בלוג אישי

“RUN” – ביקורת סרט

RUN! שרה פולסון, מתוך הסרט.
RUN! שרה פולסון, מתוך הסרט.

כשקלואי (קיארה אלן בהופעת בכורה) הגיחה לאוויר העולם, נראה שלא שפר עליה מזלה. היא משותקת בגפיה התחתונים, היא אסמטית וגם סוכרתית. כל חייה של קלואי מסתכמים בקירות ביתה, בו היא לומדת, אוכלת, נושמת ומבלה את מיטב זמנה. אין לה טלפון נייד, ואפילו הגישה שלה לאינטרנט נעשית רק בתיווך אימא שלה, דיאן (שרה פולסון, “אימה אמריקאית”, “ראצ’ד”). ללא ספק, נשמע פאן. כמו כל נער ונערה באמריקה, בגיל 17 זה הזמן להירשם לקולג’, אבל כשאף קולג’ לא חוזר אליה – סימני שאלה גדולים מתחילים לצוץ אצלה

במהלך תשעים הדקות שלו, “Run” מגיש לנו לא מעט סצנות מותחות. מתחילתו ברור לנו שמשהו לא בסדר עם דיאן, ויחד עם קלואי בתה, אנו לאט לאט מפענחים את גודל הזוועה. כמו טייטל הסרט, Run, גם המקצב שלו לא מבזבז לנו זמן יקר בפיתולי עלילה לא הכרחיים אלא מבהיר לנו את המצב באופן ברור – מערכת היחסים של דיאן עם בתה מאוד לא בריאה, שלא נאמר – מעוותת. מוטב שקלואי תתפכח ותברח משם מהר ככל האפשר – ויפה שעה אחת קודם.

קלואי (קיארה אלן). מתוך הסרט.

את הסרט ביים וכתב אניש צ’גאנטי. זהו סרטו השני, וניכר כי מדובר ביוצר מסקרן ששווה לעקוב אחריו. עם זאת, בעוד בסרטו הקודם, “חיפוש”, הוא היטיב לשרטט מערכת יחסים אמינה ורגישה בין אב לבתו (בתיבול מתח מצוין), בסרט הנוכחי, בניית הדמויות מקרטעת. הסרט, כמותחן פרופר, עושה עבודה טובה, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון כתיבת דמויות עגולות. פולסון ואלן מצליחות להוציא את המיטב מהתסריט, אך דלותו עדיין מורגשת היטב. לא ידוע לנו עליהן יותר מדי מעבר למידע הבסיסי, והסרט נותר בגוונים של שחור ולבן, ללא עומק.

הסרט צריך לזקוף המון לזכות השחקניות שלו. דיאן של פולסון היא פסיכופתית מהמדרגה הראשונה. היא מניפולטיבית ושתלטנית, וצריך להודות ליקום על כך שלא נולדנו לאימא כמוה. פולסון, שעשתה מגוון של דמויות ב-“אימה אמריקאית”, כאלה נורמטיביות וכאלה שקצת פחות, בכולן היא מצוינת, וגם פה היא זורחת. אבל בסופו של יום, היא לא תכנס לפנתיאון האימהות המשוגעות של הקולנוע, לצד פייפר לורי (“קארי”), וקת’לין טרנר (“אימא סדרתית”). קיארה אלן גם מרשימה בהופעתה הראשונה (השחקנית בעלת מוגבלות גם במציאות).

מערכת יחסים מעוותת. מתוך הסרט

“Run” היה אמור להיות משוחרר ביום האם (מאוד חגיגי מצידם), אבל הקורונה שיבשה לו את התוכניות. רשת הולו קנו את הזכויות לסרט, וביום שישי האחרון שחררו אותו לצפייה ביתית. על אף ההשגות, מדובר בסרט מתח יעיל, שעם תסריט טוב יותר היה יכול להצטיין ואולי להפוך ללהיט לא קטן. גם בלוקיישן המצומצם שבו הוא מתרחש, הוא מצליח ליצור רגעי מתח מעולים, רק חבל שלא יותר מזה. כדאי לצפות, אבל אל תרוצו לצפות.

Nadav Zigron
נכתב על ידי
תגובה 1

1 תגובה

  1. קורנת

    28/11/2020 16:26

    איך אני גאה שאתה חבר שלי, רצה לצפות בסרט.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .