יחסים

משפט פיתגורס

קרדיט: Pexels-Jose Antonio

היינו נשואים קרוב לחמש עשרה שנים. אלו היו שנים מאושרות, מלוות בחיבוקים, נשיקות, פרחים כל שבוע, חופשות למקומות רחוקים עם נופים עוצרי נשימה, ריבים שנגמרו במיטה והמון אהבה שנראה היה כאילו לא נגמרה- לפחות לא מבחינתי.

את מורן הכרתי כשהיא הייתה ילדה-אישה. אני הייתי מרצה למתמטיקה באחד מבתי-הספר להשלמת הבגרויות והפסיכומטרי הגדולים בארץ, והיא השתחררה מהצבא ורצתה להתקבל לאוניברסיטה למסלול של רפואה. היא בדיוק השלימה את הבגרות שלה במתמטיקה, כשהציון הגבוה שלה לא הספיק לה להתקבל ללימודים.

הבחנתי בכישרונה מיד בשיעור הראשון כשהסברתי לה את משפט פיתגורס. היא הייתה שקטה, ובכל פעם שכל הכיתה לא ידעה את התשובה לשאלה ששאלתי אותם היא הייתה מפגינה בידע המרשים שלה ופותרת את הבעיות בקלות.

מורן בדיוק יצאה מקשר עם לוחם סיירת באותה העת, שלא היה יכול להעניק לה זמן איכות אמתי כמו שבחורה בגילה דורשת. היא לא חיפשה משהו מיוחד באותה העת וזה דיי הפתיע אותי כששאלה אותי אם אני רוצה לשתות איתה קפה אחרי השיעור-  ואני ניצלתי את ההזדמנות, השתמשתי בכל הכישורים שלי ונכנסתי לליבה.

בהתחלה היינו מקיימים “ישיבת קפה” בכל סוף שיעור, רק אני והיא, והיינו מדברים על הכול- על העתיד המובטח שלה בתור רופאה, על התכניות שלי אחרי העבודה לפתוח בית-ספר משלי, על המשפחות של שנינו ועל סוגי האנשים שאנחנו לא מתחברים אליהם-היה לנו קטע משותף שבכל פעם היינו אומרים “הייתי מתחתן איתו/ איתה אפילו עכשיו אבל…” והיינו משלימים את המשפט לפי רצוננו.

הקשר נהיה רציני לאחר הבגרות, כשמורן קיבלה את המאה שלה כמו שהבטחתי לה שיקרה, והתקבלה ללימודי הרפואה שהיא כל-כך רצתה.

 

אם אשכח…         קרדיט: Pexels-Rocsana Nicoleta

 

לא עברו שנתיים של יציאות, שעות על גבי שעות בטלפון, מפגשים משפחתיים, חגים וחתונות של חברים עד שירדתי על הברך שלי ושלפתי טבעת- מורן הסמיקה במקצת וחצי שנה לאחר מכן באולם הבטחתי שאם אשכח את ירושלים, תדבק הלשון שלי לחיך שלי ושברתי את הכוס.

כמו שציינתי, חיי הנישואין שלנו היו נפלאים- נכון שהיו לנו מריבות מדיי פעם על דברים שונים אבל בסך הכול היה שם משהו שעבד, ועבד בצורה טובה.

מורן הייתה בשנה החמישית שלה לתואר, כשהפכתי לבעל בית ספר פרטי הגדול בארץ ללימודי מתמטיקה ופיסיקה (הוספתי את הכישורים הנדרשים כדי להעביר את השיעורים האלו גם) והכל נראה כאילו הולך בדרך הנכונה.

לא היו לנו ילדים- סיכמנו שאם זה יקרה זה יקרה, ולא קרה, מה שמנע ממני להביא יורשים לאימפריה שבניתי במו ידיי. החלטנו לאמץ כלב- כיאה לאנשים שרוצים להתרכז בקריירה והפיתוח האישי שלהם, ולא להיות טרודים במחשבות מזעריות כמו ילדים, שיכולים לשבש את התכניות.

בשנתיים האחרונות לנישואין שלנו התחלתי לשים לב למשהו מוזר- מורן כבר הייתה רופאה מנתחת מהבכירות בארץ והמשכורת שלה הגיעה למשכורת שלי, אבל ההתנהגות שלה כלפיי השתנתה- היא הייתה חוזרת הביתה, מטיילת עם פרנקי- הכלב שלנו, ונסגרת בחדר או בשירותים ביחד עם הנייד שלה.

בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות יתרה- לכל אדם יש את המטרדים שלו במקום העבודה וכל אדם משתחרר בצורה שונה מיום עבודה ארוך ומייגע, אבל יום אחד היא חזרה עם ריח של בושם גברי על צווארה.

 

פרנקי.                  קרדיט: Pexels-Valeria Boltneva

 

בלילה, הצלחתי לקחת את מכשיר הסלולר שלה ולהפתעתי גיליתי הודעות מוצפנות בקוד מוזר כלשהו מאדם שאינני מכיר-החלטתי לחקור את זה לעומק העניין. שכרתי בלש פרטי שעקב אחרי מורן במשך חצי שנה והממצאים שהוא הביא לא העלו שום סיבה לחשוד בה- “היא יותר נאמנה לך יותר מכל אדם אחר שאני מכיר, שלח לה פרחים ותבקש סליחה שבכלל חשדת בה”.

הקשבתי בעצת הבלש. בסופו של דבר אדם נמדד גם לפי האופן שבו הוא מודה בטעויות שלו ובמעשים שהוא עושה כדי לשפר אותן. שלחתי לה פרחים ענקיים לביתנו עם כרטיס ברכה ענק שפירט את כל ההתנהלות שלי מאותו היום שבו הרחתי את ריח הבושם הגברי ועד לנקודת הסיכום של הבלש, התנצלות מהלב ושרשרת עם אבן ברקת ענקית.

כשחזרתי הביתה חיכתה לי הפתעה-ארוחת ערב, בקבוק יין אדום ואישה מחייכת ומחכה לגבר שלה. אכלנו ביחד והרגשתי את ראשי מסוחרר, לא הרגשתי אף פעם עייפות כה כבדה, התנצלתי, נשקתי על שפתיה של מורן והלכתי לישון. הדבר הבא שאני זוכר זה את עצמי קם בבוקר עם כאב עצום בחזה, ותחבושת לבנה מכסה חתך בפלג גופי העליון.

רציתי לנסות להיזכר במה קרה לי בלילה שלפני, בדקתי בתאריך של היומן אבל התאריך שעל השעון שלי הראה שעבר הרבה מאוד זמן מאז שהלכתי והתעוררתי-כמעט שבוע. חיפשתי את מורן ולא היה זכר אליה. כשסוף סוף הצלחתי לקום מהמיטה ניגשתי לסלון. על השולחן הייתה מעטפה אדומה שכתוב עליה:

תודה! את הפירוט תמצא בפנים.

פתחתי את המעטפה וקראתי מילה במילה:

“בעלי היקר ,באמת שאהבתי אותך בתקופה גדולה מהחיים המשותפים שלנו. עדיין יש לי רגשות חיוביים כלפייך ואזכור אותך לטובה, במיוחד אחרי מה שעשית בשבילי ובשביל תומר, הבלש ששכרת שיחקור את ההתנהלות שלי.

מעולם לא בגדתי בך, לא בצורה רשמית לפחות, לא עד שתומר הופיע בחיים שלי.

תומר כידוע לך, הוא בחור מעשן כבד, שתי חפיסות ביום, ולידיעתך אחת הריאות שלו קרסה.

תודה לך על הריאה שהחלטת לתרום לו! תמיד היית אדם ערכי.

תודה על החתימה בהסכם גירושין שלנו שחתמת עליו בזמן הניתוח.

תודה גם על הכסף שהחלטת לסדר לי ולתומר לסידור המשך החיים המשותפים שלי שלו ושל הילדים המשותפים שלנו במדינה אחרת (כן, אני בהריון מותק).

בהצלחה בהכל! ”

קרעתי את המכתב לחתיכות וזרקתי אותו לפח.

לקח לי כמה ימים לחזור לעצמי, עשיתי את כל הבדיקות הרפואיות והתבשרתי שסך-הכול חסרה לי ריאה, אפשר להמשיך לחיות. הודיעו לי שגם חסרים לי כמה מאות אלפים בחשבון עובר ושב שלי אבל הבנתי שגם עם זה אפשר לחיות. הכול חזר לשגרה מלבד העובדה ששוב נהייתי רווק מבוקש וחסר לי פרט שולי בגוף.

לא עברו שבועיים ומצאתי את עצמי עומד מול אנשים ומסביר להם את משפט פיתגורס ואיך הוא מתקשר לחוקי הפיסיקה. בסוף השיעור ניגשה אליי דפנה- בחורה בת שלושים שרוצה לעשות הסבת מקצוע לעורכת דין והיא רוצה להוכיח לחברים שלה מהפקולטה שהיא מסוגלת לעבור בגרות של חמש יחידות בפיסיקה גם בלי ידע מוקדם, ושאלה אם אני פנויי לקפה.

לא לקח לנו יותר משנה להתחתן ולא לקח לה יותר משנתיים להגיש תביעת בעלות על העסק שלי.

היום אני רווק, גרוש פעמיים, ובשום אופן לא סומך על נשים שלהן אני מסביר שבמשולש ישר זווית, היתר בריבוע, שווה לסכום כל ניצב בריבוע.

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .