בלוג אישי

מדינת נוער, שהפכה יום ללילה ולילה ליום.

נערות
קרדיט: pexels-dương-nhân-1477531

כבר כמעט 5 חודשים, שיותר מחצי מיליון נערות ונערים נמצאים בחופש גדול מתמשך, למעט שבועיים בהם ביקרו בבית הספר.

מאות אלפי בני נוער נמצאים בסוג של השבתה מתמשכת של מערכת החינוך שלהם. נכון, יש שיעורים בזום, או במיט, אבל לא לכולם יש המשמעת העצמית לעמוד בהם: להתעורר בבוקר בזמן, להתארגן, להצטרף לשיעור. להשתתף בו באופן פעיל זה דבר נדיר.

כל העולם שואל את עצמו כיצד יוכלו מערכות החינוך להשלים את פערי הידע שנוצרו בין התלמידים שלמדו, השתתפו בשיעורים המקוונים או הא-סינכרוניים שהונגשו להם, לבין אלה שהתקשו להתחבר למערך הלמידה החדש, הלא מוכר, המנוכר.

רבים מאוד מהם מצאו את עצמם ברחובות, חבורות חבורות, יושבים, שותים, מעשנים, לילה אחרי לילה. כאשר מדובר בחודשים יולי-אוגוסט, ההורים מסוגלים לאסוף את עצמם לפיקוח, רופף ככל שיהיה. באורח החיים החדש גם ההורים קורסים. ההורים הולכים לישון. במיוחד בבתים בהם המשיכו לעבוד, עבודה חיונית כזו או אחרת, או אפילו עבודה מרחוק, מהבית, שתלויה בשעות התחלה וסיום קבועות מראש.

ההתנהגויות המסכנות של בני הנוער ידועות ומוכרות, ועמותות שונות מטפלות בנערים, יוצרות עימם קשר במקומות בהם הם נוהגים להיפגש. אנשי מקצוע וסטודנטים שעברו הכשרות מקצועיות משוחחים עימם אל תוך הלילה, נותנים להם כלים, בעזרתם יוכלו לקחת יותר אחריות על חייהם.

נערה מטפסת

קרדיט: pexels-tim-grundtner-3856635

נכון לחודשים האחרונים, גם העמותות הללו קורסות, מרוב ביקוש בערים רבות. הנוער מסתובב ער בלילות, השיעמום וחוסר המעש מובילים לפעולות לא אחראיות של הנערים, שכבר איבדו את סדר יומם, ולרוב גם את המטרות ששמו לעצמם.

הם חוזרים הביתה לפנות בוקר, או כשכבר עולה הבוקר, והולכים לישון.
אז ההורים כבר מתחילים להתארגן לקראת עבודת יומם.
הקשר של הורים רבים עם הנערים הולך ומתרופף, ההורים מתאמצים להחזיק במשרותיהם, פן יצטרפו גם הם אל גל האבטלה העצום, ונוכחים פחות בחיי המתבגרים.

מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית מלאים בפניות חדשות, כמו גם העמותות, כמו על”ם, שכבר לא יכולות להכיל את הכמות האדירה של הפגיעות המיניות החדשות שחוו בחודשים האחרונים נערות ונערים.

נראה שכל הסיטואציה המורכבת הזאת חולפת לה מתחת לגלי הרדאר של קובעי המדיניות, העסוקים בעצמם, ובבעיות שהן לכאורה בוערות יותר.

אך מה בעצם יכול להיות בוער יותר מאשר זעקתם של מאות אלפי בני נוער, חסרי מסגרת, מאבדי דרך?

לאורך ההיסטוריה אנו עדים לכך שנערות ונערים יצרו שינויים אדירים (חלוציים), מעצם האנרגיה האדירה שאצורה בהם. לאן תוביל אותנו התפרצות אנרגיה כזו היוצאת בשקט בשקט אל הרחובות לילה לילה, ללא מועד לסיום, ללא סוג של אחד בספטמבר באופק.

ולהבדיל מהחופש הגדול, לו יש גבול מוגדר, ובו יש לרבים מהנערים עבודה ופעילויות מובנות – החודשים האחרונים הרחיקו את רוב בני הנוער מעבודות הקיץ (קייטנות רבות הבנויות על כתפיהם בוטלו בשל מגבלות הריחוק החברתי, הורים רבים היו בבית, ולכן לא נזקקו לשירותי שמרטפות ועוד). ולא, אני ממש לא דוגלת בלמידה בבתי ספר, אבל כן דוגלת בדרך ארץ, בבחינה של יעדים עבור הנערים הללו, שלעיתים יש תחושה שאיבדו את דרכם ואת התנסויותיהם החברתיות.

בבית הספר של ביתי נערכו סקרים על הקשיים הלימודיים של הנערים, המערכת משתדלת לתמוך בנערים, אך למרות ההשתדלות, שבהחלט מוערכת, יש לא מעט תלמידים הנופלים בין הכיסאות. הבגרויות נראות עדיין רחוקות, המטרות של בית הספר פתאום לא ברורות, האופן בו יום הלימודים מאורגן לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים באופן המסורתי, 6 עד 8 שעות למידה ביום, והאחריות המחולקת באופן כלשהו בין התלמיד לבין המורה, המחנך וההורים – התמוסס. באופן המוכר יש מערך שלם, שרואה את התלמיד בכל יום, פוקח עין על המתבגר, מלווה אותו ותומך בו בתהליך ההתבגרות שלו, עם תיווך יומיומי, לימודי, חברתי, התנהגותי.

איפשהו בחצי השנה האחרונה איבדנו את זה.

התיווך הזה, החשוב כל כך לנערות ולנערים חסר להם. אפילו אם הם נוהגים לעיתים קרובות כאילו הם בועטים בו, אפילו אם הם עושים כאילו הוא לא מעניין אותם. גם חלק מהלחץ החברתי החיובי של “מה יגידו”, באופן שעוזר להם לדייק את עצמם, נופל אל שעות האפלה הליליות, בהן מיטשטשים גם הגבולות בין טוב לרע, ופתאום הכול נראה לגיטימי, גם אם בדיעבד הבנו שפגענו באדם/נער יקר, פגיעה שכבר קשה עד בלתי ניתן לתקנה.

אולי החורף הקר יבריח אותם חזרה אל בין השמיכות הביתיות, אל שעות האור הנדירות, המחזירות אותם לדרך מוכרת, מוארת. ואולי אני רק חיה באספמיה.

Ronit Koren
נכתב על ידי
אני רונית קורן, אישה, אמא, סבתא. אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים, עוסקת בתחום של איכות הסביבה מזה קרוב לשלושה עשורים. מחנכת ומרצה במכללת תל חי בתחומים של שרטוט, תורת הבניה ופרויקטים. אוהבת לקרוא, לצייר, לכתוב שירה וסיפורים.מרפאת בתהליכי תודעה ומודעות.
תגובה 1

1 תגובה

  1. קורנת

    28/11/2020 16:25

    כתבה מדויקת, נהנית לקרוא אותך.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .