יחסים

Somebody That I Used To Know

marriage
קרדיט: אלבום פרטי

אני מרגישה שמהרגע שהבנתי שאתה אוהב אישה אחרת, הכנסתי את עצמי לאיזה מרדף אחרי הלב שלך. יצאה ממני הלביאה ונכנסתי למסע צייד אחרייך. לא רואה בעיניים, משכנעת את עצמי שהנה אוטוטו זה מאחורינו, אתה מתעשת ומצליח לראות אותי שוב. אהבת חייך

אז התחלתי מלגרום לך להרגיש שוב בנוח בבית. לקחתי על עצמי קצת יותר ממה שהיה עלי קודם. החלטתי לישון בסלון ולפנות לך את המיטה, החלטתי לעשות לנו בילויים וחוויות חדשות שיהיה לנו שוב שקט ורוגע בחיים נוכל בקלות יותר לחזור לאהוב.

החלטתי לנשק אותך יותר ולחבק כמה שיותר! הסברתי לך שאולי כרגע זה קצת מכאני אבל הרגש שלך יחזור עם הזמן… החלטתי אפילו לנסות להיכנס איתך שוב למיטה- והכול נכשל לנגד עיניי.

קיוויתי להראות לך את האהבה שלי כדי שאולי תמצא בה את האהבה שלנו, אבל אתמול פתאום הבנתי שלא נתתי לעצמי רגע לכעוס!

לכעוס עלייך.

על מה שעשית לי, מה שעשית לנו ואיך סיכנת ככה את כל המשפחה שלנו? איך סיכנת ככה את החבילה המושלמת הזאת את הילדים הקטנים? על זה שלא היית פה בשבילי (בראש ובלב) בתקופה שאחרי הלידה, בתקופה שהייתי צריכה אותך כל כך קרוב ומחזק.

איך לא היית המשענת שלי, החצי השני שלי שלאורך כל השנים תמיד ידע איך לתמוך ולהרים אותי? לכעוס עליך על כל יום שנתת לאהבה האסורה הזו להימשך מאחורי גבי, מאחורי גביהם של ילדינו. לכעסו עלייך שאתה רואה בבחורה שהולכת עם גבר נשוי +1 + אישה בהריון מתקדם- משהו מיוחד, שראית בה התאמה טובה יותר בשבילך ולא הצלחת לראות שזה נוגד כל ערך של אהבה שקיים בעולם – ובעיקר בעולם שלך! שאישה שעושה את זה אין בה שום דבר מיוחד…

וגם בך לא!

שלא הצלחת לראות כמה לא בסדר מה שאתה והיא עושים, לכעוס עלייך שלא באת לשתף ולספר לי הכול רק אחרי שסיימת את זה איתה. לכעוס עלייך על זה שלקח לך הרבה מידי זמן להבין שאנחנו העוגן שלך בחיים ושאתה לא מוותר עלינו. לכעוס עלייך שגרמת לי להיות זו שבוחרת לא לוותר. זו שהיא חזקה ואמיצה כשבפנים הכול כואב ובוכה.

כשהלב שלי רוצה לצעוק ולברוח.

לכעוס עליך שלא נתת לי את האופציה לשבור את הכלים. לקום וללכת… הרגשתי שאם אני לא אלחם גם אתה לא תלחם ואז הכול יתמוטט. לכעוס עליך שהייתי צריכה למצוא כוחות עצומים לעמוד מולך ולומר לך שהכול יהיה בסדר, שאנחנו נתגבר ושאני אופטימית.

לכעוס עליך שהבאת אותי למצב נפשי כזה, לדיכאון כל כך עמוק שככל הנראה יגרום לי לקחת כדורים כדי לסדר את המוח ולהרגיע את הנפש. לכעוס עליך שאני לא מפסיקה לבכות, שכואב לי הגוף, הלב, הראש, הצלעות… שאני לא מצליחה לאכול או לשתות. לכעוס עלייך שגרמת לי לחשוב לפגוע בעצמי בכדי להפסיק את הכאב.

שגרמת לי לרגע לשכוח מה יש לי להפסיד.

לכעוס עליך שפגעת בי כל כך חזק בתקופה כל כך רגישה. שלקחת לי את האדמה הבטוחה שדרכתי עליה. שלקחת לי את האוויר לנשימה, את החיוך, את האושר שתמיד היה לי ואת השמחה. לכעוס עלייך שאני מנועה מלספר, מנועה מלצעוק לעולם את כאבי מנועה מלרוץ לזרועותיה של אמא שלי ולבכות איתה כמו פעם, כשהייתי ילדה ופגע בי אהוב ליבי. לכעוס עליך שיום אחד כשהילד שלנו יהיה גדול ויציע נישואים לאהבת ליבו, אני יעשה לו שיחה חשובה על אהבה ואמון- שלעולם לא יבגוד באהבה או באמון שהוא מבטיח לה. שיהיה אדם טוב יותר משנינו שידע להבחין בין רע לטוב ויבחר בטוב!

לכעוס עלייך שאני אצטרך לעשות הכל כדי להסתיר את הדבר הזה מהילדה שלנו שתהיה גדולה. אני כילדה לא הייתי רוצה לדעת כמה אבא שלי פגע באמא כשעוד הייתי בבטן שלה. הם לא יסלחו לך אם הם ידעו מה עשית, אם הם יבינו שאני ואתה לא חיים ביחד בגללך.

בגלל שזה מה שאתה בחרת, ובחרת לעשות את זה בדרך כל כך פוגעת. כל כך מעליבה. כל כך לא מתאימה לך. לכעוס עליך שלא עצרת את זה בזמן, שנתת לדברים להידרדר למקום חשוך כזה, שרימית אותי, שיקרת לי. שישנת לצידי וחלמת על אחרת. לכעוס עליך שזנחת את הערכים שהיו לך כשהכרנו, ששמת בצד את עצמך שלעולם לא היה בוגד. לכעוס עליך על מתנת הלידה שקנית לי בקניון, איך חייכת לי חיוך עצוב כשהסתכלתי במראה מרוצה ומאושרת מהמתנה שלי.

לכעוס עליך על זה שאני לא מסוגלת לכעוס.

שאני לא מצליחה לשנוא אותך על המעשה המכוער הזה. שאני לא מצליחה להיגעל ממך ומההתנהגות הזו. שאני לא מוכנה להבין כמה אתה לא בסדר, כמה אני לא מוערכת, כמה מגיע לי מישהו נאמן ואוהב. כזה שלפחות לא יפגע בי. אני כועסת שאני לא מצליחה. כועסת על עצמי שאני עוד אוהבת אותך מכל הלב!

אהבה אמיתית, אהבה של שנים! אהבה של היכרות עמוקה וחברות אמת.

לא מגיעה לך האהבה שלי, לא מגיע לך היחס והחמלה. לא מגיע לך שאנסה לחבק אותך ולנשק. לא מגיע לך הגוף שלי. לא מגיע לך להופיע בחלומות שלי, לרוץ במחשבות שלי. חשבתי שתוכיח לי אחרת, חשבתי שתתפקח ותצליח לראות דברים. כל כך טעיתי. טעיתי כל הדרך!

 

גרפיטי אחרת

יצאתי מהאוטו להפעיל פנגו ומצאתי את הדיאלוג הזה על הקיר. מרגש, מצחיק ובעיקר כל כך נכון – אלבום פרטי

הייתי צריכה כבר בערב הראשון שסיפרת לי הכול להעיף אותך מהחיים שלי לכל הרוחות!

לתת לעצמי להיפגע ממך, אבל רק פעם אחת ולא כל יום מחדש. אני חיה בסיוט, סיוט שנמשך ונמשך ואין לו סוף, אין לו תחתית. הצלחת להביא אותי למצב שאני כל כך שונאת אותך. זה אפילו מעבר לזה! אני לא מעריכה אותך.

אני חושבת שאתה בזוי, שקרן, חסר ערכים וחסר עמוד שידרה. אתה לא נותן לי את הכבוד האחרון שאני ראויה לו- כל עוד אנחנו חיים באותו בית. הצלחת בשתי ידייך להביא את הזוגיות הזו לסופה, ואפילו סידרת לנו סוף מפואר. אין פה אהבה, אין פה חברות, אין פה כנות, אין פה כבוד. כל מה שנישאר בינינו זה שני ילדים – שכואב לי שיש להם קשר אלייך.

רצחת לי את הנפש רצח שקט עמוק ומתמשך. הרגת לי את התמימות יחד עם האושר והשמחה.

אני לעולם לא אשכח לך, לעולם לא אסלח לך!

אתה מבחינתי אוויר. אוויר שצריך לדאוג לילדים שלנו ולא יותר. אני מאחלת לך שלנצח תישאר לבד, שאף פעם לא תמצא מישהי שתיתן לך את מה שאני נתתי, שתאהב אותך כמו שאני אהבתי.

מאחלת לך שתתבייש כל יום מחדש במה שעשית לי ואיך פירקת את המשפחה שלנו ועוד בשלב בו כולם עוד תינוקות. מאחלת לך שכל פעם שתסתכל לילדה שלנו בעיניים אתה תראה ותיזכר מה עשית.

ותרגיש רע!

כל חייך!

לולה
נכתב על ידי
לולה - אמא לשתי צמודים קטנים. מדברת המון, כותבת לא פחות ובעיקר בוחרת בחיים גם כשהם בוחרים לתת אגרוף חזק בבטן!
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .