שירה

עֵת נִקָּיוֹן

עין באור אחר
קרדיט: pexels-nóra-zahradník

רוּחַ קָדִים

טִאטְאָה וְהֵעִיפָה

דֹּק אָבָק

שֶׁבְּעַפְעַפַּי דָּבַק,

עִרְפֵּל מַבָּטַי

נְכוֹחָה

וְיַחַד עִמָּהּ

שָׁטַף מָטָר,

נִקָּה,

הִבְהִיק,

הֶחֱלִיף אוֹרוֹת

וּמַבָּטִים.

וְכָל הָעוֹלָם

נִצְנֵץ מוּל פָּנַי

בִּגְוָנִים חֲדָשִׁים,

אוֹתָם מֵעוֹלָם

לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹת.

הוֹדֵיתִי לַמַּשָּׁבִים

וְאַף לַגְּשָׁמִים,

עַל הַזְּכוּת

שֶׁקִּבַּלְתִּי

לִרְאוֹת,

לִצְפּוֹת,

לִקְלֹט

מַרְאוֹת. /רונית קורן 12.11.2020

Ronit Koren
נכתב על ידי
אני רונית קורן, אישה, אמא, סבתא. אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים, עוסקת בתחום של איכות הסביבה מזה קרוב לשלושה עשורים. מחנכת ומרצה במכללת תל חי בתחומים של שרטוט, תורת הבניה ופרויקטים. אוהבת לקרוא, לצייר, לכתוב שירה וסיפורים.מרפאת בתהליכי תודעה ומודעות.
תגובה 1

1 תגובה

  1. קורנת

    16/11/2020 22:40

    שיר קסום ויפייפה. נשיקות

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .