אהבה

לצאת מהמסגרת

מחזיקים ידיים
Photo: Leah Kelley - Pexels

לא פעם יש לנו בראש תמונה של איך אנחנו רוצים שבן הזוג האידיאלי שלנו יהיה, מין תבנית כזאת שמושתתת על דמויות מסרטים רומנטיים ומחשבות של מתבגרת שטופת הורמונים. לעתים אנחנו מקובעים על מה שאנחנו מחפשים וחושבים שיתאים לנו כך שאנחנו עלולים לפספס משהו טוב

כבר תקופה שאני לא כותבת. האמת שזה לא מדויק. אני כותבת, אבל לעיניים מסוימות. זה לא שפתאום חיי נכנסו לריק ושעמום. ההפך הוא הנכון. אבל בתקופה האחרונה מישהו שואל אותי לאורך היום כמה פעמים מה שלומי ואיך היה בגן או בישיבות שלי. ברוב הימים יש לי מזל והוא גם מחכה לי עם חיבוק בסוף יום העבודה.

יכולתי בקלות לפספס אותו, להיות כנה? כמעט פספסתי אותו.

הגורל התערב ונתן לנו הזדמנות שנייה להכיר. לגלות לי את כל הטוב שבו, ויש בו הרבה. אני כותבת את שורות האלו במטבח בבית שלי, בזמן שהוא עם הגב אליי ושוטף כלים. אולי צלחת אחת בכיור שייכת אליו. כל השאר זה כלים שלי, של אחותי, כלים שלא קשורים אליו. אבל הוא שוטף אותם. הוא יודע כמה אני שונאת לשטוף כלים. וכמו שאני תמיד דואגת שיהיה במבה וטחינה בשבילו, הוא מוצא דרכים לפנק אותי ולהפתיע אותי, הוא נותן לי רוח גבית בכל החלטה ומחשבה, כשאני מתפרקת במרפאת שיניים הוא שם לחבק אותי ולהרים אותי וזה בכלל לא מובן מאליו. לפחות לא לי. הוא כבר הספיק לראות אותי מתוסכלת כשהטלפון שלי צלל לים, מאושרת אחרי משהו משמח וסתם לחוצה לפני שהוא הביא אותי לפגוש חברים שלו.

האנטומיה של גריי

צילום מסך: האנטומיה של גריי

כמה ימים לתוך הקשר שלנו

אמרתי לחברה טובה שזה מדהים, שבחיים לא דיברו אליי ככה, כל כך יפה, כל כך בכבוד. שבשום שלב השיחה לא הפכה לסקסטינג כמו שהיה לי עם אחרים. שהשיח היה מתעניין, משתף ונותן ביטחון. הביטחון הזה לא קיים רק בשיחות שלנו, גם בפגישות שלנו, בהוויה שלנו.

לא מזמן בפרק ההחלטות של ”חתונה ממבט ראשון” הגר אמרה על ניר שגם בחלומות הכי וורודים שלה היא לא חשבה שיהיה לה מישהו כמו ניר. כשאני חושבת עליו הוא לא דומה למה שדמיינתי, למה שהיה לי בראש כאידיאל, הוא שונה מכל מה שהיה לי עד עכשיו. הוא שונה מכל מה שדמיינתי, אבל כמה שהוא שונה, הוא יותר טוב, יותר אמיתי ובזכות זה אני אוהבת אותו יותר מיום ליום. אין לי ספק שאין סיבה אחרת שבאמצע הלילה אני מסדרת את החדר שלי כדי למצוא משהו ששכח כאן.

האחיות המוצלחות שלי

צילום מסך מתוך: האחיות המוצלחות שלי

וברגע שזה קרה שום דבר לא היה חשוב, לא שהשם שלו כתוב בעברית בפייסבוק, לא העובדה שהוא ושם המספר לא ממש חברים ואפילו ההבטחה שהבטחתי לעצמי כשסיימתי ללמוד שיותר לא אצא עם סטודנטים נעלמה כלא הייתה. כי נוצר בינינו משהו נכון שהוא מעל כל הסטיגמות ומעל השבלונות שהיו לנו בראש ונתנו צ’אנס. אני יודעת שזה לא קורה לכל אחת. אז אני מצטטת את דניס מחתונמי ב ”וואלה זכיתי”.

 

 

יסמין רמון
נכתב על ידי
בת 27 מאזור ירושלים. חובבת טראש וערק, אוהבת לקרוא, לכתוב ולצלם (לא בהכרח בסדר הזה). ביום יום מוקפת בילדים קטנים (גננת) ובשאר הזמן מנהלת קהילות אונליין ואופליין. יום אחד המילים שלה עוד יהפכו לספר.
תגובה 1

1 תגובה

  1. צחי ברשבסקי

    27/06/2020 16:31

    פוסט נהדר שהרבה אנשים צריכים לקרוא.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .