אני אוהב נשים

אני אוהב נשים
פעם חשבתי שלא;
אפילו התחלתי קצת לפתח…
התנזרות כזו, שמוּנעת מתוך הסתייגות

יש נשים ששברו לי את הלב,
שהשפילו אותי, ירדו עליי, הקטינו אותי, הטרידו אותי מינית.
אבל אני אוהב נשים.

נשים לימדו אותי על העולם הזה דברים שאף גבר לא לימד אותי.
כל אחת, משהו אחר, שהוא שלה, שהוא ממנה.
נשים הן מלכות, פיות, מכשפות טובות.

גברים לימדו אותי – “להתקשח” – לשים שכבות הגנה,
לעטות שריון, “להתגבר” —
זה שם-הפועל של גבר – “להתגבר” –
באנגלית גם – “to man up” –
איזו זחיחות.

ונשים? נשים לימדו אותי ענווה,
נשים לימדו אותי – compassion –
מה המילה בעברית לזה? “חמלה”?
זו לא מילה מספיק מתאימה –
אין בה את ה – “passion“.

לנשים יש את זה, טבוע, בפנים.
זה כזה – אתה עומד – נידם, נאלם, נדהם,
העיניים שלך נפערות – ואתה רואה… לב;
תשוקה כזו, גדולה –
ויופי, וחכמה – wisdom
וידע – נשגב, אלוהי…

ואז אתה… נרגע,
כאילו, מרגיש ש”הכול בסדר”, בעצם,
ואף-פעם לא היה ‘לא’,
למרות שהיית בטוח שכן.
זה מכסה אותך, מחלחל, חודר, כובש — מרפא.

אתה powerless, במובן הטוב של המילה,
אין לך סיכוי, במובן החיובי של הביטוי,
אתה שבוי, במובן האופטימי של המילה.

ואתה חוזר למרכז – ל-center
(*רציתי לכתוב ‘סנטר’ אבל אז חשבתי שיכולים לחשוב שהתכוונתי לקצה התחתון של הפרצוף).

הטעם המתוק להפליא של התפוח ממלא לך את בלוטות הטעם;
זרם חשמלי של אלף וואט מטעין אותך;
הדם חוזר לזרום בעורקים;
הנשימה חוזרת לסידרה;
אתה חי.

נשים מעניקות חיים.