בלוג אישי

“משפחה שלמה נמחקה”: הרצח שלא שמעתם עליו- פרק א’

רצח
רצח מתועב צילום:pexels, neosiam

שעה וחצי אחרי חצות, שכונת עין כרם בירושלים. רק לפני חצי שעה סיימנו להרדים את הקטנה, אחרי שכל ארבעים דקות על השעון היא התעוררה, אני ואשתי נכנסנו לחדרה בתורות והרגענו אותה. לעיתים אשתי הניקה אותה, ולעיתים היא נרדמה לאחר חיבוק עוטף ונשיקה, לי היה חשוב להיות נוכח ברגעים הללו יחד עם אשתי.

לשמחתי אורי, הבן הבכור שלי בן ה-10 ישן שנת ישרים ולא התעורר מבכייה של המתוקה הקטנה. הייתי כה עייף, אך לפני שנשכבתי לישון עברתי בחדרו של אורי ונישקתי על המצח, התבוננתי שניות ספורות בבני- גאוותי ורק לאחר מכן הלכתי לישון לצד אשתי האהובה. תוך דקה או שתיים נפלתי לשינה עמוקה וטובה, אך צלצול הטלפון המרגיז העיר אותי ואת אשתי והרס לנו את השינה שציפינו לה בכמיהה. על הקו מפקד התחנה שמבקש ממני בקול רועד לנסוע לרחוב המעיין, זה ממש חמש דקות נסיעה מהבית שלי. לא שאלתי אותו שאלות- אני מכיר אותו, הקול שלו אף פעם לא רועד, כנראה שמשהו נורא קרה. זינקתי מהמיטה, לבשתי את מדי המשטרה וביקשתי מאשתי שתשמור על עצמה ועל הילדים, והיא רק הנהנה והסתכלה עלי בעיניים אוהבות ומבינות- זו הרי לא הפעם הראשונה שהתבקשתי לצאת באמצע הלילה לזירת רצח.

הגעתי לבית ברחוב המעיין, שם חיכו לי שוטר סיור שקיבל את הקריאה ראשון וחוקר מז”פ.

הצגתי את עצמי בפני הצוות, שוטר הסיור הסתכל עלי בפנים חתומות, ובידיים רועדות והמשפט היחיד שהצליח להוציא מהפה זה “כל המשפחה נמחקה”. נכנסתי יחד איתם לבית קרקע גדול ויפה, הם הובילו אותי בצעדים מהירים לחדר ההורים בו הדלת הייתה פתוחה, הדלת הובילה לזירה שנראתה כמו חלום בלהות שמאיים לבלוע אותי. על המיטה שכובות שתי גופות, גופה אחת של גבר וגופה של אישה ששיערתי שהיו בשנות ה-40 לחייהם. הזירה מלאה בדם, והרגשתי שהריח של הדם פשוט חודר לתוכי, רציתי מאוד להקיא אך במקום זה פשוט זלגו לי דמעות.

השוטרים שליוו אותי הודיעו לי שזו רק ההתחלה, “יוסי, עלה אתנו למעלה בבקשה”- עלינו במדרגות העץ בצעדים רועדים, פתחנו את הדלת בזהירות, ומולנו נגלו עוד שתי גופות מלאות בדם, הפעם של שתי בחורות צעירות ויפות. קול מתוכי צרח ללא שליטה “מה עשו להם?? מי החיה שעשתה להם את זה?” הרגשתי את הקיא עולה לי שוב, יצאתי בריצה מהחדר- לא יכולתי להתאפק עד שאמצא את השירותים, אז הקאתי מחוץ לחדר, לא יכולתי שלא לחשוב על משפחתי. בתור חוקר שמתמחה בזירות של פשעים חמורים ראיתי זירות קשות בעבר, אך מעולם לא נתקלתי בזירה כזאת. ירדנו למטה ויצאנו החוצה, בינתיים התאספו מחוץ לבית המון צוותי תקשורת וצוותי משטרה נוספים.

נערה

מה קרה לאותן נערות יפות? צילום: pexels, elina-krima

אחד השכנים לוחש לי באוזן שיש בן משפחה נוסף ומפוחד שברח לשכנים.

אני לוקח איתי עוד שני שוטרים ואנו דופקים בדלת של השכנים. פתחה לנו את הדלת אישה מפוחדת ורועדת בשנות ה-50 לחייה, “הוא פה” היא אמרה לנו, ומצביעה על ילד נמוך קומה, קטן וממושקף שנראה לכל היותר בגיל בר מצווה. כשהתבוננתי בו מרחוק, הוא נראה ילד ככל הילדים, ואולי אפילו טיפה חסר אונים. אך כשהתקרבתי אליו הוא הסתכל עלי במבט קר ומעורר אימה, הבטן שלי התהפכה אך בכל זאת פניתי אליו “אפשר לדבר איתך חמוד?” שאלתי, והוא הנהן במבט קפוא וחסר הבעה.

נכתב בהשראת הסרט הדוקומנטרי “המניע”- המשך בפרק הבא. 

 

סתיו קורן
נכתב על ידי
4 תגובות

4 תגובות

  1. Ronit Koren

    03/01/2021 18:54

    הסיפור מזעזע, וכבר בחלק הראשון את טובלת אותנו בניגודיות שבין הבית החם של יוסי, עם אשתו וילדיו, לבין הקור הרגשי ואווירת המוות אליה הגיע.
    מצפה להמשך.

  2. Avatar

    ירדן

    03/01/2021 19:39

    כתבה מדהימה ❤❤

  3. Avatar

    Yoav

    03/01/2021 20:56

    Can’t wait 😱

  4. snir

    07/02/2021 13:24

    וואו, ממש מצמרר דמיינתי את זה ממש……. מחכה לפרק הבא 🙂

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .