להתמודדויות עם מגוון סיטואציות שונות ואתגרים משונים. החל מבעלי דירה הזויים וגרמנים עם ראש קטן שלא יודעים לחשוב מחוץ לקופסה ועד רשויות ובירוקרטיה ושאר ירקות. לגרום למשרד הזרים הלא חביב פה בעליל לתת לי ויזת עבודה לא רק כמורה בקהילה היהודית אלא גם כשחקנית פרילנסרית- אישור שנותן לי לשחק בכל פרויקט שאבחר, הוא דוגמה טובה לכך. זה דרש כמה פגישות מורטות עצבים במשרד הזרים, מלא מסכים ובקשות למכתבים תומכים מכל מי שהספקתי להכיר פה בזמן נורא קצר של חודשיים(!) כולל התיאטרון האנגלי וסוכנות השחקנים, טלפונים לראשי הקהילה היהודית ודבקות לא נורמלית במטרה.
  7. תואר ראשון goes a long way בחו”ל. זה הקלות בקבלת ויזת עבודה, זה תוספת בשכר ופשוט יחס יותר רציני. בעיקר אם התואר הוא מאוניברסיטה גדולה בארץ או בחו”ל. אז כן לא כולם לומדים תואר ואפילו לא תעודה וזה לגטימי, כל אחד הוא שונה. אבל מעולם לא שמחתי כל כך שבחרתי לעשות תואר ראשון במשחק ותיאטרון במקום להסתפק בתעודה מבית ספר למשחק.
  8. אף אחד לא מכיר אתכם. אתם לא מכירים אף אחד. לפחות בהתחלה. וגם אחר כך זה לא האנשים בארץ. מפחיד? תחשבו שוב. כשאין אף אחד שיכול להעביר עליכם ביקורת, אף אחד שישפוט וידע בכל רגע מה אתם עושים, כשאתם יכולים ללכת ברחוב מבלי שאף אחד יזהה אתכם ואירופאים הרי מנומסים ולא מדברים סתם ככה עם זרים. פחד או חופש? אני מניחה שהכול בחיים הוא בסופו של דבר פרשנות אבל אני מציעה לכם את הפרשנות של החופש! בארץ התביישתי לשיר אחרי שהוזנחתי בעניין הזה בלימודים. הרגשתי תמיד לא נוח בין קולגות תחרותיים וקנאים (לא כולם כמובן) וצורך להוכיח את עצמי בביצת האמנים לפעמים הרסה כל חלקה טובה בשלווה שלי. הרבה מקומות עבודה בתחומי המשחק והחינוך דרשו ללכת על קצות האצבעות שחס וחלילה לא אעשה רושם רע או טעות שתסמן אותי בתחום או תפטר אותי מהפרויקט או הבית ספר או העבודה. אבל בגרמניה? אף אחד לא מכיר אותי!!! יש לי קו”ח מרשימים וחומרים במשחק ואפילו תואר, יש לי את עצמי והיכולות שלי והקסם האישי שלי וזהו! מה הכי גרוע שיקרה? אעשה טעות ויפטרו אותי? אעשה פדיחה בפני מלהק או במאי או מנהל? נו ו? אני חוזרת אח”כ לארץ שיחפשו אותי! התובנה הזאת הביאה לי חופש מדהים ביצירה, בלהיות מי שאני ולצד האכפתיות, המסירות והמקצועיות לא לזנוח את עצמי ועקרונותיי ולא להתאמץ לרצות אף אחד חוץ מהאדם החשוב באמת בסיפור חיי- בעלי. סתם! אני (:
  9. הערכה מחודשת לארץ והאנשים בה. תראו, לא אשקר, החיים בגרמניה נוחים כלכלית הרבה יותר. תנאי המחיה זה באמת גן עדן לעומת יוקר המחיה והשווקים הפרוצים בארץ. מצד שני מי יתערב לטובתך ברחוב אם צריך? מי יעזור לך לפתור בעיה בצורה לא שגרתית? מי יחשוב איתך מחוץ לקופסה? ומה עם ארוחות הבוקר הנהדרות בארצנו, השמש, הים והקלילות? ומצד שלישי החיים בגרמניה נעים בקצב איטי ורגוע יותר לעומת הלחץ והמהירות בישראל. גם אפשר להסתכל מהצד על מערכות היחסים שלנו בארץ. המשפחה, החברים. האם הם באמת כולם טובים לנו? האם הגיע הזמן לשחרר חברויות מסוימות לדרכן ולטפח חדשות? ומי יכין עוד קובה צמחוני טעים כמו סבתא של בעלי?
  10. אחרון חביב- נדיר שמתחרטים על מסע כזה. לרוב כל הגילויים, הצמיחה והחוויות עולים ביתרונות מאשר בחסרונות. לכו על זה! ואם כן קרה שמתחרטים או מואסים? אז תמיד אפשר לחזור הביתה, לארצנו האהובה והמשוגעת. מהניסיון האישי שלי, בתור חילוניה רוחנית, יש על כולנו השגחה מכוח עליון כלשהו תקראו לו איך שתרצו. וגם ניתנה לנו אינטואיציה ויכולת לזהות סימני דרך פשוט צריך להיות קשובים.

צילום: אלבום פרטי

ואכן גם אנחנו החלטנו לחזור החודש הביתה.

ומי היה מאמין? עכשיו אני אומרת לשרון- “נו לאן אנחנו חוזרים עכשיו?! עד שיצרתי קשרים והתקדמות בגרמניה! התאטראות פותחים פה עוד כמה שבועות ויש כבר אודישנים לצילומים כשבארץ שוב עושים הסגר! במה נעבוד?? איך נחיה??”- מסקנה: אני תמיד אמצא על מה להתלונן (: וגם שהאדם מסתגל במהירות יחסית לכל מקום ומצב ולעשות שינוי בחזרה זה גם דבר מפחיד.

אז תודה קראתם עד פה ואני אאחל לכולנו זמנים טובים, בריאים ושפויים יותר!

אלכסנדרה פ.
נכתב על ידי
שחקנית שהיא גם בלוגרית, זמרת שגם מנגנת. כותבת על לייף סטייל וספר בהמשכים.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .