גברים

מיחזור

גרפיטי שחור לבן
צילום פרטי מטיול בצפון

היא יפה באמת. ממש מהרגע שהיא פותחת ת׳עיניים

בלי המייק אפ עוד לפני שצחצחה שיניים

בלי הפילטרים אי אפשר להסביר במילים

אחרי לילה רווי באדרנלין וניצוצות מבית הספר לכימיה אתה מצפה שהמבט הראשון שלה, יהיה אליך.

אבל בנוקאאוט, המבט נחטף אל הטלפון הסלולרי. לא הבנתי, אולי היא נלחצה מהשעה או שחיכתה לאיזו שיחה חשובה … לא ולא אלא אל הרשתות החברתיות בלי למצמץ, כאילו כל הלילה איתי ומשהו בעולם התפספס.

״יש לי מחזרים באלפים״ כך היא טוענת

עם מבט מלא בגאווה ותחושת סיפוק של פרס נובל.

ואני לא מבין איך היא מתחזקת את הלב עם לייקים מזרים שביד אחד מדפדפים ובשנייה מאוננים 

למטאפורה טובה צריך את ׳דדי החתול׳ שיסביר לה קצת על עולם המיחזור- ״אז את הלב שלך הפכת בעצם לפח מיחזור, לא משהו אורגני שגם יתכלה עם הזמן, אלא ההוא בצד שנראה כמו כלוב לבקבוקים. את יכולה לנחש למה מדומים הבקבוקים שמיוצרים באלפים? ריקנות

אין ספק שבמיקום אטרקטיבי ובולט את תתמלאי בשנייה מכל כיוון, גבר שסיים לשתות יזרוק ת׳בקבוק לפח הראשון שיתפוס לו ת׳עין וזה במידה והוא קצת חושב על הסביבה- ברוב המקרים זה נזרק בלי הכרה.

גרפיטי מונה ליזה

צילום פרטי מטיול בצפון

אז במה את בעצם מלאה?

בבקבוקי פלסטיק, ברובם עקומים שגם לא מתכלים.

כל החיים הם יתנו לך תחושה שאת מלאה, הם כאן ברשת לכודים אבל כשתלכי הם יתנו לך תחושה שאת התפקיד שלך בעולם מילאת בהצלחה.

אז טיפ קטן מאחד שקצת חושב על הסביבה ולא זורק בקבוקים על הרצפה וגם לא בכל פח

הכוונות שלך טובות, את לא פוגעת באף אחד, בזה אין ספק

אבל את הלב זה לא ייספק

אולי בוסט לאגו

אבל מה עם האובליגו מול הלב שבסה״כ רוצה להתאהב

אלמוג סייהו
נכתב על ידי
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .