בלוג אישי

קוּרִים

קורים

אַלְפֵי קוּרִים

זֶה בְּזֶה נִכְרָכִים

נִקְשָׁרִים

הִתְהַוּוּ בֵּינְךָ

וּבֵינִי.

בִּלְתִּי נִרְאִים

הֵם, לַהֲסָרָה

לֹא נִתָּנִים

לַהַתָּרָה.

עֵת אֶצְבָּעִי אַעֲבִיר

לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַסִּיב

אֲטַיֵּל עַל נָתִיב

מְסֻלְסָל אוֹ יַצִּיב.

שׁוֹמֵר עַל מֶתַח

מַתְמִיד,

אוֹ רָפוּי כִּמְוַתֵּר.

כָּל אֶחָד הוּא נִים,

סִפּוּרֵנוּ מְתָאֵר.

עָלֵינוּ פּוֹרֵט

בְּתוֹכוֹ צוֹרֵר

זִכָּרוֹן כּוֹרֵך.

סִיבִים, סִיבִים,

סְבוּכִים, מֻתָּרִים,

גַּם אִם זֶה מִזּוֹ נִקָּרַע

הֵם עִמָּנוּ שְׁמוּרִים.

Ronit Koren
נכתב על ידי
אני רונית קורן, אישה, אמא, סבתא. אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים, עוסקת בתחום של איכות הסביבה מזה קרוב לשלושה עשורים. מחנכת ומרצה במכללת תל חי בתחומים של שרטוט, תורת הבניה ופרויקטים. אוהבת לקרוא, לצייר, לכתוב שירה וסיפורים.מרפאת בתהליכי תודעה ומודעות.
2 תגובות

2 תגובות

  1. קורנת

    01/12/2020 20:26

    השירה שלך מנגנת על מיתרי הלב ברמות העמוקות ביותר.
    תודה לך.

  2. Ronit Koren

    01/12/2020 20:56

    תודה רבה לך קורנת יקרה.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .