בלוג אישי

באת כבשת ועזבת, אבל למה?

קרדיט- freestocks.org - Pexels

 

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי להכניס אותך לחיי?

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי להכניס אותך למחשבותיי?

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי לתת לעצמי סיבות לקום בבוקר?

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי לחשוב על יחסינו לאן?

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי סוף-סוף להתאהב בך?

היה לי טוב לבד, למה גרמת לי לחשוב שזה זה לתמיד?

היה לי טוב לבד, למה נתת לי להכניס אותך ללב שלי?

ועכשיו אני שוב לבד, אבל לבד בלי הטוב.

 

אהיה איתך כנה אני לא רציתי אהבה כרגע גם כי לא ידעתי איך לתת אותה לפעמים, אבל זה כבר קשור לעבר שלי.

אבל כל הכבוד לך, למרות שאני בן אדם אטום וקשה הצלחת לפצח אותי.

לא שרק שהצלחת לפצח אותי, הצלחת לגרום לי להתאהב, לחשוב, להישבר, לתת, לקחת..

דברים שלא חשבתי שאעשה איתך, כי אהיה איתך שוב כנה?

לא רציתי אותך, לפחות בהתחלה…

אבל הפעלת את “הקסם” שבך, לקח לך זמן ואשכרה.. שאפו! גרמת לי להתאהב.

כמו כל התחלה חדשה אם זה בעבודה, לימודים או במקרה הזה אהבה, היו את רגעי הפרפרים בבטן, ריגוש, זיכרונות, מה עשינו אתמול ומה נעשה עכשיו ומחר…

לא חשבתי שזה יהיה לי, כי באמת לא רציתי לחוות את זה.

מניסיון של אחרים, “אהבה זה חרא דבר”, “ההתחלה, אמצע הכי מהנים, אבל הסוף כואב אז למה להתאהב”?

כבשת אותי, באמת לא אשקר לך, עם החיבוקים שלך, המגע שלך, הדיבור שלך, ידעת איך לרכך אותי.

היה לך קשה לכבוש אותי אבל הצלחת, שזה מדליק מכל הבחינות כי לא כל אחת הצליחה.

ועד שהצלחת אז למה נעלמת פתאום?

למה באת שמת את הלב שלך אצלי ופשוט תלשת אותו בחזרה שלך?

למה בלי התראה מוקדמת באת ואמרת את המשפט המחריד שאני אפילו לא רוצה לכתוב אותו כאן, למרות שאת כנראה לא תראי אותי כותב כאן…

היה לנו טוב אבל האמת? אני סבלתי למרות הטוב.

אם זה ריבים, אי ידיעה, ספקות, תכנונים שלבסוף לא יצאו לאור ומה שהכי עצוב?

מה שהכי עצוב זה שאני אפילו לא ידעתי מכל זה.

הייתי חווה איתך ריבים וספקות, אבל המחשבות שהיו לך בראש שלצערי לא ידעתי אותם, הלוואי שהיית יודע.

לא שזה היה מקל המון על הכאב, אבל האי ידיעה בזמן שהיינו “יחד” הכי כואב.

 

קרדיט- burak kostak from Pexels

 

רוצה לשמוע משהו מפתיע ? אהיה שוב כנה, היו המון נורות אדומות שגרמו לי גם לחשוב על לעזוב אותך.

היו המון סיבות הגיוניות לעזוב אותך ואת הלב השבור שיש לך כבר עוד מלפני שהכרת אותי.

אבל בחרתי לא לעזוב כי ידעתי שהלב שלך שבור לרסיסים בגלל העבר שלך, אז נשארתי אבל באמת שלא מרחמים.

כי הרגשתי שאפשר לשנות, אבל את לא נתת את ההזדמנות.

תקפת, תקפת מילולית ואת האמת? גם פיזית.

עוד סיבה אחת לעוד המון סיבות שאני הייתי אמור לפרוק את התיק ולעזוב.

אך לא עשיתי זאת, למה?

כפי שציינתי, גרמת לי להתאהב ולא כל אחת הצליחה.

לא אעליב אותך, לא נמשכתי אלייך כל-כך פיזית, נמשכתי ללב שלך או איך קוראים לזה היום? “אופי”.

אז נשארתי כמה חודשים, נאבקתי איתך, עם עצמי, המון מחשבות של “למה אני עדיין כאן כשכולם אומרים לי לעזוב”?

אני לא יודע ! לא יודע למה לא עזבתי !

אולי כי הייתי מזוכיסט ? אהבתי להיפגע? אני לא יודע !

ידעת לדבר וגרמת לאלף ואחת סיבות לעזוב אותך להעלם והצלחת להשאיר סיבות בודדות להישאר איתך.

אהבה הרסנית ולא בריאה אני והסביבה היו קוראים לזה ובצדק.

יכול להיות שבהתחלה באמת אהבת וגם הוכחת את זה.

למרות הפרידות שכבר היום ואני באתי ונלחמתי ואמרתי לך שאפשר לשנות, אבל בחרת להאשים אותי למרות שבתת מודע שלך את יודעת שאת האשמה.

ואת יודעת את זה, את אמרת את זה כמה פעמים כבר בעצמך, כשהיית בחדר לבד, בוכה וכותבת לי באס,אמ,אס:

“אני יודעת שאתה בסדר, מושלם, אני יודעת שאני הבעיה ואני לא יודעת מה יש לי”.

והנורה האדומה הכי חזקה שהייתה לי ועדיין לא עזבתי ?

שנהיינו “זוג” קר ומגעיל של “שלום שלום מה קורה?”

רמזת לי קצת מה מפריע לך בי, באתי ושיניתי.

יותר נכון ניסיתי, ודווקא הצלחתי קצת בתור התחלה !

ואז את סותרת, אוי כמה שזה היה לא פייר, אמרת שאת לא מרגישה טוב עם זה שאני משתנה.

אז למה ביקשת ? למה את משחקת בי? מה הייתי בשבילך?

אז את לא אוהבת אותי, למה נשארת? למה התחלת?

סתם “נדלקת” עליי? לא משחקים ככה בלב של בן אדם שגם ככה לא סומך על בני אנוש.

העיקר סיפרת לי על קלישאות של שיברון לב וחוסר אמונה בבני אנוש.

בגלל מה שחווית בעבר, אז באתי ושמתי לך פלסטר, פלסטר זמני כמו שאני הייתי בשבילך.

ואז הגיע היום שתפסת את האומץ “וחתכת” את הקשר הזה כמו סכין מחודדת של אסף גרניט.

בלי שום התראה, ללא הסברים, פשוט נעלמת עם משפט חד קצר ופוגע.

קרדיט- Pixabay from Pexels

 

אז למה?

למה עשית את זה?

הייתי אדיש וקר אלייך בהתחלה כי לא רציתי, אוקי הצלחת שאפו, הצלחת לגרום לי להתמסר אלייך ולחשוב על איך לעשות לך טוב.

ובגלל שהחיים שלך מצולקים בגלל העבר שלך, הנחתי את העבר שלך בצד ובאמת ניסיתי לעזור לך.

יכול להיות שזה היה מתוך אהבה\דאגה כי את באמת בן אדם טוב (מסתבר).

אבל זה לא היה מרחמים כי את באמת חזקה.

ממש בהתחלה כשניסית להכניס אותי לליבך, את היית הזאב הפצוע אחרי קטטה עם שאר להקת הזאבים.

אני הייתי הזאב הקטן התמים שלא חווה קטטות, כי לא ניסיתי להיכנס אליהן מלכתחילה.

את היית הפצועה והעברת את הפצעים שלך אליי וריפאתי אותך ודווקא הצלחתי, זמנית לפחות.

ועכשיו אני הזאב הפצוע ואת החלמת כבר בזכותי.

נכון, זה נשמע שאני משוויץ אבל אני באמת זה שחבש את פצעייך כשדיממת בלילות לבד במיטה.

אני זה שהייתי שם כשבכית, כעסת, רצית לשבור את כל הרהיטים שיש לך בחדר ופשוט לברוח מהמציאות.

היי, זה אני מה נשמע?

כן, אני הייתי שם, איפה אני היום?

כנראה סתם עוד איזה כלי ששטפת במדיח הכלים שלך.

אני הייתי הקורבן הבא שלך כדי לרפא את הכאב שלך, כן הייתי ועכשיו אני סתם זרוק שם בכיור ומחכה כנראה לשטיפה.

מה לא ידעתי עלייך? הכרתי אותך יותר טוב מאשר את עצמי, כשהסביבה לא הבינה אותך אני היחידי שהייתי שם והבנתי אותך באמת.

אלו לא מילים שלי, אלו מילים שלך, את אמרת לי את כל זה.

אז אם היה לך כל-כך טוב למה עזבת? ועוד בדרך כואבת ומפתיעה כמו אזעקת צבע אדום בשתיים לפנות בוקר.

האם אני שומר לך טינה?

האם אני מחפש נקמה ?

את האמת? יש רגעים מתוך כעס שאני כן מחפש.

אך לעולם לא אעשה זאת, אני לא את.

כשאני אומר שאני לא את אני מתכוון לכך שאני לא מפלצת חסרת רגשות כמוך.

הכנסתי אותך ללב ואת הכנסת אותי ללב שלך (נראה לי).

ופשוט באת וניפצת את זה משום מקום.

כנראה שהייתי טוב מדי, רך מדי, ויתרתי על עצמי למענך.

ויתרתי על האגו שלי כגבר, ויתרתי על הכבוד שלי רק כדי שלא יהיה לך רע.

אבל כנראה שזה לא היה שווה את זה תראי איפה אנחנו עכשיו.

יכול להיות שעשית לי טובה, כי היה לי קשה להיפרד ממך, אז באת ועשית זאת בעצמך.

אז בואי נשים את האגו בצד- תודה לך, תודה שעשית למעני משהו שלא הייתי מסוגל לעשות.

עם כמה שאת רגישה וכאובה בלי קשר אליי, הצלחת לעשות זאת.

אולי לא בדרך מכבדת, אבל עשית זאת ונעלמת מחיי.

ועל זה אומר לך- תודה.

כל זה מזכיר לי משפט משיר של רביד פלוטניק..

“כל הזמן הזה, הייתי לבד”.

השיר הזה מסביר כבר את הכל או את הפרטים שכנראה החסרתי.

כן, למרות “שהייתי” איתך, הרגשתי לבד, לא תמיד, לפחות בהתחלה לא.

 

שאלה אחרונה שכנראה כבר חזרתי עליה כמה פעמים אבל עדיין לא קיבלתי את התשובה:

אז למה ?

 

 

AbuProblems
נכתב על ידי
בן אדם טוב סה"כ מהדרום, סטודנט להנדסת תוכנה, חי חיים מפתיעים ולא צפויים, אבל- Expect The Unexpected.
3 תגובות

3 תגובות

  1. KingMil

    27/10/2020 11:27

    אתה מדהים!
    הכתיבה שלך מעולה, סיפור הסיפור שלך מקצועי ברמה מאוד גבוהה.
    שלא תפסיק, בפקודה!

    • AbuProblems

      07/11/2020 12:41

      כן המורה! ♥

  2. Avatar

    Monster

    26/11/2020 04:37

    לא לכל דבר בחיים יש הגיון.
    לא כל מה שאנחנו חושבים, זה מה שקורה בפועל.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .