בלוג אישי

הפרפר שבכל אחד מאיתנו

מקרי זה לא היה, באותו הרגע ההוא כבר הבנתי אך לא עלה בדעתי מה הופעתם מבשרת לי, האם על חיי או האם בכלל.

באותו הרגע עוד לא הבנתי את המסתתר ששנים ממנו התעלמתי, לא נתתי מספיק מקום לחקרו. בפגישתנו הראשונה הדחקתי מחוסר ידיעה מה היה הדבר. כשחזרתי היה מספיק בכדי להכניסם לתוך חדרי הקטן. כוונתי הייתה נקיה מהתשוקה המרה ליחס את הדבר לעצמי.

באותו הרגע באמת חשבתי על חיים. בזמן הזה עוד לא ידעתי, השכחתי שנים של לבישת מסכות אחת אחרי השניה שהסתירו ממני את ההבנה של המסר בדבר בואם. כאן אני מדברת בזמן שבו אני כמעט בסוף התהליך בו אני מקבלת לראשונה את מה שנשמתי רקחה.

בואם של הזחלים בישר רבות, למעשה אני מבינה שהכנסתי את העצמי האמיתית לשכון בחדרי. הזחלים נשלכו אל חיי כמטפורה לתהליך הרוחני אותו אני הולכת לעבור, יחד כולנו עברנו את תהליך גילוי העצמי, בחדרי הצפוף המלא בצמחים ובאיורים מאובקים שנאספו במהלך השנים, בחדרי בו נפשי לבשה את צורתה העכשווית, במקום הכי רגיש לי, שם לראשונה אחרי תקופה אפורה חסרת ריגושים.. הרגשתי. לראשונה חוויתי הרגשות שנעלמו לי עם הזמן. זה הזמן להגשים חלומות, עכשיו אני מבינה, מציאות שלא חשבתי עליה מתרחשת מול עיני ואני חסרת אונים מול אלפי ניסיונות להעניק סיבה למתרחש, מה החלק החסר, הדבר שעוד מסתתר, שבקרוב יתגלה ויאיר את נפשי לתמיד.

עכשיו אני מבינה שעד היום ההוא תשומת ליבי התקבעה על הדברים הלא נכונים, ידעתי מעט אך תמיד היה לי רצון לחקור פשוט לא הייתי מדוייקת לא בסביבה שלי ולא בעצמי. עכשיו אני מבינה שבואם של הזחלים בישר לי על שינוי שעומד להתרחש בחיי. הם ידעו שנפשי דוחפת לשינוי שיאיר את צורתה האמיתית כדי שתוכל להאביק את ייעודה כאור מלטף שמאיר את החשכה. אני מתחילה להכיר בתהליך אותו אני עוברת, אהבה וקבלה, הרגשה מלטפת לא רגילה, דבר יוצא דופן שמתערב בתודעתי ללא ידיעתי.

הפרפר הראשון שבקע עבר הרבה, חיים מלאים באתגרים שלבסוף הרגו אותו. הוא זכה להגשים את עצמו אך לא להרבה זמן, אינני מבינה האם כגמול על חוסר האמונה בחיי, עדיין מנסה לפענח ומקומו נותר ללא הכוונה. הייתי חייבת לעבור את תהליך ההתגלמות כדי שאוכל באמת להגשים את עצמי. תהליך שבסופו אני הופכת לנעם שתמיד חלמתי להיות ומתחילה לטפס אל עבר פסגה חדשה בחיי. אז הנשמה שלי מבקשת ממני שאשים לב לשינוי אותו אני עוברת, בעזרת הזחלים אני מתחברת ומפענחת את עצמי הם שימשו כאחיי לתהליך ולימדו אותי לשחרר ולקבל את הקיים, הם שימשו לי כמראה כדי שאצפה בתהליך המתרחש בתוכי ואלמד להיות שלמה בנוכחותו. אני מרגישה את הדברים האלו, אני יודעת שהם נכונים לי ושהנסתר ממני בדמי וכי בעתיד אצליח לקלף את קליפותיו, כי אני רוצה ומאוד ובינתיים אחכה כל יום ואמשיך לנסות ולשמור על התדרים מהם אני ניזונה כדי שאהפוך לנפש מודעת יותר, פתוחה יותר ושאפרח אל החופש כפרפר חסר פחד אשר הצליח להגשים את צורתו האמיתית…לשם נשמתי חושקת שאהיה, חושקת שאשתנה..

 

נעם גדזאן
נכתב על ידי
נעם, כותבת ומאיירת אך יותר מכל ילדה של העולם האינסופי.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .