גברים

פריחה מאוחרת

קרדיט: Marius Mann - pexels

יודעים מה מצחיק? רוב התמונות בפיד ברחבי הרשתות השונות בהן יש לי חשבון הן של ילדים קטנים לצד עדכון בני כמה חודשים, ימים, שעות ודקות הם, איזה גרעפס הם עשו או התייעצויות לגבי קניית בקבוקים, מוצצים ועגלות

אז למה זה מצחיק אותי? כי עד לא מזמן הפיד שלי היה מלא בפוסטים על הראשון בספטמבר, בחיפושים אחר המסיבה הכי טובה בסוף השבוע או בתמונות משביזות של חברים בדרך לשבועיים בבסיס. די במהירות הכול השתנה מהסיבה הפשוטה שהתבגרנו ואנחנו לא ילדים יותר.

כל אחד בדרכו שלו עבר את מסלול ההתבגרות הישראלי הקלאסי והגיע לאן שהגיע; לימודים, קריירה, זוגיות ומשפחה. רק שלאחרונה אני מרגיש שהמסלול שלי נתקע אחרי הלימודים וקצת קשה לי לחשוב על דרך איך לכבוש יעדים שהם כבר כבשו.

פלאפון בשקיעה

לו רק היה וויז ליעדים בחיים האמיתיים… קרדיט: Athena – Pexels

זה זורק אותי למחשבה

איפה אני עומד מולם, כי אני לא מרגיש שייך לתעשייה הזו. יכול להיות שהם מהירים ואני פחות, יכול להיות שהם הקדימו את זמנם ואולי אני זה שלא הצלחתי להתקדם כמותם. במבט לאחור, כמעט בכל מסגרת חדשה לקח לי זמן לחמם מנועים, אז אולי יש לכך סיבה?

אני מאמין שכן, ואפילו יש לה שם – לייט בלומר, מי שפורח מאוחר ביחס לגילו. אתם יודעים, הרווק האחרון בחבורה, מי שעדיין לא החליט מה ללמוד ונמצא בין עבודות וכל מי שלא נמצא בשלב המצופה ממנו. אז ככל הנראה אני מלך הפריחה המאוחרת.

כי אני בן 27 והיו לי ציפיות שאספיק לכבוש כל מיני יעדים שאחרים כבר כבשו מזמן, כמו מערכות יחסים או לעזוב את בית ההורים ולצאת לדרך עצמאית. מצד שני, למה לי לפזול לחיים של אחרים? האם זה מה שידרבן או יקדם אותי למקום בו אני רוצה להיות?

עלה על רקע ערפל

קרדיט: Mateusz – Pexels

לאחרונה אני נמצא בתהליך

שכולל העצמה, התבוננות עצמית והתמקדות בדברים החשובים באמת, כמו קריירה, זוגיות והחיים עצמם. כן, עם כמה שזה נשמע מגוחך, פתאום הבנתי שאין טעם להשקיע ברשתות החברתיות שבין כה וכה מעצימות את תחושת הפער שהן בעצמן יצרו לפני כמה שנים.

עוד לייק, פחות לייק; עוקב יותר, עוקב פחות; זה מזמן לא חשוב. החיים האמיתיים מתרחשים בין תמונה אחת לשנייה ואני מעדיף ליצור ולטפח קשרים מציאותיים ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים האמיתיים ובין היתר גם פחות בהישגים של אחרים.

המסקנה העיקרית

מהתהליך היא שאין לי טעם להסתכל על אחרים, כי מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון עבורי, ולהפך. גם אם ההשוואה ביני לבין שאר בני גילי מתבקשת, היא לא חייבת להיעשות בעיקר כי כל אחד עובר מסע שלו, וכרגע אני בעיצומו של מסע משל עצמי.

בסופו של דבר אני מאמין שעדיף שכל דבר יגיע בזמן שהכי מתאים לי, בלי להאיץ את התהליך כדי לנסות להדביק את הפער מאחרים, אז מבחינתי זה בסדר לחוות פריחה מאוחרת, זה עדיף מאשר לפרוח מהר ולנבול בדיוק באותה מהירות.

צחי ברשבסקי
נכתב על ידי
צחי "על מה יש לך לכתוב כל הזמן?!" ברשבסקי. היפי בהסוואה, כותב את מה שהלב צועק ואיש אינו שומע, רודף אחרי שקיעות ומוצא בהן השראה. בואו למצוא אותי בין השורות.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .