מוֹשָׁב בַּגָּלִיל

מָה הָיָה אִלּוּ הָיִינוּ זוּג רָגִיל
חַיִּים בְּשֶׁקֶט בְּמוֹשָׁב שֶׁבַּגָּלִיל
בֵּית גַּן, בְּלִי חִבּוּר לַמִרְשֶּׁתֶת
לֹא נֵלֵךְ רָכִיל אוֹ נֶחְטָא בְּפַטְפֶּטֶת
בַּעֲרָבִים אַקְרִיא לָךְ סִפְרוּת מְתֻרְגֶּמֶת
וְאַבִּיט בְּךָ בְּעֶרְגָּה, אֵיךְ מֵהַסֵּפֶל אַתְּ לוֹגֶמֶת
נִשְׁתֶּה חָלָב עִזִּים לֹא מְפֻסְטָר
וּלְעוֹלָם לֹא נֹאמַר “מִיץ“, אֶלָּא רַק “נֶקְטָר”
לְמָזוֹר וּכְאֵב תִּרְקְחִי תְּרוּפוֹת מִפִּרְחֵי בָּאךְ
וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה אֶלְחַשׁ לָךְ בָּאֹזֶן: אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
אֶשְׁמֹר עַל נִימוּס: אַגִּיד “סְלִיחָה“, אוֹדֶה בְּטָעוּת
אַעֲנִיק לָךְ מֶרְחָק בְּשֵׁפֶל, וְאַעֲצִים אוֹתָךְ בְּגֵאוּת.
וּכְשֶׁתִּזְדַּקְּקִי לְמַעֵט רִגְעֵי נֶחָמָה
נָקוּם מֻקְדָּם וְנִצְפֶּה בִּזְרִיחַת הַחַמָּה.

אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת, אֲנַחְנוּ לֹא זוּג רָגִיל
וְאִם בֶּאֱמֶת נַעֲבֹר לְמוֹשַׁב שֶׁבַּגָּלִיל
בָּרֶגַע שֶׁאָבִין שֶׁהַשַּׁלְוָה הִיא לָנֶצַח
סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁזֶּה יִסְתַּיֵּם בְּרֶצַח