בלוג אישי

לרדת בגדול ולרדות בעצמי חלק ב’

לרדת בגדול
קרדיט: Canva

תקציר הפרקים הקודמים: הייתי רזה וחטובה, נכנסתי להריון, עליתי במשקל, פוסט לידה וקורנה הגעתי למשקל 100 קילו. כעת מתעדת את תהליך הירידה במשקל עד למשקל היעד שלי: 70. ירידה עד כה: 0-1 קילו מתי התחלתי? 10.5.20

לקריאת הפרק הקודם לחצו כאן

משבר

הנה היא הגיעה, הנפילה. אחרי שדירבנתי את עצמי ואפילו כתבתי על זה פוסט שלם, עם הבטחות ובלונים וחדי קרן, הזמן עובר ואני לא מתמידה. מוצאת תירוצים כדי לא להתאמן, אוכלת רגשות ופחמימות ולא סופרת קלוריות.

זה התחיל כשקניתי את הקוואדראטיני הארור. הייתי בקיוסק כי נגמר החלב והעפתי מבט על המדפים בתקווה למצוא נחמה פחמימתית. הקוואדראטיני היה שם ומצמץ לי בקוד שהוא היה שמח להצטרף למסע שלי הביתה, אולי יהיו הרפתקאות.

באותו יום קמתי מוקדם והתאמנתי. עשיתי 20 דקות יוגה וטפחתי לעצמי על השכם שהנה אני עושה את מה שהבטחתי לעצמי: מתחילה בריפוי של הגוף שלי שכרגע מרגיש עייף וחלש ואיטי. הירידה הזו במשקל היא לא כדי להיות חתיכה ומהממת כי באמת שאני לא מרגישה נורא מבחינה חיצונית עם המשקל הזה, אני רוצה לעזור לגוף שלי להתמודד עם העולם והסביבה בצורה קלה יותר. לאפשר לעצמי לרקוד עם התינוקת שלי בסלון בשיא הכיף ולא לפחד על הברכיים הכואבות. אבל הוופל השכיח ממני את הכל ורק הקרייב למתוק דיבר אלי. מגיע לי חטיף אמרתי לעצמי והקוואדראטיני חזר איתי הביתה.

כך, אחרי שויתרתי לעצמי על כל חומה סובייטית שניסיתי לבנות, התחלתי להשתולל עם ההנחות סלב שנתתי לעצמי. כל יום הגיע קוואדרטיני אחר ולמרות שהם לא היו כמו הראשון, הם נאכלו באותה שמחה.

לא רק שנאכלו הרבה שוקולדים, גם התינוקת התחילה להוציא שיניים והתעוררה כמה ימים מאוד מוקדם בבוקר. כך קרה שויתרתי על 20 הדקות של היוגה היומית שלי כדי לישון עוד טיפה. ובערב במקום לעשות את 20 הדקות האבודות שכנעתי את עצמי שהתכנית הזו בטלוויזיה עדיפה כרגע על אימון, אה ויש גם משהו לנשנש. נו מילא.

לרדת בגדול

קרדיט: אינסטגרם אוסף פרטי

ממשיכים בכל הכוח

אם בחודש שעבר עשיתי 13 אימונים מתוך 23 ימים. החודש אני עומדת על שבעה אימונים מתוך 15 ימים. כלומר כדי להגיע למצב שהתאמנתי חצי מהימים בחודש יוני, אצטרך להתאמן עכשיו כל יום. מה גם שאני מנסה להשתפר עם עניין האימונים ולא להוריד בכמות. המטרה היא להגיע לאימון יומי של 10-20 דקות בשילוב תזונה נכונה.

אני מרגישה שנכשלתי לעת עתה ואני כותבת עכשיו כדי לאתחל לי את המוטיבציה. אני תוהה האם העובדה שאני לא עושה שום דבר מבחינת תזונה פוגע במוטיבציה שלי להתאמן? האם התירוצים של אפשר עדיין לאכול הכל נותן לעצלנות שלי דרור?

אם עד כה הקלתי על עצמי בעניין התזונה, אולי אם אקשה את ליבי כמו שעשה פרעה, (רק כלפי עצמי) אמשטר את האכילה שלי טיפה, זה יעזור בכל הפרמטרים של הירידה הרצויה במשקל?

תזונה נכונה

כל המאמנות החדשות שהן גם קואצ’ריות וגם עובדת סוציאלית לשעבר וגם אופה בפימו שמייצרת תכשיטים ומוכרת אותם לחברות בעבודה, טוענות שלא צריך לעשות ‘דיאטה’ אלא לסגל אכילה בריאה כדרך חיים. משהו שאפשר לחיות איתו, משהו סביל. אני מסכימה עם הגישה הזו מאוד כי אני שונאת את המושג דיאטה באופן שבו חתולים שונאים להירטב.

כאן אני מחליטה לאכול עדיין מה שאני רוצה, אבל קצת פחות ממקודם ומסכימה עם עצמי לא לנשנש אחרי השעה 21:00. אבל כלום. רק תה ומים מעכשיו. בזאת באו הצדדים שלי בהסכם. גם המלח-פלפל בזרועות.

אז מה סיכמנו? ממשיכים לנסות ולא מוותרים לעצמנו.

הנה שיר:

יולזי
נכתב על ידי
יולזי, אשת איש וחתול, אמא, מורה, כותבת, מרגישה.
תגובה 1

1 תגובה

  1. Avatar

    Riki

    20/06/2020 11:20

    שיהיו לנו את הכוחות לעשות מה שטוב לנו ושזה יתבטא גם במשקל וגם בנפש

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .