העצמה

האויב במראה שלי

אצבע נוגעת במראה
Jenna Hamra on pexels

בעידן הרשתות החברתיות שמקדשות אידיאל יופי עם קווים מאוד ברורים ומציגות לרוב רק את הצדדים היפים והטובים בחיים, אני חושב שאין אדם שלא מתעסק בערך עצמי, דימוי עצמי, ביטחון עצמי וגם איך הוא נראה בעיני אחרים

גם עלי זה לא פסח; תמיד היו לי יחסים מורכבים עם הבחור שניצב מולי במראה, כל כך מורכבים שלפעמים כיניתי אותו אויב ורציתי לשבור כל מראה בבית, רק כדי לא להיתקל בו. האמת, קשה לי לשים את האצבע על רגע מכונן שגרם לזה לקרות, אני חושב שזה מושרש באופי שלי, וכנראה שהצקות וירידות שספגתי בילדות ואף משפטים ששמעתי מעוברי אורח מזדמנים בחיי הבוגרים תרמו לכך.

איך אתה מצפה שיאהבו אותך, כשאתה לא אוהב את עצמך?

אנשים דאגו להזכיר לי בכל הזדמנות, ואומר זאת בעדינות… המשפט הזה נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה, עד שנתקלתי במישהי שלא אוהבת את עצמה ולא מוכנה לקבל עזרה (בדיוק כמוני באותו זמן). זכיתי לקבל תמונת מראה ופתאום הבנתי את נכונות המשפט ומשמעותו, כי אם אני מביט במראה ומכנה את מי שמשתקף מולי אויב, משהו לא תקין והמצב דורש תיקון.

וכך היה. הרמתי דגל לבן, הושטתי לו יד לשלום וניסינו להתחבר. אחרי לא מעט עבודה עצמית שכללה שיעורי בית על פרופורציות וזוויות ראייה, כמה שינויים קוסמטיים במראה החיצוני ובעיקר שינוי תפיסתי – נולד צחי חדש, שמפריד בין העיקר והטפל ומבין שאם הוא לא יאהב את עצמו ללא תנאים, אף אחד אחר לא יעשה את זה.

 

האויב במראה צחי

 

בחזרה להווה.

אין ספק שלסביבה רעילה יכולה להיות השפעה לטווח הארוך, אבל כיום אני נמצא במקום אחר ואין סיבה להשליך את מצבי על אחרים. גם בסוף תמיד אנשים ידברו, תמיד יהיה להם מה לומר וזה לא משנה מה הם חושבים עליי כי אני זה שצריך לחיות עם עצמי מבוקר ועד לילה. אם הם יחליטו שהקשר שלהם איתי לא מתאים להם, הם יכולים לעזוב; אני לא יכול לעשות את זה.

הבנתי שטיפוח שנאה עצמית רק מרחיק אותי מהמטרה להרגיש נאהב, אז אם אני מקרין כלפי חוץ שאין סיבה לאהוב אותי – זה מה שאחרים יחשבו עליי. וגם אם הם יחשבו אחרת, למה שאחיה עם תחושות קשות ושנאה עצמית שגוברת עם הזמן? לכל אדם יש בעיות, פגמים ודבר אחר לפחות שהיה שמח לשנות בעצמו; במה אני שונה?

אני שמח שהיום המצב שונה

ולא הייתי אומר שהכול ורוד ושאנחנו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה כי תמיד יש מחלוקות; להבדיל מהעבר, הן לא גוררות מלחמות פנימיות. אני בוחר לעטוף את עצמי באהבה, לחבק כל מה שאני אוהב וגם קצת פחות ולהקרין לעולם שאני אוהב את עצמי, ואם למישהו יש בעיה, זו כבר ממש לא בעיה שלי. וכשאני עומד מול המראה ומוצא משהו שאני פחות אוהב, אני שואל את עצמי: האם אני יכול לשנות את זה? ואם לא, מה אני יכול לעשות כדי לשנות את הגישה והחשיבה שלי לגבי אותו דבר?
הרבה יותר נעים לחיות כך.

 

צחי ברשבסקי
נכתב על ידי
צחי "על מה יש לך לכתוב כל הזמן?!" ברשבסקי. היפי בהסוואה, כותב את מה שהלב צועק ואיש אינו שומע, רודף אחרי שקיעות ומוצא בהן השראה. בואו למצוא אותי בין השורות.
תגובה 1

1 תגובה

  1. Avatar

    המצנזרת

    01/07/2020 21:09

    פוסט נפלא ומרגש. נוגע במקומות שקיימים אצל כולם

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .