“בְּלֵב הַשְּׁכוּנָה הָעֲשׂוּיָה בְּרֻבָּהּ
מִקְצַב סִתּוּת עִם שֵׁם אוֹ מִסְפָּר.
לְצַד צִמְחִיָּה עֲשִׁירָה, מְעַרְבֶּבֶת
גַּן יְלָדִים עִם קַנְיוֹן מְפֹאָר…”
תָּמִיד תִּהְיֶה סִמְטָה שֶׁתּוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל פִּסּוֹת הָעֵץ
אֶפְשָׁר שֶׁעֲלֵיהֶן פִּסּוֹת בַּד
טְבוּלוֹת שֶׁתֶן כְּלָבִים
אוֹ גְּבָרִים שֶׁשָּׁתוּ וְ”שָׁכְחוּ” אֶת בֵּיתָם
אֶפְשָׁר שֶׁעַל אַחַת מִפִּסּוֹת הָעֵץ מִישֶׁהוּ חָרַט פַּעַם;
וְשֶׁאַהֲבָה זוֹ עוֹדֶנָּה נוֹכַחַת בְּקֻפְסְאוֹת הָאֵשֶׁל שֶׁבֵּין הַחַלּוֹנוֹת
הַבֹּץ בִּשְׁבִיל עוֹבְרֵי הָאֹרַח הוּא הַיּוֹרֶה אוֹ הַמַּלְקוֹשׁ
שֶׁנִּגּוּנוֹ בְּמַסַּע הַשִּׁיטוּט:
“כְּדֵי לְהַחְזִיק בַּמִּלִּים; סוֹד, פִּסּוֹת הָעֵץ וְהַסִּמְטָה שֶׁלִּי,
צָרִיךְ לְשַׁנֵּן בְּעַל פֶּה אֶת מַפַּת הַשְּׁכוּנָה”.
