לחיות יחד

איך פגשתי את אמא (שלו)

אלבום פרטי
אלבום פרטי

אין ספק שהמפגש עם ההורים של בן הזוג אמור להיות רגע מכונן במערכת היחסים, רגע שמעלה פחדים וחששות. אפילו לאחת כמוני שההיסטוריה מראה שאימהות אוהבות אותה, זה דרש לא מעט הכנה ולווה בהרבה חששות

כבר בדייט השני שלנו ק’ פגש את ההורים שלי, שילוב של קורונה, מקומות סגורים והעובדה שהוא גר באותה תקופה עם שותף באותו חדר גרמו לכך שהוא הגיע אליי. כך מטבע הדברים שהוא נתקל בהם בסלון. המפגש עם ההורים שלי עבר חלק וידעתי כבר אז שאם יתקיים אי-פעם מפגש עם ההורים שלו, זה יהיה הרבה יותר מאתגר. כי ק’ מגיע מרקע חרדי, והנחתי ששיקסע כמוני לא תתקבל בברכה בבית כזה.

כבר בתחילת הקשר שלנו אמרתי לו שאני אהיה מוכנה לפגוש את כל מי שיבחר להכיר לי. ואכן, לאט לאט הוא חשף אותי לאנשים משמעותיים בחייו. חלקם הכיר בצבא, חלקם היו חרדים, חלקם יצאו בשאלה, חלקם דתיים וחלקם כל קשר בינם לבין הדת היה מקרי בהחלט. כל החברים שלו אמרו לי משהו שהבנתי די מהר. שזכיתי. שמחתי שהוא חשף אותי אליהם. תמיד השתדלתי לכבד את האנשים אליהם הגעתי.

 

אלבום פרטי

אלבום פרטי

 

אחרי שלושה חודשים בערך של זוגיות, הוא אמר לי שהוא רוצה לספר לאמא שלו עלינו, ואני לא לחצתי. אמרתי לו שמתי שירגיש לו נכון זה בסדר. ידעתי שאני לא אתקבל בתרועות. לקח לו עוד קצת זמן והוא סיפר לה וגם אמר לה שאם היא רוצה שניפגש זה אפשרי. לקח לה זמן לעכל ובסוף היא אמרה שכן, אבל לא בבית (ואם אפשר אז גם ברובע אחר שחלילה לא יראו אותה איתנו). ואז הגיע בידוד וגם סגר והמפגש התרחק והיה נדמה שהוא לא יתרחש לעולם.

אבל שבוע שעבר, לבשתי חולצה ארוכה שנראית שייכת לתלמידת אולפנה, לבשתי חצאית ארוכה וגרביונים ועלינו ביחד על האוטובוס לאשדוד. בדרך ק’ הכין אותי לכל מיני תרחישים. כל מיני שאלות שאמא שלו יכולה לשאול אותי על הרקע שלי, על כשרות, שבת ושמירת נגיעה. מאוד חששתי, גם העובדה שק’ הכין אותי לכך שהיא חסרת טאקט וגם שהיא חיפשה אוכל ללא גלוטן בשבילי ורצתה לאפות לי.

נפגשנו לא רחוק מהים, איתה ועם אחותו הגדולה של ק’ וכנראה אחד הקולות השפויים במשפחה שלו. כשנשארתי לכמה רגעים לידה בלעדיו היא אמרה לי שזכיתי. שיש לה אח יהלום. אמרתי לה שאני יודעת. האמת שהמפגש היה פחות טראומטי או מביך ממה שחששתי. קטע מביך היה שאמא שלו אמרה משהו על המשקל הנמוך שלי. את רוב השיחה ניהלו ק’ ואחותו שגרם לי להבין שאם היא לא הייתה באה, היו מלא שתיקות מביכות.

אלבום פרטי

אלבום פרטי

רגע השיא נרשם כשאמא שלו נתנה לי משהו קשיח מרובע בתוך שקית שחורה ואני כבר פחדתי שאני הולכת לקבל תכשיט, אך התגלה כספר תהילים (”קטן אבל עם כתב גדול”). כמובן שאמרתי לה תודה רבה והבעתי התלהבות מהכתב וגימור הזהב.

כשעתיים אחר-כך נפרדנו מהן, משאירות להן למצוא תירוץ היכן היו (כי חלילה שהאחיות הקטנות יידעו מה אח שלהן עושה). וצעדנו לתחנת האוטובוס שתחזיר אותנו לירושלים. כשהגענו לתחנה התחילו להיפתח שערי שמיים. ולמחרת ראינו את כל ההצפות שהתרחשו בעירו.

ביומיים שאחר כך אחותו התקשרה להגיד שהיה נחמד, שאני נראית צנועה ועם ערכים טובים ושאולי ק’ ואני נחזור בתשובה ביחד. היא כמובן התאכזבה לשמוע שחתונה לא על הפרק (כמובן שלא סיפרנו שאנחנו מחפשים דירה ביחד). ויש לי תחושה שגם אם לא אמרה את זה בקול רם, אמא שלו הבינה בת הזוג של הבן שלה יכלה להיות מרקע גרוע יותר.

אני מניחה שיעבור עוד זמן עד שאפגוש אותן שוב, או אחרים מהמשפחה, אבל את טבילת האש שלי אצל הצד שלו כבר עשיתי.

אלבום פרטי

אלבום פרטי

יסמין רמון
נכתב על ידי
בת 27 מאזור ירושלים. חובבת טראש וערק, אוהבת לקרוא, לכתוב ולצלם (לא בהכרח בסדר הזה). ביום יום מוקפת בילדים קטנים (גננת) ובשאר הזמן מנהלת קהילות אונליין ואופליין. יום אחד המילים שלה עוד יהפכו לספר.
תגובה 1

1 תגובה

  1. קורנת

    10/11/2020 18:55

    פוסט מקסים, שיהיה בהצלחה עם הזוגיות.
    אני רק שאלה- למה בחרת שלא להזכיר את שמו של הבחור? הרי צירפת תמונות שלו, סתם מעניין אותי 🙂

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .