בלוג אישי

לפרוץ את גבולות המדיטציה

קרדיט: Gerd Altmann - Pixabay

”Our way is to practice one stap at a time,one breath at a time, with no gaining idea”

~Shunryu suzuki ~

הרבה מאיתנו מגיעים למדיטציה דרך הסבל שלנו. כמעט כל מי שרוצה ללכת בדרך הרוחנית יכול לספר סיפור של צער, תסכול ולעיתים קרובות גם הרס. דרך מאבקי החיים והקשיים שלנו, אנו מותנים לדפוסי נפש שלכאורה אינם מציעים לנו מנוס ולכן לעיתים קרובות נפנה לחיפוש דרכים (ובניהם מדיטציה) בכדי למצוא הקלה.

אני תמיד אומרת שחרדה היתה המורה הרוחנית הראשונה שלי,ולמעשה ככה התחלתי  לתרגל מדיטציה. להיות עם עצמי, בטבע, בשקט ולהתחיל לשאול שאלות. לכל העולם הזה נחשפתי לפני שהיו לי חרדות, לכן היה לי קל לקפוץ את השלב הראשוני שהוא להתחיל לתרגל ולהבין שזה לא מספיק רק לקרוא דברים רוחניים בספרים.

הבלוג הזה לא הולך לדבר על המסע שעברתי בזכות החרדות, לפחות לא הפעם, אלא על המסע שאני עוברת כרגע.

המסע המשוגע הזה שאני עוברת (שיום אחד אכתוב על זה יותר) מלמד אותי על חמלה, איך לאהוב ללא תנאים וכיצד לשחרר את הצורך לשלוט בחיים. נפתח לי מימד חדש שלא הכרתי, מימד שגורם לי להיות.

למרות שאני מרגישה טוב עם התרגול שלי עכשיו, אני יודעת שאין לזה סוף. תמיד יש לאן להתפתח ולשאוף, העמקה פנימית זה עבודה לכל החיים אבל ללא ספק שיש הרבה רגעים של התעוררות והבנה עמוקה של עצמכם. אתם תצליחו לפרוץ גבולות בעצמכם שבחיים לא האמנתם שאפשרי או קיים.

כבר שלוש שנים שאני מתרגלת מדיטציה ורק בחודשיים האחרונים, שהתחלתי מסע חדש רחוק מכל מה שמוכר וידוע, באי הכי קסום שיכול להיות -זנזיבר, הצלחתי באמת לתרגם מגבלות שהיו קיימות בי והפריעו לי לעבור שלב בתרגול.

 

אני רוצה להציג בפניכם 3 מגבלות מאוד משמעותיות עבורי, שאחרי שפתרתי אותן הצלחתי לפרוץ את התקרה של עצמי.

חשוב לי להדגיש שבדרך לריפוי הנפש  אין קיצורי דרך ואף אחד לא יעשה את זה בשבילכם ואני ממש שמחה לשתף אתכם ואולי להקל במקצת על התהליך שלכם  🙂

אז… הנה לפניכם 3 מגבלות המדיטציה שלי

1.תעתוע

אחת השגיאות הגדולות שעשיתי היה לנסות להשתמש במדיטציה כאמצעי מטרה. בהתחלה לא הבנתי שהמוח למעשה מתאמץ למצוא הקלה בסבל אבל למעשה אותו מוח יוצר לי אותו. המח היה זה שחיפש כל הזמן את הדרך הנכונה, הנוסחה הנכונה, התובנה הנכונה.

לקח לי יותר משנתיים להבין סוף סוף לא משנה מה המוח יחליט, אם השיטה באה מהמוח,זה באמת ימנע ממני להגיע אל תוך השקט שמעבר לתודעה. השאלה הכי טובה לשאול את עצמכם אם אתם נמצאים בשלבים אלו במדיטציה היא: מי מנסה להשתיק את התודעה?

קחו את הזמן ובחנו את זה. מה שתמצאו זה שהמח מנסה להשקיט את המוח. ודבר כזה לא יכול לקרות. לעולם. המח לא יקשיב לרצון שלכם לשחרר, הוא מעוניין רק לקדם את המשיכיותו. על מנת לעקוף את הדילמה הזאת,עלינו “לא לעשות דבר”. פשוט לשבת להתבונן בכל מה שהולך ובא. התבוננות סבלנית, פאסיבית. לא משנה אילו מחשבות יתעוררו, שיבואו.

תזכרו שלא משנה מה, המחשבה תלך- תנו לה ללכת.

אולי ייקח קצת זמן להתייצב במצב צופה, אבל ברגע שאנחנו מבינים שאפשר לשבת ולהתבונן בנפש מנקודה של מודעות ניטרלית, שלטון האימה הנפשי מתקרב לסיומו. תחזרו על השאלה הזאת כל יום כל הזמן גם אם אתם לא מוצאים את הזמן לעשות מדיטציה ,תנו לשאלה להיות בתוככם.

2. מנסים לשחזר תופעות מדיטטיביות.

האושר! תן לי עוד קצת מהאושר הזה. אף פעם לא נוכל לקבל מספיק אושר! מי שבא לחוות תחושת אושר אופורי במדיטציה בהחלט ניסה לשחזר אושר רגעי. ואם אתם אומרים שלא ,אתם משקרים חח  🙂

כל מה שמתרחש בתוך המדיטציה הוא תופעות: אושר, אורות, צבעים, הילות, צלילים, דימויים, חלומות ועוד ועוד… הכל רק תופעות ואין לזה משמעות אמיתית בתכנית הגדולה של התעוררות. אם אתה מתאהב בתופעות, המשמעות היא שהמוח התאהב בתופעות.

נקודת מדיטציה היא להירגע למודעות החיים הנעים. אם אנו “נופלים” לתפקיד הנפש -שמנסה לשחזר את החוויה המידטטיבית שלנו, סביר להניח שנפלנו מתפקיד העד הנייטרלי. יוצא לי לשמוע אנשים שעושים מדיטציות ולמעשה מפחדים מהעד הנייטרלי, הם חושבים שהם לא ירגישו ריגושים יותר או געגוע ואפילו רגשות של עצבות וכעס. הם ללא ספק מפחדים שזה ינתק אותם מהרגש לטוב ולרע.

המעבר ל”עד הנטרלי” יוצר מין אפקט שמתפרש  כ”אדישות” ופה בדיוק הטעות. הפירוש לסיטואציה הזאת והפחד למעבר הזה זה נטו פרשנות של המח שלכם שרוצה להמשיך לשלוט. ה”אדישות “הזאת היא פשוט איזון. האיזון שהנפש כמהה לה. הרגשות תמיד יהיו שם ואתם תמשיכו להתרגש מכל דבר קטן או להתעצבן בגלל משהו מסויים, פשוט בדרך אחרת ומאוזנת יותר. דרך שאתם מבינים שצריכים לתת לרגש לפרוק כל דבר שעולה ולדעת שאם יש רגע רע אז גם הוא יעבור בדיוק כמו המחשבות.פשוט תנו להם ללכת. שיעברו דרככם. החיים תמיד יזמנו משהו חדש שיכול לבוא ולערבב אתכם מבפנים. כשאנחנו מאוזנים אנחנו מצליחים לצאת מהמצבים האלה מהר מאוד ויהיה לנו יותר פשוט להתמודד איתם בצורה הנכונה.

אז כלל חשוב לזכור ברגע שעושים מדיטציה הוא להירגע! לאפשר לכל מה שבא לבוא ולאפשר לכל מה שבא ללכת.

לא צריך ליצור שום דבר, אין צורך להסיר דבר. תבואו למדיטציה נקיים, בלי מחשבות על רגע מסויים שאתם רוצים לחוות שוב. פשוט להירגע עם מה שיש. אל תפחדו מהעד הזה (שהוא אתם למעשה) תאמינו לי שברגע שזה קורה זה שווה את כל התפוצציות האושר שחוויתם בעבר.

3. ציפיות

טבעי להתחיל תרגול מדיטטבי מכיוון שאנחנו רוצים להרגיש טוב יותר ועכשיו. אנחנו עובדים יתר על המידה, לא מפסיקים לשלם חשבונות, מתאבלים על אובדן, עייפים ולפעמים רק רוצים לוותר. כי זה יותר מידי.

מי לא רוצה להרגיש טוב יותר? כולנו. מי מחזיק בציפיה הזו שמדיטציה היא התרופה שכל כך חיכינו לה? המוח שלנו.

הנפש מעוניינת להרגיש טוב יותר, אז שוב, אנו יוצרים יותר קונפליקט פנימי. המוח לא אוהב את הדרך בה החיים נעים. כל ציפייה להוציא משהו מהמדיטציה מעכבת לקבל משהו מהמדיטציה . אם אתה לא רוצה כלום, אז תקבל משהו. שהמשהו הזה נקרא שקט נפשי.

שקט נפשי מתעורר עם העמקת התודעה למה שיש. כשאנחנו יושבים במדיטציה ללא ציפייה, הקונפליקט הפנימי של הנפש מתמוסס. אין צורך להוסיף דלק לתודעה כשאנחנו לא מצפים לקבל שום דבר. הרפיה ללא ציפייה למעשה גורמת באמת למוח להירגע.

אז טיפ קטן ממני… אל תצפו לכלום. לא כשאתם מתחילים מדיטציה, לא מבן הזוג, לא מהמשפחה ובקיצור אל תצפו לכלום אף פעם. תנו לרגע ולעכשיו להיות. המח שלנו יוצר ציפיות, איזה שהוא עתיד דמיוני שלא קיים ! ציפייה שייכת לעתיד ולא להווה . תנו להווה נוכחות ופשוט תהיו.

Yoga, Buddha, Deity, Shiva, Water, Relaxation

קרדיט: john hain – pixbay

שלושת המגבלות האלה מבחינתי ומהחוויה שאני עוברת הכי משמעותיות מבחינתי כרגע ובאמת מצליחות לקחת אותי שלב קדימה.

חייבת לציין שכל הפוסט הזה הוא חוויה אישית שלי לחלוטין! לא למדתי, אני לא פרופסור וכל הידע הזה הוא מחקירה אישית שלי עם כל העולם הזה והוכחה לשינוי שקיים בי מאז תחילת התהליך. אני כן ממליצה לאנשים שלא יודעים איך להתחיל ומאיפה אולי לקחת מישהו חיצוני מוסמך .

תזכרו שהטעיות שלי הם לא שלכם אני פה רק כדי לתת קצת אור בכל הכאוס שהעולם נמצא, אולי לפתוח שיח מעניין יותר ואם אצליח לגעת בקצת אנשים שבאמת יתחילו לתרגל אני בטוחה שיראו מזה רק דברים טובים.

אז עוד טיפ קטן ואחרון ממני… התחלו לאט!
מדיטציה אינה שונה מהעלאת משקולות. אם תנסה לעשות יותר מידי או פחות מידי, בסופו של דבר רק תפגע בעצמך. תתחילו בדקה או שתיים במשך השבוע-שבועיים הראשונים. תוסיפי לפי הרגשתכם עוד דקה או שתיים בכל שבוע לאחר מכן ותנסו לאט לאט להגיע לעשרים דקות לפחות ביום.

זו לא תחרות ! אינכם מקבלים פרסים על התמדה בתנאים קשים או מצוקה. תהנו מהמסע, קחו את הזמן ופשוט שבו.

תהנו מרגע ותתחילו להיות עם מה שיש.

שולחת המון אור ואהבה, דור.

 

Dor Bitton
נכתב על ידי
2 תגובות

2 תגובות

  1. מאניה-דיפרסיה

    08/02/2021 17:57

    מעולה. זה מידע מאוד חשוב. אני מנהלת אתר להפרעות מצב רוח, אולי תרצי לפרסם את זה שם? http://www.mania-depression.co.il/מיינדפולנס-מדיטציה.html או משהו ספציפי שעוסק במדיטציה להפגת חרדה?

  2. Dor bitton

    09/02/2021 16:08

    כן בטח בשמחה .. אפשר לפרסם שם דרך פה או אני צריכה להעחות מחדש באתר?

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .