יחסים

מסקנות של יום חופש

צלמ\ת-Josh Felise אתר- unsplash

לא יודעת, כנראה שיש רגעים בחיים שאתה מבין שהזדקנת. זה יכול להיות השעה שבה אתה הולך לישון, או הרצון להתחיל לחזק קצת את שריריי רצפת האגן, כי לכו תדעו מה יוליד יום וגם הדרך בה אתה מנצל את ימי החופש שלך.

פעם הייתי מנצלת את ימי החופש בשינה, אחרי שצפיתי בפרקים של בובספוג עד חמש בבוקר והיום אני קמה, פחות או יותר בשעה הזו, פותחת את היום לצלילי שירי להקות צבאיות, על אמת.

צלמ\ת-Alexandra Gorn אתר- unsplash

לאחרונה הייתה לי תקופה חנוקה, תקופה כזו שהחיים מעמידים בפנייך מבחנים בגודל של מבחן פסיכומטרי, עם מוסר השכל שלא מבייש ספר טוב וכל מיני מסקנות כאלו לגביי עצמך שצריך למצוא איפה לאחסן, כי הרי תגיע הפעם הזו שאצטרך להשתמש באיזו מסקנה חדשה שלמדתי, כדי להגיד לעצמי- “היי! עצרי! זוכרת שלמדנו על עצמנו משהו בפעם הקודמת?” ולא להגיד- “כן פאק, אבל איפה רשמתי את המסקנה המזוינת הזו עכשיו?!”.

אחד התרגולים של טירונות הנפש האחרונה שלי היו- “אני במקום הראשון”.

כמובן, שהנפש שלי כשלה כישלון מביך בטירונות והורדה בדרגה ומסתבר שכשאת לא שמה את עצמך במקום הראשון, אחרים שמים אותך איפשהו במקום המינוס אחרון ושמישהו יעזור לי לשמור את המסקנה הזו במקום שאני אזכור איפה שמתי אותה בפעם האחרונה, כדי שזה לא יקרה לי שוב.

שמתי הכל לפני עצמי, קצת יותר מידיי, קצת הרבה מעבר לגבול, קצת יותר מידיי אנשים אחרים, מסגרות, אחריות ובעיקר אותך, כן, אותך והרבה פחות אותי ואני צריכה אוויר, אני צריכה לנשום קצת את עצמי, יותר מתמיד, בלי כל ה-“שאר” הזה שהיה העיקר בתקופה האחרונה.

אז אני לוקחת את היום חופש הזה לעצמי, במטרה להתחזק, כאילו יש משהו טהור ביום חופש שאת ממש מרגישה שאת אפילו מסוגלת להפוך לבן אדם חדש, לפתוח עסק, להשכיר יאכטה ולהלחם בסוריה ולנצח.

חופש

צלמ\ת-Sasha Freemind אתר- unsplash

עם ההרגשה הרוחנית הזו החלטתי ללכת למקום הקבוע שלי בו אני כותבת, כי הטבע לא שופט אותי וזה תמיד מרגיש יותר נכון לכתוב פה. אני יושבת על ספסל באמצע הפארק, מול אגם קסום בקרחת קטנה בין כל העצים הגבוהים, זורק אותי לרגע לטיול שלי לאיטליה ואיך בא לי להיות שם עכשיו, לעזאזל קורונה, או לכל הרוחות חשבון בנק יותר נכון.

ילדים רצים מסביבי וזבובים מתעקשים להידבק אליי ומזכירים לי שאני עטופה בלחות של תל אביב, אבל גם תל אביב זה בסדר כרגע, כי זה יום חופש והגישה חייבת להישאר חיובית.

אני יושבת כאן עם מחברת ועט, לוקחת נשימה ומנסה להביא את הלב שלי באופן מוחשי יותר ולכתוב, פתאום אני רואה אותך מרחוק, קצת מקריות וקצת לא, הרי שנינו גרים פה, אבל נו באמת יום חופש מושלם אמרנו לא? בלי שאריות.

כתיבה

צלמ\תRachel Coyne– אתר- unsplash

הלב אף פעם לא מוכן למפגשים כאלה שמקפיצים אותו ותהיות נשיות לגביי איך הדברים האלה קורים, דווקא שבחרת לשים את החולצה הזו שמשמינה אותך ואיזה יום שיער גרוע.

ואני בתור בחורה עם תקלות קשב וריכוז וצרות נוספות, לא מצליחה להביא שום דבר לכדי חצי מילה, הדף ריק, אני לא מצליחה לכתוב כלום, הידיים קצת רועדות, לא דברנו הרבה זמן, קצת לא נוח בספסל הזה פתאום, איך מיום חופש לכתיבה קלאסית לצד האגם, הוא הפך ברגע לכתיבה עם טעם של עבר ואי נוחות רק מהרוח שנושבת, איך מגורו העצמה אישית הפכתי לקישוא רקוב שמנסה לשמור על טריות וחיוניות.

אני בחורה שמונעת מהלב, כל המכונה הזאת שנקראת-אני, צועדת קדימה מהמפקד הראשי שהוא הלב שלי וכשהמפקד פוגש במוקש, כמוך, לא תמיד הוא מצליח להתגבר עליו לבד, במקומות בהם אולי הראש היה מצליח וזה קצת קשה בכלל, בין כל רוחות העבר האלה שנושבות עליי בכל רגע להצליח להתקדם קדימה.

נדנדה חופש

צלמ\ת- Noah Silliman אתר- unsplash

הסתרתי את עצמי בצורה הטובה ביותר כדי להימנע ממפגש איתך, אולי חשבתי שאם לא תבחין בי, אני אוכל לדמיין שזה לא קרה בכלל והבנתי שגם אם לא היית מופיע, כנראה שהיית מגיע לביקור בדמיון שלי בכל מקרה, כי אתה שם תמיד, גם ביום חופש.

אתה נעלמת מהעין והלב פתאום התחיל לכתוב ללא מעצורים, המסקנה מיום החופש הזה היא- שלשים את עצמי במקום הראשון זה לא להחליט שמעכשיו אני לא אוכלת גלוטן, מכינה לעצמי שייק בריאות, או להזמין מלא בגדים חדשים מהאינטרנט כי רק ככה אני משקיעה בעצמי, או לחזור לשיעורי פילאטיס שפעם הייתי עושה בשקיעה, כן, זה גם זה, אבל מעבר לזה ולפני הכל זה להרגיש- במקום הראשון, לדעת בתוך תוכי שאני כאן בשביל עצמי, החברה הכי טובה של עצמי, לגרום לעצמי להרגיש מלכה, הדבר החשוב ביותר לעצמי הוא קודם כל- אני, כדי שברגע שארצה להעניק, אהיה חזקה מספיק כדי שהמחיר לא יהיה לאבד חלק בעצמי, לאבד אותי.

ואתה, תמשיך להסתובב בעולם, בפארק ובמחשבות שלי וככל שאני אהיה יותר חזקה, אתה תיחלש ולאט לאט לא תהיה נוכח יותר במקום הראשון, או בכלל כי תהיה שם מישהי יותר חשובה, אני.

אז תודה על הביקור הקצר באמצע יום מזיע, הזכרת לי דברים חשובים שאצטרך למצוא להם מקום אחסון.

חיוך

צלמ\ת-Lesly Juarez אתר- unsplash

ואל דאגה, אני עושה סייב כרגע על המסקנה החשובה הזו, שלא תלך לי לאיבוד.

חופש
Tovloyodat
נכתב על ידי
רעות גל בת 27 מושבניקית שמנסה להתבולל בעיר הגדולה, סטודנטית למשחק ובין היתר כותבת על החיים, את החיים ובחיים לא אוכל אבוקדו.
תגובה 1

1 תגובה

  1. KingMil

    07/09/2020 00:34

    הספירל המעגלי של הסיפור יפה.
    לייק+קומנט

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .