גברים

אולגה השכנה המצ’פנקת/שכונת עתיקות באשקלון #3- פרק סיום העונה

פיה
קרדיט: Pexels-Alise AliNari

“את אומרת נגמרו המשחקים, נמאסו עלייך כל החבר’ה במועדונים” 

 

אם הגעתם לכאן וזו פעם ראשונה שנתקלתם בכותרת על אולגה או על שכונת עתיקות, אז כדאי שתתעדכנו

בקישור הראשון:

אולגה השכנה המצ’פנקת/ שכונת עתיקות אשקלון- ברוכים הבאים (#1)

או בקישור השני:

 

אולגה השכנה המצ’פנקת / שכונת עתיקות באשקלון- ברוכים הבאים #2

.

לעניינינו,

אולגה, השכנה שגרה דירה מולי, היתה שונה מכל השכנים האחרים.

כל שכונה מאופיינת באופי של האנשים הגרים בה, ולא היה שכן אחד בשבועות הראשונים למעבר ואפילו בחודשים הראשונים בדירה שעברתי אליה בשכונת עתיקות באשקלון, שניגש, דיבר או החזיר שלום.

להפך, היו קצת חיכוכים ומבטי אגו.

אולגה היתה מיוחדת. היא לא היתה כמו כולם. ‘מיס יוניק’.

היא היתה היחידה שהיתה אומרת “שלום” בחזרה ומחייכת עוד מהשבוע הראשון שעברתי לדירה.

בפעם הראשונה שראיתי אותה, היא שאלה אותי אם אני השכן החדש והוסיפה שהדלת שלה תמיד פתוחה בפניי.

היו כמה פעמים שהוצאתי רהיטים מהדירה וכל פעם שרק סובבתי את המפתח בדלת, אולגה היתה עומדת בפתח ביתה ושואלת אם אני צריך עזרה.

בלונדינית עם עיניים כחולות.

חיוך צחור כשלג.

בדרך כלל, כשמתגנדרת, שמה איפור קל וצלליות סגולות בעיניים, מבליטה את הריסים בגוון שחור וחודרת לך לתוך הנשמה עם המבט שלה.

אף פעם לא ראיתי אותה עם בנייה בציפורניים ורק פעם אחת עם אודם- כנראה שהיא שומרת את זה לאירועים מיוחדים בלבד.

קיפ איט קלאסיק…

אולגה השכנה

מיס יוניק.       קרדיט: Pexels-Ekaterina Belinskaya

 

לפניי שאמשיך בתיאור, אחד מהמשפטים שאבא ויקטור לימד אותי ונשאר חרוט בזכרוני- “המיטה שלך, הארנק שלך והאמונה שלך- הם שלך בלבד. את כל השאר לא חייב, אבל לא נורא אם תשתף”.

זו כנראה היתה הדרך שלו ללמד אותי איך מבוגר צריך להתנהג.

עם זאת, אולגה השכנה המצ’פנקת גרמה לי לחרוג, לפחות בפעם הנוכחית, מהדרך הנכונה הזו שהוא קבע.

צ’יפנוק זה כמו פינוק אבל עם צ’ בהתחלה- כהדגשה והעצמת התחושה.

פעם בשבוע בערך, אולגה מתקשרת אליי כשהיא רואה שהרכב שלי מחנה מתחת לבית ושואלת אם אני יכול להיכנס אליה.

כשאני מגיע, כמו כל אישה מנוסה, היא מפעילה את ידיעותיה בדרכים ללבם של גברים, ומציעה לי לאכול- כל פעם היא מפתיעה ומכינה משהו אחר, כל פעם זה מפתיע אותי מחדש ומדהים בטעם. הרבה פעמים היא גם מתעקשת שאקח איתי כשאני עוזב לבסוף.

אולגה השכנה גרה מולי

גרה דירה מולי.                  קרדיט:Tomas Anunziata

 

מדיי פעם היא מבקשת שאעזור לה במשהו- פעם היתה לה בעיה במחשב ולקח לי שעה מזמנו של חבר שהתחבר מרחוק כדי לפתור אותה, פעם לאוניד היה צריך להעביר שעה אחורה ולקח לי כלום זמן כי יש לו שעון קאסיו כמו שהיה לי בכיתה ז’ עם הסטופר, הרעש והתאורה ואני לא אשכח את השעון הזה בחיים.

כשאולגה או לאוניד מבקשים משהו הם הכי חמודים בעולם.

לאוניד זה בעלה של אולגה.

כמוה, גם הוא בן שבעים בערך, וכשהוא מחייך הוא עושה את זה עם פה סגור בדרך- כלל כי לא נשארו לו הרבה שיניים.

בשבועות הראשונים של המעבר שלי הוא היה מזמין אותי לשתות איתו בסופי שבוע אבל אחרי כמה סירובים הוא ממשיך סוליקו.

בדירה שממנה עברתי באשדוד, היו לי שכנים שהפכו למשפחה שלי עם השנים, וגם לאוניד ואולגה בדרך לשם.

אני מאמין שאולגה (ולאוניד גם) הם הדוגמא האמיתית לאיך יחסי שכנות צריכים להיראות. ועוד אני מאמין שכל אחד צריך איזה זוג שכנים מבוגרים וחביבים מול הדלת של הדירה שלו- הצ’יפנוק החצי ביישן / חצי חמוד עושה פלאים לפרקים של סיום עונה.

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
2 תגובות

2 תגובות

  1. Avatar

    ולדמן ישראל

    11/07/2020 15:17

    אם אולגה דמיונית אז כוח ההמצאה שלך, המוזה לכתיבה ראויה לציון.

    אם אולגה היא מציאותית, קיימת ואכן שכנתך באמת, תעבור מהר לאשדוד! נראה לי שאתה מאוהב.

    מחכים לפרק הבא

  2. KingMil

    20/07/2020 17:11

    תודה רבה ישראל, אשדוד בדרך.
    ולגביי מציאותית או לא- היא מסרה לך ד”ש 🙂

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .