בלוג אישי

נובי גוד

קרדיט:Pexels-cottonbro

הנה עוד שניה דופק לנו בדלת נובי-גוד

והשנה כמו כל שנה אני חוגג לי באשדוד.

כי תל אביב זה את-אני אבל יש כמה חגיגות

שדורשות שיעשו כמו שצריך- של השכונות

וגם אם סגר או לא סגר, ביבי שינעל אותי בחדר

אני מרים כוסית למעלה ו’סנאסטופיושים’ -בסדר?

ואני לא רואה ממטר- 2021 פוראוור

לוקח תחרויות שתיה כמו אבו-אבו-אבו-גבר!

 

ומי אם לא י”ג באשדוד- שכונת עולים מהתשעים

מריחה כמו עץ אשוח מקושט וכל כמה חודשים, (יולצ’קה)

כשאני עוצר לקנות סיגריות, קיוסק סימה מהימים של התיכון-

רק כאן מרגיש לי כמו בבית, רק כאן מרגיש שזה נכון.

 

אני לא אוהב הגדרות מרובעות בסגנון ‘אני רוסי’-

נולדתי בבלורוס ואני מספר 1 באופי מתנשאי (איך הם אוהבים)

יש פה זיכרונות מהילדות- הספסלים, הברזלים…

מכות, בדיחות, עטלפים, שכונה שכונה- שכונת עולים.

 

כשהרוכלים במרכזון יודעים למכור ‘אגורץ ופאמידור’-

כי עגבנייה ומלפפון יושבים מחוץ לכל ז’רגון.

כשב-1 לינואר בתיכון, גם המורים נעדרים-

כי בלילה שלפניי עסוקים ב50 גרם של שמחות- רק להרים!!!

 

היידהההההה               קרדיט: Pexels-cottonbro

 

וכשהיה לי עוד שיער פק”ל לראובן הספר בכל שבוע (פאסטריגיס!)

שומעים עדכונים על השכונה ויש ים צחוקים בקבוע.

וכל ספסל של חבורות לוחצים ידיים כשאני עובר (צ’ו טאם)-

קורונה זה לילדים, תביא חיבוק כמו של חבר.

 

עם זכרונות מגיל בגרות על רכבים של ההורים

יושבים על גרעיני חמניה אופנוע שעובר גלגל מרים(תרים גלגל יא פיחו)

והחברים מפה קרוב, באים לשבת מגן יבנה ובני עייש,

איזו אוטופיה של נער, מגדל זקן בגרות לבן של תיש.

 

כיכר הניצחון, י”ג אשדוד. של השכונות של השמחות

 

פארק חתולים כמו בארמון- ממלכת העולם המרכזי (מיאו)

כמות הוודקה שנשפכה כאן שווה למי אוקיינוס לועזי.

ופארק השחמט יוני-יולי משחק מול סבא עם שעון,

אין דאגות והכל טוב, שישי-שבת, שבת-ראשון.

 

ונובי גוד בערב חג יש דד-מרוז בכל פינה,

פעם הושעיתי עם כובע סנטה שלא הורדתי בכוונה (מי מלך!?)

ומכל רחוב שבשכונה עוברות סניגורצ’קי דמויות מלאך,

‘נא זדארוביה’ באוויר ומה שבא ומה הלך.

 

 

אז הנה עוד שניה דופק על החלון הנובי-גוד

והשנה כמו כל שנה אני חוגג לי באשדוד.

ומשנה לעוד שנה לאט לראש הם מכניסים-

שנובי גוד זה נובי גוד- יאללה לחגוג כמו רוסים.

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .