ספוקן וורד

עוד מילים

קרדיט: Pixabay

איך תמיד אנחנו נמשכים למה שעושה רק רע

קשר מקולקל, מערכת יחסים של אין ברירה

והספירל-מעגלי האין-סופי שייגמר

כשנתבגר או נתגבר או נתחבר או נתפגר?

ואיך אני מותאם-תואם לאיזה נורמה חברתית

והייחוד שבילדות שנעלם ומעמיד

פנים שאין לי חסרונות, שכולי אבן-יד ברזל

וסבלני וסובלני ושילכו לעזעזל

 

ואם אני צריך דקה של נשימה אני בורח אל הים

ומסתבר שאני צריך שעות של נשימות בשביל מקום לעוד עשן

סיגריה, לא באמת מספיק אז אני לוקח עוד אחת ישר אחריי

ושם איזה פלייליסט חצי עצוב חצי עמוק ואז לפניי

שהעיניים נסגרות לרגעים אני מרגיש נוח עם החושך

וכוכבים של הצפון מעל הראש ונשימות- מסדיר ת’דופק

ויש בראש דמיון של איך באמת הכל היה צריך להיראות

מתחת ללבן של הענן יש גם טיפות בשורה שחורות

 

ומאה אלף “מה את רוצה?” נכנסות אליי כל יום לסטורי

אז מעלה חיוך ומסכה של הכל-טוב של השמחות של הדונט-וורי

ואז יש מוד של אגו ופעם ב… מבררת אם עדיין מופיע בפרופיל ‘רווק’

אם לא היית אי-וודאות היתה לך הזדמנות ענק

מתחת ללבן של הענן  מקור: אוסף פרטי

 

אז את יוצאת מהנראות, נכנסת רק לפוסטים ויומיות של סטוקינג

את מי תייג? עם מי שכב? ואיך פתאום הבן זונה המשיך קדימה?

ואם הינו תחרות הייתי גם לוקח אותך בלי טייצ בטוורקינג

ותכל’ס לחי תחפשי- אני בקצב, אני שר, אני שחקן ראשי הבימה.

 

כי עם זיופי ורוד שאני מציג אני למעלה גם ריאלי

כשאת מתנהגת כמו גלים, הולכת/באה – זה לא בא לי!

עד שמשעמם לך איזה יום ואת מחפשת חריפות או פלפל- מה הלוז?

תעשי שינויי כיוון כמו שבטאקי ושחררי לי מהפיוז

 

וכשעולה לך, כששורף לך, אני שיחררתי, לעזוב

כי מנוחה גם של עצמי גורמת להמשיך ורק לכתוב

ונצ’י נצ’ פעם אמר “גם לה מגיע לאהוב”

תישארי או תתבגרי- אני מקווה שתהיh בטוב

 

בטוב אבל בנפרדות, בודדת ממרחב אישי איתי

לקח לי זמן קצת להפריד בין דמיונות לאמיתי

וזה לא היה קליל לשחרר את מחשבת ה’איך יכולנו להיות דואט’

זה העבר, לא רלוונטי, אני נפרד, אני בועט

 

וכל הקטע הוא עליי- אני ענן אבל מחובר לקרקע

כי יש פה שביל, יש מכשולים, יש דרך- ואת כולם עברתי

זה לא הסוף, זו התחלה של להבין מה לא נחוץ לי בחיים

ומה השגתי ולאן אני הולך בעוד שבילים, עם עוד מילים

 

ואת? ואת התו האחרון, אקורד סיום

עולם נפרד, עולם בצד, עולם מקביל, מכתב חתום

לא נתראה בעוד גלגול, לא עוד חיים לא רלוונטי,

שמחתי ואהבתי, השתחררתי- וזה הסוף, עכשיו הבנתי.

 

 

 

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .