באלי לטוס

אורח חיים, מיינדסט ומה שביניהם – הטיול לפריז

קרדיט לצלם: אילן טיילר
קרדיט: אילן טיילר

פריז עיר האורות החשוכים.

חוויות מהטיול השני שלי לפריז כולל המלצות, דיס-המלצות וטיפים שימושיים על לינה,ביטחון ואטרקציות.

פריז היא תמיד רעיון טוב” אומרת בחן רב אודרי הפבורן בסרט “סברינה”.
אין ספק שכמו אודרי הפבורן, גם פריז היא מוקד להערצה, השראה, יופי, אופנה, תרבות וכל מה שטוב.

לא סתם מיטב האמנים, בעודם אנונימיים, בינהם דאלי ופיקאסו עברו להתגורר בעיר האורות והבגטים ולימים התפרסמו והפכו את גבעת מונמרטאר ואת המוזיאונים למה שהם היום. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה, שאורותיה של פריז מאיימים להיכבות בכל רגע ופנסי  שאנז אליזה עלולים להחשיך את השדרה היפיפייה והמפורסמת.

רחובות פריז עמוסים במגוון אוכלוסיה רחב ואם אתם גרים בדירה או מלון שמרוחקים קצת או הרבה מהמרכז  ברובע התשיעי (פריז מחולקת לרובעים) תוכלו לראות שיש פלח אוכלוסיה שקבוצות שלמות ממנו מנסות להשתלט לכם על חווית התיירות. כן, אין דרך יפה לומר זאת, הפליטים בפריז כוללים קבוצות רבות של מובטלים ונרקומנים וגם גנבים.

איני יודעת אם מדובר בהרגלים שהם הביאו איתם ממדינות המוצא שלהם או שזה נוצר עקב הזנחתם אי השתלבותם בשוק העבודה והחברה בפריז, אך הם עסוקים בליצור לעצמם גטאות ולערוב לתיירים מבולבלים בתחנות המטרו ומחוצה אליהם.

וכך אני, בעלי והכלבה שלנו לילו שנגררת איתנו ברחבי אירופה, מצאנו את עצמנו מגיעים מגרמניה, בה התגוררנו בשנה האחרונה  לפריז- נורד, התחנה המרכזית והיפה של פריז.

משם, עם 2 מזוודות ותיקי גב ניסינו למצוא את המטרו לדירת האירביאנבי שלנו. ירדנו לתחנת מטרו בצד אחד רק כדי לגלות שאנחנו צריכים את הצד השני (הכי תיירותי שלנו) וכדי לקלוט בחור כחוש ולא צרפתי בכלל עוקב אחריי ומנסה לגעת לי בתיק גב. מזל ששמתי לב.

קבוצה של בחורים אפריקאים רצים ומפילים דברים במטרו, רצים מהר לפנינו לתוך רכבת המטרו ואני, לילו ובעלי מנסים לעלות על אותה הרכבת. הם עומדים בחבורה וחוסמים מעבר, אני בנחמדות מבקשת לעבור, עוברת, בעלי נכנס עם המזוודות ופתאום הם סוגרים עליו בחבורה, תופסים במזוודות שלנו ומדברים בינהם בקול רם.

בעלי המבולבל אך החזק מושך אליו את המזוודות בעקשנות ודלתות הרכבת עומדות להסגר והחבורה לפתע נבהלת ובורחת החוצה. המזוודות איתנו. הרכבת נוסעת.

לקח לנו כמה שניות להבין.

פריז, השעה 14:00 בצהריים, אור יום. תחנות המטרו מוצפות בשוטרים.

איך זה יכול להיות?

תחנה הבאה עולה שוטר וההלם מתחיל להיעלם ואנחנו מדווחים לו על המאורע. הוא מעביר הלאה וממליץ בחום לא לנסוע דרך התחנות האלה שאגב, לא כאלה רחוקות מהמרכז אבל קצת. אין ספק שהחוויה המזעזעת הזאת ליוותה אותנו בימים הבאים והפריעה לשנתי בלילה. אחד הדברים המפחידים הנוספים הוא שאף אחד (מלבד שוטרים וממש אנשים בודדים) לא יתערב בשבילכם. אכן אירופה במיטבה.

ולכן ההמלצה הראשונה שלי- היא לקחת מלון או דירה גג על כיכר רפובליק עצמה ולא ליד והכי טוב אם התקציב מאפשר באיזור המארה, פומפידו ובאזור הלובר. אלה אזורים מרכזיים ובטוחים יותר.

המלונות הפשוטים בפריז הם רמה די נמוכה לדעתי, בטיול הראשון שלנו שם בחורף, בחדר במלון אפילו היו מצעים מלוכלכים וחור בתקרה (!) יש לציין שזה היה דיל דרך גרופון שהם בד”כ אחלה, אבל הנה, זה מה שקרה. מצד שני היינו על כיכר רפובליק המרכזית וכנראה בחורף יש פחות פשיעה, כי פשוט יש קור מקפיא. אבל היי, הכרטיסים זולים יותר, העיר בטוחה יותר אז עצה שלי- פשוט תתלבשו בהתאם.

דירות איירביאנבי (Airbnb) יכולות להיות דבר מאוד נוח. אפשר לקנות מצרכים בסופר לארוחת בוקר או ערב, להתארח עם הכלב, החתול ועם מי שרוצים ולבקש שעות צ’ק אין וצ’ק אאוט לא סטנדרטיות.

המלצה חשובה לגבי דירות- לוודא את גודל הדירה במדויק, לבקש תמונות של פינה אפשרית ולוודא שמדובר באנשים רציניים שמשכירים לאורך זמן וחשוב להם להמשיך להשכיר ולעשות רושם טוב.

כך קרה שהדירה הראשונה שלנו ל4 ימים הייתה נחמדה אך קטנה ממש ואילו הדירה ללילה האחרון שישנו בה לאחר שחזרנו מקלאיס (עיר אחרת) הייתה מבולגנת, עם מטבח ורצפה מלוכלכים, חפצים של הדייר שלא נמצא, ללא אור בחדר שינה ובסלון (!) ולמשכירה לא היה בכלל אכפת כי זו הייתה הפעם האחרונה שהיא השכירה.

אה, הנשמה הצרפתיה הטובה הזאת עוד דרשה שנשלם לה מונית הביתה כי הגענו מאוחר בלילה כי הרכבת מקלאיס עברה תקלה ועיכוב של שעתיים. וקצת קשה לריב ב11 בלילה כשאתם עם כלבה (או ילדים כמובן), מזוודות וגמורים אחרי נסיעה שלקחה 5 שעות במקום 3.

ועכשיו אחרי שדאגתי לביטחונכם וללינה בטוחה נעבור לחלק החשוב, היפה והאופטימי! המקומות !

תכינו כוס קפה, עט ומחברת.

מוזיאונים:

בתור חובבי אמנות ואמנים בעצמנו אנחנו אוהבים מוזיאונים. אך כמובן, יותר מדי מוזיאונים בזמן קצר יכולים להעיק ולהציף אתכם יותר מדי. המאסט מבחינתי:

מוזיאון הלובר- הארמון לשעבר, לואי ה14, עצום ויפיפה, כולל תערוכות אמנות שונות ומגוונות החל מאמנות האיסלאם דרך יוון ורומי ועד לצרפת הנוצרית, המלכים וכמובן אסור לשכוח את דה וינצ’י והמונה ליזה.

אמנם בשני הביקורים היינו בו ביום אחד אך לחובבי אמנות שלא ממהרים, ממליצה בחום לפצל ליומיים וליהנות ממנו בנחת.

ופה הזמן להמליץ על museum pass, כרטיס המוזיאונים שיכניס אתכם לכל מוזיאון בפריז ובערים בסביבה.

מוזיאון פומפידו- משב רוח מרענן ומגניב לגמרי אחרי לובר הקלאסי. כולל אמנות מודרנית של פבלו פיקאסו, מארק שגל, וסילי קנדינסקי ועוד. כולם ציירים ואמנים במגוון סגנונות כולל אוונגרד. עבודות יפות ומיוחדות מאוד נמצאות שם.

בקומה מתחת יש מיצגים אמנותיים מודרניים מימינו שלנו. אני פחות התחברתי אך חייבת לציין שמדובר במיצגים מקוריים ואמנותיים מאוד. בונוס: יש מזגן חזק במוזיאון. מי שמטייל באירופה בקיץ, יודע שמזגנים הם מצרך נדיר כאן.

מוזיאון ד’אורסיי- גם הוא מוזיאון אמנות קלאסית אך קטן יותר מהלובר ומציג יותר עבודות של ציירים שונים, בינהם וינסנט ואן גוך, סלבדור דאלי, אז’ן דלקרואה ועוד. יש בו יצירות יפיפיות ונוגעות לעין וללב ובאמת שכייף גדול להיות בו. עושה חשק להתאבזר במכחולים, קנבסים וצבעים ולטעום קצת ממתנת הציור בעצמנו.

קפצנו גם לכנסיית סאן שאפל בדרך לנוטרדאם, כנסייה יפה ומתוקה, ליד בית המשפט והצטלמנו מחוץ לנוטרדאם שסגור לשיפוצים מאז השריפה. מזל שבחורף הקודם זכינו לבקר בו לפני. מקום חשוב, היסטורי ויפיפה.

מומלץ לטייל בגבעת מונמרטר המפורסמת שהייתה בית לאמנים, לבקר בבזיליקה הקדושה והיפה ובכל מה שלאיזור יש להציע. יש גם את שכונת מארה הקרובה למוזיאון פומפידו שמציעה בעיקר מרכז של חנויות ובוטיקים לבאים לעשות שופינג. מדובר באיזורים שכייף ונעים להסתובב בהם. באיזור המארה נמצאים גם מוזיאון השואה ואנדרטה לזכר צרפתים שהצילו יהודים, בית כנסת ואיך לא- פלאפל ישראלי אמיתי! רצינו גם לקפוץ לבית ויקטור הוגו שנמצא באיזור(מי לא בכה בקול כשקרא את “עלובי החיים”??) אך הוא בשיפוצים עד נובמבר 2020.

לא לשכוח אחרי הלובר ללכת לטייל בגני טווילרי היפים, בעיקר בתקופות הפריחה, אביב וקיץ ואפשר להמשיך משם ברגל לכיכר קונקורד המפורסמת, שדרות שאנז אליזה ושער הניצחון.

לא  לשכוח שקפה בשאנז אליזה יעלה לכם יותר מדי וגם החנויות שם (-:

גנים מהממים נוספים הם כמובן גני לוקסמבורג שמומלץ לבוא אליהם בבוקר או בצהריים ולשבת על אחד הכסאות שם ולהרגיש פריזאים אמיתיים. יש גם כאלה שעושים שם פיקניק והאווירה והפריחה שם פשוט מקסימים.

מוזיאון קטן נוסף שביקרנו בו היה מוזיאון קלוני, אמנות ימי הביניים, יש לציין שהוא קטן וחביב אך ממש לא חובה. הוא מציג יותר כלים ותכשיטים שנוצרו בימי הביניים, מה שניתן לראות גם ממבחר אחר אך באותו סגנון בלובר.

פריס

קרדיט: Thorsten technoman

במגדל אייפל המפורסם ביקרנו בטיול הראשון בחורף וגם עלינו על המגדל- מומלץ מאוד ליהנות מהנוף המהמם של העיר. רק לקחת בחשבון שאם זה בחורף, לא תהיה לכם ברירה אלא להצטלם בלוק אסקימואי במיוחד- עם קפוצ’ונים ומעילים עבים, צעיפים וכפפות תוך כדי שהחיוך שלכם למצלמה קופא ברקע. עדיין כייף גדול!

לקחנו גם שייט בנהר הסיין באותו החורף. איך לא קיבלנו צינון של החיים? יותר מזל משכל.

לסיכום, הקסם של פריז נותר במקומותיה ההיסטוריים והמרתקים ובאטרקציות שלה ובחלק משכונותיה המיוחדות. באזורים אחרים מומלץ להיות זהירים ובכלל לשמור על עירנות מוגברת.

נסענו גם לארמון ורסאי הנמצא במרחק של כשעה נסיעה ברכבת מפריז, בשני הביקורים. כי אין ספק שמדובר באחד המקומות המיוחדים והיפים ביותר שמציגים היסטוריה שלמה ותחושה מלכותית מהאגדות. או שזאת רק אני? כי תמיד חלמתי להיות נסיכה?

אבל יותר על זה והארמון של לואי ה14, מלך השמש, הרקדן, נותן החסות לאמנים, בפוסט אחר.

תודה שקראתם (-:

אלכסנדרה פ.
נכתב על ידי
שחקנית שהיא גם בלוגרית, זמרת שגם מנגנת. כותבת על לייף סטייל וספר בהמשכים.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .