גברים

להעיר את הדוב משנת החורף

קרדיט תמונה: Pixabay

משהו כמו שלוש שנים?
אולי שנתיים כי אם כבר החלטנו לפתוח אז בואי ניצמד לעובדות כמו שאת אוהבת. אני אתחיל מההתחלה כדי לעשות לך סדר בשאלות כי לצוץ ככה מהצללים ולכתוב את מה שיגיע מפתיע אפילו אותי ואני לא בטוח למה דווקא עכשיו

לגבי השאלה הראשונה התשובה היא כזו: זה שאת לא כאן לא אומר שאת לא קיימת. מה גם שאת יכולה ובטח גם תנידי בראשך בזמן שאת קוראת את זה (אם כמובן תחליטי להיכנס לקישור)- זה מה שאני אעשה כשאקרא את עצמי מאות פעמים אחר-כך.

אני אשתדל לפרט כמה שאוכל ולנסות להיצמד לכמה שיותר אמת על התקופה הזו שאני מקווה מאחורי, עד כמה שאצליח כמובן.

הקפאתי את הלימודים שלי בשנה השנייה בסמסטר האחרון, שתי נשימות לפני הסיום של התואר השני- שם בערך עצרנו לפני קצת פחות משנתיים.

חליתי והתאשפזתי.
אחרי שחזרתי הביתה אבא שלי חלה- המחלה הזו עם ה’ הידיעה.
זה מסוג התקופות הרעות האלה שאתה חושב שאתה במעגל שלא מסתיים ואין לך מושג לאיזה אלוהים להתפלל כדי לרדת מהקרוסלה הזו.

זה גרם לי לעשות איזה רה-ארגון לסדרי העדיפויות שלי והתקופה ההיא שהתנתקתי מכל הרשתות החברתיות, הקפאתי את העסק והשיעורים לפני קצת מעל לשנה הייתה גם קשורה לזה- הייתה לנו מטרה משותפת בתור משפחה והיא הייתה מעל כל עדיפות אחרת שיכולה לעלות לאדם בראש, מעל כל מטרה אישית. זה בא לפני כל אחד ואחד מאיתנו ובמחשבה לאחור בידיעה שמדיי יום-ביומו הוא משתפר ויותר טוב זה היה הדבר היחיד הנכון לעשות ועשינו את זה.

בתקופה הזו התנתקתי מהרבה אנשים והתנהגתי בצורה מאוד סגורה- יש לי קטע עם לבקש עזרה, אף פעם לא הייתי טוב בזה. אבל מי שהיה שם היה שם ומי ששם שם.

יד מבקשת עזרה

יש לי קטע עם לבקש עזרה                         קרדיט:      Lalesh Aldarwish

אחרי התקופה הזו הייתי צריך זמן לעצמי אז עברנו לגור באשקלון ביחד רק שנינו- אני והצל שלי.

במשך תקופה ארוכה הייתי ריק מבפנים.

העשייה שלי פחתה משמעותית והייתי זקוק לשקט מוחלט כדי לסדר את עצמי ואת המחשבות שלי.
כשאתה מסתכל כל יום במראה ורואה רק את הכתמים על הקיר שמסביבו היא תלויה, סימן שהנפש שלך מחוררת, וזה מה שראיתי במשך תקופה ארוכה.

הייתי מתעורר בהרגשה חלולה בבקרים. זו הייתה קרוסלה אחרת אבל גם ממנה היה צריך לרדת בשלב כלשהו.

כשדוב מתעורר משנת החורף שלו לוקח זמן לכל המערכות לחדש פעילות ולי לקח קצת מעל שנה לקום בבוקר ולנסות להשאיר את זה מאחוריי.

שרשרת

סימן שהנפש שלך מחוררת                   קרדיט:      Miguel Á. Padriñánי

הכתיבה שלי באותו זמן הייתה בצבעים קודרים – הספר הראשון שהוצאתי היה אמור להיות התחלה של טרילוגיה ובתקופה הזו נולדה גרסה אפלה שאולי גם היא תצא בסוף, יש עוד זמן לזה, אל תדאגי.

היו גם שני ספרים שנמחקו במשהו כמו חמש דקות – לא שלטתי בזעם ההוא. הגיבוי היחיד ממה שהיה נשאר בראש שלי, כי ממה שהיה על המחשב והענן הזעם דאג להיפרד בצורה יסודית. אני אוציא את כל הספרים שיהיו צריכים לצאת בסופו של דבר, יש עוד זמן לזה, אל תדאגי.

ועבר זמן והתקופה הזו גם התחילה להיעלם יחד עם הקרוסלה השנייה, וירדנו גם ממנה- הצל ואני.

החודשיים האחרונים של ההסגר החברתי היו תמצית על אש קטנה של מה שעברתי בכל התקופה הזו עם ההתמודדות היומיומית עם הקולות הפנימיים, השיחות המבגרות והקשות עם עצמך וההתחברות ללבד שלי- אם לומר את האמת אפילו הורדתי קצת בטן ואני מוכן לקיאק ולקיץ בחודשי קורונה האלה שאנשים טיפסו על קירות ולא הבינו איך מתמודדים עם כל הזמן הזה לעצמם.

ואני גם די על הגל עכשיו בתקופה הנוכחית.

אני חצי נשימה מההחלטה אם להמשיך לתואר שלישי, חצי נשימה מהחלטה אם להמשיך לעבוד במחקר חינוכי מעניין שהצטרפתי אליו בתחילת השנה, חצי נשימה מכמה פרויקטים גדולים שפתאום הגיעו משום מקום וחצי נשימה מלמחוק את כל מה שכתבתי כאן וללכת לישון בידיעה שאולי נדבר בפעם אחרת.

זה שאת לא כאן לא אומר שאת לא קיימת, וכשדוב מתעורר משנת החורף שלו הוא צריך קצת יותר מחצי נשימה כדי להרגיש ער מחדש.

 

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
2 תגובות

2 תגובות

  1. Avatar

    המצנזרת

    14/05/2020 20:37

    וואו. וואו.
    קראתי את זה מתחת לשמיכה.
    ורציתי ללכת להסתכל במראה ולראות אם גם הנפש שלי מחוררת…
    מרתק. רציתי לקרוא עוד…ופוף! נגמר.
    מזדהה עם התקופות בהן האנושות נראית לך מיותרת וכמו שכתבת “מי ששם שם” .
    תודה.

    • KingMil

      15/05/2020 13:06

      תודה לך!

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .