שירה

100 גֶּרֶם זְעַפְרָן

קרדיט: Ulrike Leone, Pixabay

לְכֹל אָדָם דַּרְכּוֹ לְהַבִּיעַ אַהֲבָה-
בְּמַגָּע, בְּאֹכֶל, בְּמִלִּים, בְּקִרְבָה.
כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ לֵב עֲנָק,
אַתָּה פָּשׁוּט שׁוֹלֵף אֶת הָאַרְנָק.
בְּיָמִים שֶׁאַתָּה מְאוֹד מְרֻצֶּה,
אַתָּה תַּקְנֶה לִי חֻלְצָה מוֵרְסַאצֵ׳ה.
וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה קְצָת מָרִיר,
אוּלַי אֶזְכֶּה בְּמִכְנָס מֵהַמַּשְׁבִּיר.
שָׁבוּעַ שֶׁעָבַר זַעֲקָתִי “אַלְּלָהּ יִסְטֵר”,
כְּשֶׁרָכַשְׁתָּ לָנוּ מַצָּעִים מִבַּד פּוֹלִיאֶסְטֵר.
וְעַל אַף שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי –
כְּלָל וּכְלָל לֹא אָדָם חָמְרָנִי,
לֹא יָכֹלְתִּי לְהָגִיב בְּאִפּוּק,
לְנֹכַח אוֹתוֹ סֵט מֵהַשּׁוּק.
כִּי בְּעֶצֶם רָמַזְתָּ שֶׁהַקֶּשֶׁר הוּא סָתְטִי
וְעַל כֵּן, אֲנִי רְאוּיָה רַק לְבַד סִינְטֵטִי.
אֲנִי חָשַׁבְתִּי “זֶה נִגְמָר, אֶפְשָׁר לִקְרֹא לַקַבְרָן”,
אוּלָם אָז חָזַרְתָּ עִם 100 גֶּרֶם זְעַפְרָן.

Gindel86
נכתב על ידי
סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, יוצר ועורך תוכן דיגיטלי ונמצא באופן תמידי על הקו ישראל-גרמניה-שוויץ. מהלך בין תרבויות, בוחן מהצד, מוצא הבדלים, אוסף חווית, מחפש משמעות וכותב על זה. בעיקר על ענייני דיומא וחוויות כביכול שגרתיות מנקודת מבט סרקסטית והומוריסטית.
2 תגובות

2 תגובות

  1. Avatar

    עליזה גינדל

    15/08/2020 19:44

    מאוד אוהבת את מילותיך, את ההומור, הרגישות והרומנטיקה החבוייה שיוצאים במילים יפות.
    עשה חייל!!!!

  2. Avatar

    מעיין

    15/08/2020 21:19

    יפה וקולע

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .