העצמה

עמוק בפנים אתה יודע מתי מגיע הזמן להרפות

מדיטציה בשקיעה
קרדיט:GRED ALTMAN - PixaBay

Holding on is believing that there’s only a past; letting go is knowing that there’s a future” ~Daphne rose kingma”

אחד הדברים המאתגרים ביותר בחיים הוא לדעת מתי להרפות- מתי להרפות מעבודה, מערכת יחסים,אמונה, מחשבה חוזרת, סיטואציה כלשהי ועוד מלא אפשריות שהחיים מביאים איתם.

רובנו מעדיפים את הדברים הבטוחים, מה שגורם לעתים קרובות להתמהמה ובאופן כללי להרגיש תקועים. אומנם אין שום דבר פסול ב- ללכת על בטוח… הרי בסופו של דבר, זה אחד הצרכים הבסיסיים שלנו- אך עלינו ללמוד להבחין מה באמת בטוח ומה בטוח למען הנוחות שלנו.

בטוח הוא מונח סובייקטיבי, מה שבטוח בשבילך לא מחייב להיות בטוח בשבילי.

עבור רובנו האלמוני שבתוכנו מרגיש לא בטוח ואם באמת תשימו לב, הקסם קורה כשאנחנו נכנעים אל הלא נודע. שככל שאנחנו מחפשים ומייחלים יותר, כך אנו משותקים לזוז מכיוון שאנו חשים “בטוחים” בו והדבר הזה יוצר תקיעות.  


התנגדות ופחד יגרמו לנו לספר המון סיפורים על הסיבה שבגללה אנחנו צריכים להיות אסירי תודה ולהישאר במקום, אבל אם יש דחיפה, קול פנימי שקט שממשיך לנדנד ולומר לנו שהגיע הזמן ללכת, אז זה הזמן לשחרר ולהמשיך אל הלא נודע.

אך על פי שהרפיה לא עשויה להעלות באופן מיידי שום הגיון הגיוני, האזנה לקול הזה יכולה להביא חוויות חדשות ומספקות. שלב זה בחיי לימד אותי שהחיים כוללים זרימה ותנועה ובשביל לחיות, לחיות באמת, אנחנו צריכים להבין שאנחנו משתנים ומתפתחים כל הזמן.

צריך לדעת לשחרר דברים בשביל לפנות מקום לאנרגיה חדשה.

למדתי שגם כשאנחנו לא מקשיבים לקול הפנימי ההוא, שאומר שהגיע הזמן להרפות ולפעמים צורח את זה בקול רם מהלב והבטן, החיים יגרמו לנו לזוז בין אם נרצה או לא. גם אם נחכה מספיק זמן ונדחיק את האמת הזאת עמוק בפנים, החיים יוודאו שהאמת תצא כך או אחרת.

אירועים ונסיבות בחיים יתרחשו ויגרמו לנו לזוז, ולעתים יגרמו לנו לנוע בקצב שלא ציפינו או תכננו.

Freedom, Silhouette, Woman, Backlighting

קרדיט: Elias Sch- PixaBay

השיעור הגדול ביותר עבורי היה: אל תחכי שהחיים יכריחו אותך; היכנסי פנימה יום יום ותתחברי לאמת העמוקה שגוברת על ההיגיון ופשוט דוחפת אותך…

זה לא קל כאשר קול הפחד הוא חזק ולא מאולף. שחרור הוא חלק מההוויה האנושית, אך ישנן דרכים למזער את השפעת המעבר אם אנו מודעים לכך. הנה כמה פעולות שעשיתי, שיעורים ותובנות שלמדתי במהלך המעבר הזה שעזר לי להרפות:

*הרהרתי איך אני יכולה להופיע בצורה שונה ואותנטית יותר.

*לרשום רשימה של כל מה שאני מקבלת במתנה מהחיים האלה ולשבת בהכרת תודה.

*לקחתי אחריות על כל ההחלטות שלקחתי והביאו אותי למצב שאני נמצאת בו היום. לטוב ולרע.

*הבטחתי לעצמי שלעולם לא אבגוד בקול הפנימי שלי.

*כל הזמן שאלתי את עצמי: מה אני צריכה ברגע הזה?

*הרשיתי לעצמי להתאבל בכל רגע שהרגשתי שמתעורר אצלי רגש של תסכול ועצב ולא הדחקתי אותו.

*שאלתי את עצמי: איזה חלק צריך להירפא אצלי בכדי שאוכל לשמוע את הקול הפנימי בצורה צלולה יותר ולעקוף את המחשבות המבוססות על פחד שתוקעות אותי בחיים?

*התפנקתי בשגרה של טיפול עצמי ובחרתי בפעילויות שהרגשתי שמזינות אותי.

*שמרתי לעצמי הבטחה יומית. מה שהיא לא תהיה ולא משנה עד כמה היא קטנה ומרגישה לא משמעותית.

*הקפתי את עצמי באנשים שאני אוהבת ומרגישה בטוחה איתם.

*לשבת במדיטציה והרבה!

*חיבקתי את עצמי המון- זה כל כך מזין!

*חיבקתי את הלא נודע.

gray and white concrete building

קרדיט: SPLITSHIRE- PixaBay

למדתי שאני יכולה לאהוב את העבודה הזאת, את אותו אדם, את הנסיבות ההם ועדיין להרגיש דחף עמוק להמשיך הלאה.

כולנו ראויים להרגיש מוגשמים ומוזנים; זו נקודת החיים. לפעמים, אנו פשוט צריכים להיפרד מאדם, דבר או נסיבות. ברגע שאתה עושה את זה אתה מבין עד כמה זה כל כך פשוט, רק הרגעים של לפני ההחלטה לשחרר ממלאים אותנו בחרדות ופחדים. פשוט אל תתנו לזה לנהל אתכם ואל תלחמו עם הרצון לשחרר ותראו לבד איך ממד אחר נפתח בתוככם.

זה אף פעם לא עוסק ברגשות אשמה או בושה, זה תמיד קשור להתנסות ואתה צריך לחוות את החיים המדויקים בשבילך. אתה יודע בדיוק איפה אתה נמצא ולאין אתה נועד ללכת. צריך להבין שזה בסדר להיפרד ולשחרר ועדיין להרגיש אהבה והכרת תודה.

שום דבר לא מתבזבז בעולם שלנו. לכל חוויה יש משמעות בחיים שלך. תלמדו מזה .כולנו סטודנטים של החיים. לכל דבר יש עונה, לפעמים העונה נמשכת דקה, לפעמים היא נמשכת שנים, אך בסופו של דבר יש עונה חדשה באופק והעניין הוא שאם לא נקשיב לקול הפנימי שמבקש מאיתנו להרפות, לעולם לא נדע אילו ברכות יפות מצפות לנו בצד השני- בלא נודע.

המוח שלנו לא יכול להעלות על הדעת את מה שעומד לפנינו. שהכול מטושטש הוא לא מצליח לראות בבהירות את המצב. צריך תמיד לזכור שהמסע הזה נגמר רק בדרך אחת והיא המוות ,כל עוד אתה חי ונושם המסע שלך ממשיך ואתה צריך לדעת להתמודד עם כל מה שהחיים מזמנים איתם ועדיין להיות קשוב לעצמך ומאוזן.

תאפשרו לעצמכם להכניס לחייך אנרגיה חדשה, גם אם לא יהיה לכם מושג איך ייראו חייכם, אתם תופתעו (לטובה) לגלות שעם החידוש מגיע שמחה ואושר גדול.

אז אם נראה כי התמרמרות, כעס, תסכול, התעקשויות, שעמום ועוד רגשות שליליים ממשיכים להסתובב במוחכם, הגיע הזמן להצטייד במלאי ולשאול את עצמכם שאלה קשה: האם הגיע הזמן להרפות? גם אם אינכם חשים רגשות “שליליים” אלא חשים דחיפה, ידיעה דוחפת אתכם קדימה, הקשיבו…והקשיבו ללבכם.

שולחת חיבוק, אור ואהבה 🙂

Dor Bitton
נכתב על ידי
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .