שירה

אהבתי

LOST
קרדיט: daria - pexels

אהבתי

אהבתי אותך ויצא לי קצת הלב מהמקום.

אהבתי אותך עד שזה באמת היה קשה לנשום.

היית האדם הכי חשוב לי עלי אדמות.

חשבתי זה איתך או למות.. ואז היא באה.

קשה להתנהל אל מול הפרעה. בטח עם כזו שדוגלת להתערבב באהבה.

כזו שדוחפת את עצמה עם כוונה נחושה.

זוכר?

״אני אוהבת אותך״.

״אני אוהב אותך״, אמרת.

״תזוז ממני״, ביקשתי.

״מה?״, שאלת.

 

רגעים כאלו קצת קשה לשכוח.

רגעים של תתקרב; תתרחק.

תנשק; תזוז ממני!

 

פגעתי בך, מאוד.

אבל זו לא אני. בחיי שזו היא.

היא לא אני, היא חלק ממני, אבל זו לא אני!

 

אתה נפגעת ממני קשות, אני יודעת. וזה כואב לי גם שתדע. 

גם לאמפתיים יש רגשות.

לפגוע בך לא היה בכלל ברשימה.

לפחות לא שלי.

 

אבל היא מנהלת חיים משל עצמה.

כזאת שגורמת לכל דבר טוב להפוך לרע.

״את מתביישת בי״, צעקת.

ואני מתה מבושה מעצמי… לכמה עוד אנסה להילחם בה, בלי שום תועלת.

אני נשבעת לך שזו הייתה מלחמה יום יומית עם השטן.

אהבתי אותך. אין לי מה לשקר.

 

אבל קצת קשה לתפעל את ה״מפלצת״ ולצבור עלייה שליטה.

היא חלק מהאישיות שלי, ואני מקווה בשבילה שתמות!

 

היית סבלני, והיית מאופק, לא וותרן, אולי אפילו גם עקשן.

והיינו בלתי נסבלות בלשון המעטה.

 

ואם ניתן, אשמח להפיל עלייה את האשמה.

אני לא הכי בטוחה מה הסיבה, לבלגאן שהיא עושה.

אולי היא צברה דברים שבעיניה הן פגיעה.

 

בכל זאת אני והיא עברנו המון יחד.

היא ״גידלה אותי”.

 

ואולי כי ראתה בך כאויב, אף אדם לא מושלם, וגם לך יש חלק.

כשהיית נסער, וירקת עליי את האש שלך, פה מלא באמירות.

כשהוצאת את כל הסכינים החדים שלך מהמגירה, ודקרת כל אזור שהיה בי חי.

 

כי היום הוא מת.

 

ואנחנו שתקנו. היא החליטה למחוק אותך. באותה השנייה שניבלת.

היא שומרת עליי, אולי אפילו קצת יותר ממה שאתה שמרת.

אני כבר לא יכולה לדעת אם אני אוהבת אותה או לא,

 

כי אני אמפתית, חסרת רגשות.

 

 

תודה.. אנחנו נשארות..

 

WolfGirl
נכתב על ידי
להיות שונה, זה להיות מיוחדת, למצוא פתרונות לנפש גם בלי פסיכיאטר.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .