שירה

יַלְדָּה

ילדה מתנדנדת
קרדיט: pexels-skitterphoto

יַלְדָּהּ קְטַנָּה,

סוֹרֶקֶת דַּרְכֵּךְ

דַּרְכָּהּ.

מְחַפֶּשֶׂת יִחוּדָהּ.

יֵשׁ הַסְכָּמוֹת,

יֵשׁ חִכּוּכִים,

יֵשׁ חִבּוּקִים,

יֵשׁ פִּיצוּצִים,

יֵשׁ תִּסְכּוּלִים,

וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל

יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ

לָלֶכֶת בָּהּ יַחַד.

לְהַפְצִיעַ, לְהַפְתִּיעַ

לַחֲשֹׂף פְּצָעַיִךְ,

מַכְאוֹבֶיךָ,

כְּמוֹ גַּם אַלְפֵי

כִּשּוּרַיִךְ. /רונית קורן 16.10.2020

Ronit Koren
נכתב על ידי
אני רונית קורן, אישה, אמא, סבתא. אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים, עוסקת בתחום של איכות הסביבה מזה קרוב לשלושה עשורים. מחנכת ומרצה במכללת תל חי בתחומים של שרטוט, תורת הבניה ופרויקטים. אוהבת לקרוא, לצייר, לכתוב שירה וסיפורים.מרפאת בתהליכי תודעה ומודעות.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .