גברים

השלב הראשון הוא להבין שאתה פוגע

להסתכל במראה
קרדיט: skeeze - Pixabay

“את לא שוכבת איתי כי את לא אוהבת אותי”

“את פשוט לא סומכת עליי”

“זה רק פחד, ואפשר להתגבר על הפחד הזה”

הלוואי והייתי יכול להגיד ששמעתי את המשפטים האלה בסדנה שהעברתי, או שהם חלק מ”מקרים ותגובות” שעשינו בהכשרה – אבל האמת היא שהמילים האלה יצאו מהפה שלי, בין גיל 14 ל21. אני פותח את הבלוג הזה כמו שאני בחיים לא אפתח, כנראה, אף סדנה – בסיפור האישי שלי. יכול להיות שתרגישו הזדהות, חמלה, דחייה – אני מרגיש את כל אלה כשאני מספר אותו. כששואלים אותי “איך הגעת לעסוק בזה?” אני יכול לספר על הלימודים וההכשרות שעברתי, אבל הסיפור הזה מתחיל בהתבגרות המינית האישית שלי. יתכן וזה יהיה חשוף ואישי מדיי עבורכן, אז כמו שאני ממליץ לנערים והנערות בסדנאות – עצרו. נשמו עמוק. נסו לבדוק עם עצמכן איך זה מרגיש, אם זה מתאים לכן – ואם לא, תמיד אפשר לעצור ולדבר על זה.

אני מרגיש שההתבגרות המינית האישית שלי הייתה “דפוקה”.

כלומר, בדיוק כמו ההתבגרות המינית של רוב מי שגדל בשנות ה-90. זה מתחיל בחשיפה לא מותאמת לתכנים מיניים – כמו ילדים בשכבה מעליי בבית הספר היסודי שמדברים על מין אוראלי והאמונה שכך הזרע מגיע לבטן של האישה. זה ממשיך בחשיפה מוקדמת לפורנוגרפיה, בהתחלה דרך הורדות ב”קאזה” או “אימיול” שהשתבשו, ואז בחיפוש מכוון, לדעתי באזור גיל 12, הרבה לפני שנישקתי נערה (אלא אם כן נשיקה על השפתיים בכיתה ד’ נחשבת).

בן אדם נופל

הדרך הארוכה למטה    קרדיט: Pexels – Pixabay

הכול נשאר ברמה הזו עד ערב גורלי אחד בכיתה ח’. חבר סיפר שהוא גילה משהו שנקרא “אומנות הפיתוי”. הידע הזה הגיע לחבורת חנונים עם עם אנגלית מחודדת של עודף משחקי מחשב ומבוכים ודרקונים – זללנו את כל מה שהיה באינטרנט, מאות עמודי תוכן על “איך להתחיל עם בנות”, איך “להתקדם” לסקס, “לשבור את המחסומים הפסיכולוגיים” שלהן. ארחיב על כך בפוסט אחר, אבל זה היה נראה כמו חינוך מיני אמין, מסודר ואקדמאי יותר מכל מקור נגיש אחר שנתקלתי בו.

הייתי נכנס ויוצא ממערכות יחסים ומגעים אינטימיים דרך מניפולציות.

אם לא לומדים את זה בצורה שיטתית, לומדים את זה מהטלוויזיה, מהאינטרנט. הייתי שקוע עד הצוואר ב”מיניות הישגית” – כמה שיותר בנות, כמה שיותר “רחוק” – יותר טוב. זה נתן לי ערך בפני עצמי ובפני אחרים. זה הוכיח לי שאני שווה משהו. גם היום, בבתי ספר, זה מה שאני שומע מנערים. הדינמיקה של “הגבר תמיד לוחץ על הגז, הבחורה אחראית על הבלמים” היא דינמיקה רווחת במערכות יחסים מגיל חטיבת ביניים עד שלבים מאוחרים מאוד של הבגרות.

כולנו מפעילים לחץ או מייצרים רגשות מורכבים אצל הפרטנר/ית שלנו. זה כמעט בלתי נמנע. העניין הוא שבאינטימיות בריאה, יש גם רגישות לצד השני ומודעות ללחצים האלו. זה לא מה שקרה אצלי. אני חשבתי שאני עוזר לבנות הזוג שלי, שהדחיפה “להתקדם במיניות” תביא אותנו למקום טוב וחופשי יותר, שבסוף יהיה לכולנו יותר כיף. אלה רק פחדים שצריך להתגבר עליהם – וזה מה שהגיבורים תמיד עושים, לא?

תוסיפו לזה חוסר מוחלט של אמצעים לתקשר ולדבר על מיניות, עודף פחד מדחייה ואפס תיווך ממבוגרים משמעותיים בנושאים האלה – וקיבלתם נער שיתפכח רק אחרי שהוא יפגע בבנות הזוג שלו ובעצמו אינספור פעמים. סליחה, חרטה, אחריות ואשמה הן מילים שלא מכסות שבריר ממה שאני מרגיש וחושב על התקופה הזו בחיי.

מראה מנופצת ויד

צריך להסתכל במראה         קרדיט: Thiago Matos

החדשות הטובות הן – שאני עובד על זה. היו מספר אירועים משמעותיים שהיו נקודת מפנה, גרמו לי להקדיש את חיי לקדם רגישות, הקשבה והבנה מעמיקה של מיניות חיובית ומעצימה – בחיים שלי, ושל כל מי שיהיה מוכן לשמוע. על האירועים האלה אדבר בפוסטים הבאים. אם תרצו להבין איך כל הדבר הזה יתהפך בהדרגה – תמשיכו לעקוב. (וואו, פלאשבק לישראבלוג 2007)

=====

מכיוון שזה שיח מורכב, חשוב לציין – אני לא מבקש “הכרה”, “מחילה” או משהו דומה (על אף הטיימינג היום-כיפורי). רק לספר עוד סיפור, של עוד נער. כדי שנבין את הדינמיקה, כדי שאולי נבין ביחד איך לתקן אותה.

דר עופר
נכתב על ידי
החלום שלי הוא להיות המבוגר שהייתי צריך כשהייתי ילד. מחנך למיניות בריאה, מיטיבה, כיפית וקשובה, בעבר מטעם "מידע אמין על מין" והיום מטעם "מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית". חוקר תקשורת אינטימית, מיניות מודעת ומערכות יחסים אלטרנטיביות בעצמי
11 תגובות

11 תגובות

  1. Avatar

    אלה

    24/09/2020 19:48

    מקסים ומרגש לראות אותך כותב ומתעסק בדברים האלה.
    ❤️

    • Avatar

      דר עופר

      24/09/2020 22:29

      זה תמיד מרגש גם אותי, במיוחד כשיש תגובות כאלה.

  2. Avatar

    כתום שיער

    24/09/2020 20:58

    דר יפה מאוד, בתור משהו שהיה שם בחבורת חנונים של המבוכים ודרכונים, יפה לראות את הדרך שעברנו (: גם לי היה לא פשוט להבין שפגעתי, בעצמי ובבנות הזוג שלי. אבל זה הביא אותנו למקום שבו אנחנו כרגע, איפה שאנחנו צריכים להיות.
    אני מאמין שרק מהניסיון ומהסיפור האישי אפשר ללמוד על עצמנו, ובתקווה גם ללמד אחרים. כדי שהנקודת התחלה שלהם תיהיה קצת יותר טובה (:

    לגמרי שמח לקרוא! אוהב מלא

    • Avatar

      דר עופר

      24/09/2020 22:30

      איזה מסע מטורף זה! (רציתי לכתוב “היה”, אבל מרגיש לי שאנחנו ממש באמצע שלו)

  3. Avatar

    מייקל

    24/09/2020 22:20

    ממשיך ללמוד מהתכנים שלך ושואב ממך השראה באופן קבוע.
    כל הכבוד על הפתיחות ותודה רבה על השיתוף!
    מחכה לפוסטים הבאים 🙂

    • Avatar

      דר עופר

      25/09/2020 15:34

      הדדי לגמרי!
      הם יגיעו, ובגדול

    • חופש

      25/09/2020 16:06

      הדדי ממש חבר.
      הם יגיעו, ובגדול!

  4. Avatar

    עומרי

    25/09/2020 22:45

    בא לי כבר לראות אותך, עוד חודש יש לי שוב יומולדת ובינתיים אני מתגעגע. תודה על הכנות והפתיחות, ועליך. מרגש אותי לקרוא רגישות גברית . 3>

    • חופש

      26/09/2020 23:24

      מתרגש ביחד איתך. אם העולם יאפשר לי את זה אני בטוח מגיע.

  5. Avatar

    חגית

    27/09/2020 01:52

    עוקבת (:

    • Avatar

      דר עופר

      28/09/2020 11:14

      מרגש ממש. הסיפור האישי יהיה שזור בין הפוסטים הפרקטיים, על חינוך מיני בבית (בסגר 3> ), בבית הספר ובמסגרות אחרות . אני מבטיח לשמור את זה מעניין ככה או ככה

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .