אחר

שוב לא הספקתם? דחיינים כרוניים התייצבו!

דחיינות - ניהול זמן
Black ice - Pexels

אם יש מתנה אחת שניתנה לי בחיים האלה זו היכולת לעשות דברים כשצריך לעשות אותם, כלומר בזמן (ובמקרה שלי אפילו לפני הזמן). לאורך חיי, כולל בזוגיות שלי, נתקלתי באנשים שדי הפוכים ממני בקטע הזה

באופן קבוע הם היו מתחמקים ממטלות ו/או דוחים אותן לזמן מאוחר יותר עד הרגע האחרון, עד שהן היו מצטברות לרשימה שכבר בלתי אפשרי ליישם. כשנתקלתי באנשים כאלה אמרתי להם: פשוט תיקחו את עצמכם ותעשו את מה שאתם חייבים לעשות, תרגישו הרבה יותר טוב אחרי זה. והם היו מהנהנים ואמרו משהו כמו: אנחנו יודעים, זה פשוט לא עובד ככה. מה שגרם לי להתחיל לחקור בעניין.

רגע של זכויות יוצרים: כל מה שאתם הולכים לקרוא הוא פרי מחשבתי הקודחת. הסיווגים וההמלצות והפתרונות להמשך – מלבד האפליקציה והספר שאותם הזכרתי בשמם כמובן – הם לגמרי שלי. אז תעריכו ו/או אל תאשימו אותי אם משהו לא מצליח, אני לא פרופסור לחוסר דחיינות (אם כי… רעיון).

דחיינות ניהול זמן

Hazelwood – Pexels

אפשר לחלק את הדחיינות הכרונית לשלושה סוגים עיקריים

דחיינות 1: מתוך פיתוי

רוב המשימות שאנחנו עושים בחיים הן לא כיפיות. סידורים, טלפונים ובירוקרטיות, מטלות בית, קניות… אם אנחנו סטודנטים לכל אלה גם מצטרפים מבחנים, עבודות, תרגילים… בקיצור מעיק. הדבר שהכי קל לעשות הוא להתפתות לעשות משהו יותר כיף, אפילו אם ה”יותר כיף” הזה הוא סופר שולי, נניח סתם לשוטט בפייסבוק.

דחיינות 2: מתוך סיבוך

יש מטלות מורכבות מאחרות. אולי נוכל להרים את עצמנו לשטוף כלים, או לצאת לעבודה ולהוריד את הזבל על הדרך. אבל מה עם משימות שמורכבות מהמון משימות קטנות? למשל להפיק אירוע, להתעסק עם בירוקרטיה, לכתוב עבודה סמינריונית… ברגע שמשימה מסוימת דורשת מאתנו כמה שלבים, אין לנו כוח להסתבך ואנחנו דוחים אותה כמה שיותר.

דחיינות 3: מתוך עייפות

אחרי שדחינו כמה משימות כי התפתינו לעשות משהו אחר או כי הן היו מסובכות ומורכבות מכדי לעשות אותן באותו רגע – אנחנו תקועים עם הר ענקי של משימות. אם היה לנו קשה להתמודד עם משימה אחת, להתמודד עם כמה מהן יהיה בלתי אפשרי. אז במקרה הטוב אנחנו לוקחים יום חופש מהעבודה ועושים את כל הסידורים בבת אחת. אבל במקרה הרע הן פשוט יישארו לנו תקועות ויבאסו לנו את התחת. ככה זה, רוב הזמן אנחנו עייפים מכדי לתכנן זמן סידורים.

מה עושים? חקרתי את הרשת ומסתבר שיש הרבה פתרונות

אז הדבר הראשון ששווה לבדוק זה אפליקציות לניהול משימות. אפליקציה שחזרה על עצמה בהמלצות היא Trello שמאפשרת לרכז משימות לפי פרוייקטים, לחלק לשלבי עבודה, לשתף אנשים, לתת הערות, לאפיין התראות לכל משימה ועוד. ממליצה לכם לבדוק הדרכות בעברית ביוטיוב, יש לה באמת מלא אפשרויות. דחיינים מכדי לעשות את זה לבד? קחו מישהו לא-דחיין ותבקשו ממנו שיישב אתכם על זה קצת. אחרי נקודת הפתיחה, יהיה לכם קל יותר להמשיך.

אם אתם רוצים להיות רציניים בתחום ניהול המשימות, תקראו את הספר Getting things done של דיוויד אלן. הוא אשכרה פיתח שיטה עם מבנה תיאורטי מוכח לניהול מטרות. אם אתם ממש צריכים שינוי – תעשו אותו כמו שצריך.

דחיינות ניהול זמן

Lukas – Pexels

אם אתם דחיינים כרוניים אמיתיים ורוצים תשובות כאן ועכשיו בלי לחפש, בבקשה:

לאחר המחקר הקטן שעשיתי הגעתי לכמה מסקנות משלי לגבי הכלים הראשוניים בהתמודדות עם דחיינות כרונית. אולי דווקא מנקודת מבט של לא-דחיינית-מקצועית תוכלו לפתור לעצמכם את הדחיינות:

פתרון למתפתה – “המטלה והגזר”

על כל מטלה שתעשו, תנו לעצמכם פינוק מסוים שאתם תבחרו. איך הכי כדאי לנהל את זה? תעשו לעצמכם רשימה של הדברים שאתם מתפתים לעשות במקום מטלות. ספרים, נטפליקס (אפרופו: פוסט הסדרות המומלצות!) פייסבוק, לנשנש משהו טעים, משחק במחשב/בטלפון… ולצד זה תארגנו רשימה של מטלות שנדחקות לצד כל פעם שאתם בוחרים לעשות משהו כיף יותר.

השינוי הוא תודעתי: בכל פעם שאתם מתפתים לעשות משהו אחר במקום המטלה, תקבעו לעשות אותו מיד אחרי המטלה. ברגע שתדעו שאתם הולכים לעשות משהו כיף אחרי, אולי תהיה לכם יותר מוטיבציה לסיים את המשימה, פלוס תרגישו הרבה יותר טוב עם עצמכם כשתעשו את המשהו הכיף – כי תדעו שמגיע לכם אותו.

דגשים חשובים: המשימות צריכות להיות קצרות ונגישות. מומלץ לחלק לתתי-משימות ולתת לעצמכם להתפנק עם משהו כיף אחרי כל שלב. החכמה היא לדעת מתי אתם מתפתים לעשות משהו אחר ואז לתחום גבולות למשימה באופן כזה שייראה לכם הגיוני לסיים אותה לפני שעושים משהו כיף. נניח יש הר של כלים שאתם מתעצלים לעשות ורוצים במקום לראות איזה פרק בסדרה – תתחמו לכם 10 דק’ שטיפת כלים לפני כל פרק, וככה תעשו את שניהם עם הרבה פחות רגשות אשם.

פתרון למסתבך – “שלבים ונהנים”

עומדת בפניכם משימה מורכבת ומסובכת? פרקו אותה לגורמים! כל מטלה גדולה יכולה להפוך לתת-משימות קטנות, קצרות ונגישות לפי שלבים. נניח שאתם רוצים לארגן טיול: תחלקו קטגוריות כמו לינה, אטרקציות, דרכי הגעה ומה אוכלים – ובכל קטגוריה תאספו מקורות בנפרד לכל מקום שתהיו בו.

ברגע שיהיה לכם שלד מסוים עם שלבים, תתפנו למלא אחרי כל שלב בנפרד ובאופן יעיל. ככה המשימות המורכבות ביותר יהיו פשוט אוסף של משימות קטנות שצריך לסיים. האמת? זה מומלץ גם ללא-דחיינים. אם אתם רוצים לעשות משהו באופן יסודי, חשיבה ותכנון מקדים הם הכרחיים.

פתרון למתעייף – “שיטת הפרה פרה”

כשיש לכם כל כך הרבה משימות, לפעמים קשה להרים את עצמכם ופשוט לעשות אותן. אז כאן יש שילוב של שתי השיטות הקודמות עם עוד תוספת קריטית: לוחות זמנים! הרבה אנשים מעידים שמטלה שאין לה דד-ליין מוגדר, או שהדד-ליין שלה רחוק מדי, פשוט תידחה ותידחה עד הרגע האחרון או לא תתבצע בכלל.

הפתרון? קחו את כל המשימות וחלקו אותם לפי סדר עדיפויות ולוחות זמנים. תגדירו תאריך יעד שהוא קרוב בשבוע ממה שהוא צריך באמת להיות, כדי לתת לעצמכם זמן פציעות, ואז תחזרו לחלק כל משימה לשלבים קצרים ולצ’פר את עצמכם על כל שלב שתסיימו בהצלחה. חשוב לקבוע התראות מנדנדות במיוחד באופן רציף ולבצע כל פעם משימה קטנה אחרת, כדי שלא תתעייפו. חשוב שתרגישו שהביצוע של המטלה הוא אפשרי ומוחשי, בלי להתייאש ממנו מראש.

אתם יותר ממוזמנים ליצור איתי קשר לגבי מה עובד לכם או לא עם הדחיינות שלכם. לגמרי מעניין אותי למנף את זה הלאה ולמצוא פתרונות!

ולסיום – גם אם אתם חושבים שאתם לא דחיינים (כמוני) מוזמנים להיכנס קצת לפרופורציות –

מוריל
נכתב על ידי
מור, בת 27. גבעתיימית טריה וירושלמית באופי. מצטיינת דיקן בתואר בקרימינולוגיה ובספרות עברית. בימים כותבת תוכן באתר עורכי-דין ובלילות כותבת על כל דבר אחר, כולל סיפורים עליכם, כנראה. חיה קריאה ונושמת כתיבה, אוכלת אותיות כשמתחשק לי.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .