בלוג אישי

חזרות לדבר האמיתי

נועה קולר (צילום: נדב הקסלמן ואליאב לילטי) מתוך ויקיפדיה.

לרוב, אני לא נהנה לבקר בתאטרון או לצפות בסדרות ישראליות. הייתי בתאטרון פעמים רבות אבל למעט הצגה אחת שלא רציתי לראות והפתיעה אותי ממש (“בחורים טובים” עם וילוז’ני לפני מאה שנה), אני לא נלהב לבקר שם. משום מה גם בסדרות ישראליות וגם בתאטרון המשחק נראה לי תמיד מוגזם מידי ולא אמיתי.

התחלתי לצפות בסדרה “חזרות” בזכות נעה קולר. משהו בה, בתלתלים שלה וביופי האותנטי שלה, גרם לי לרצות לנסות ולצפות בסדרה. גם הליהוק המוזר סקרן אותי. שני שחקנים מאוד מוכרים “כוכבים”, שמעולם לא התרשמתי מרמת המשחק שלהם לוהקו לתפקיד משנה עם שני שחקנים די אפורים (לדעתי) המשחקים את גיבורי הסדרה. לא התלהבתי מהמעט שראיתי מקולר עד אז ועל ארז לא כלל לא שמעתי אבל “התאהבתי” בקולר בפרומואים והיא זו שמשכה אותי לראות את הסדרה.

אני צופה המון ב”כאן 11″ ומודע לרמת התכנים הגבוהה בערוץ אך למרות זאת את הסדרה הזו התחלתי לראות ללא ציפיות. צפיתי בפרק הראשון וזרמתי משם לשני ופתאום, בשבת אחת, ראיתי את כל שמונת הפרקים ברצף. הסדרה ממש רגשה אותי וגרמה לי לחשוב על סיטואציות שקרו לי בחיים אבל לא הצלחתי להבין מה מושך אותי לראות פרק ועוד אחד. מה גרם לי לצפות, בשקיקה, בשמונה פרקים ברצף?

לפני הרבה מאוד שנים (93 בערך) הייתה לי חברת הסעות VIP שעבדה הרבה עם אומנים והפקות קולנוע וטלוויזיה והסדרה הזו החזירה אותי ממש לתקופה ההיא בה הייתי מצטרף לאותן הפקות מקומיות ובינלאומיות ופוגש את שחקנים, הבמאים והמפיקים. עולם ההפקות נראה אמנם נוצץ ויפה אבל לפחות כאן בארץ מדובר בעולם די אפור ואפל עם המון אמוציות, תחכים, קפריזות, שיגעונות גדלות ומעט מאוד יציבות. הסצנות שאני ראיתי, בעולם האמיתי, היו של מפיקים ובמאים שחושבים שהשמש זורחת להם מבין הרגלים, יחס משפיל לצוות ההפקה, כוכבים משוגעים ותנאי עבודה קשים והסדרה הזו מצליחה לחשוף טפח מעולם התאטרון והקולנוע, כפי שהם נראים בארץ ולהבליט כמה לא פשוט הוא עולמם של השחקנים, שפעם הם על גג העולם, מלאי ביטחון ופתאום מובטלים למשך שנה וביטחונם האישי כמעט ונעלם.

נעה קולר מדהימה בסדרה הזו.

אי אפשר, לעניות דעתי, להבין שמדובר במשחק. זה נראה כאילו הדבר האמיתי קורה לך מול העיניים בזמן אמת. היא אישה אמיתית, יפה, אותנטית ואמוציונאלית ואין מילים שיצליחו לתאר את האותנטיות שהיא מצליחה להעביר במשחקה. אולי העובדה שגם במציאות היא התחננה לארז שלא יעזוב אותה הביאה אותה לחיות את הסיפור כולו מחדש. גם הליהוק המוזר של אגם רודברג ואיתי תורג’מן לתפקיד כוכבי ההצגה, עובד כאן ושניהם מצליחים להעביר את התחושה שהם מציגים את חייהם. רודברג הפתיעה אותי מאוד ונהניתי לראות אותה לאורך כל הדרך וכמובן יבגניה דודינה, הגדולה (שלא ניתן לצפות ממנה לפחות), נכנסת לנעלי מנהלת התאטרון בקלות רבה ומצליחה להעביר בצורה די מדויקת כיצד מתנהגת פיגורה דומה (מנהלת תאטרון או מפיק גדול) בעולם האמיתי אבל הדבר הגדול ביותר בסדרה הזו הוא התסריט.

נעה וארז הצליחו לכתוב תסריט אותנטי אשר מציג מצבי יום יום, שכולם יכולים להתחבר אליהם, כאשר ברקע עומדת הזוגיות האישית שלהם והזוגיות האישית של שני כוכבי המשנה.

מנכ”ל כאן, אלדד אלקבץ, הימר על הסדרה חזרות. מתוך ויקיפדיה

כל הכבוד לכאן 11 שאזרו את האומץ להעלות סידרה כל כך לא ‘מיינסטרימית’ ונתנו צ’אנס לצופים לצפות במשהו אחר חדש בתעשייה. אני בטוח שאם הם ימשיכו עם התכנים הטובים שלהם והם החדשות הטובות והמאוזנות שלהם הם יהפכו, לאט ובטוח, לאחד הערוצים הנצפים.

אני כבר מחכה לעונה השנייה!

 

רונן ענבר
נכתב על ידי
איש הייטק ותיק ויזם. כיום מסייע ליזמים להביא את המיזם שלהם מרעיון למציאות. כמו כן בבעלותי חברה לניהול ופיתוח מוצרי תוכנה. מוותיקי הכותבים בפורטל תפוז בעבר.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .