יחסים

שבועיים לפני הנובי גוד

קרדיט: Pexels- Arsham Haghani

בכל שנה, שבועיים לפני הנובי גוד, זה מתעורר אצלי לבד בתת מודע ואני מתחיל לחפש אותה. אני בוחר אותה בקפידה, עוצם עיניים, מלביש עליה “אמא ואבא תכירו- זאת אשתי לעתיד” ומתעורר. אין שם סדרי עדיפויות ברורות כשהיא מגיעה בחלום, לילה לפניי שאני כותב לה “היי מה קורה?”

ואז אנחנו נפגשים, הכול מחוץ לבית, בשקט, רחוק מעיניים של אנשים שיכולים להכיר ולהעביר ביקורת בלב.
הן באות בצורות שונות, לפעמים קרועות, לפעמים שבורות ולפעמים כמו מפוסטר של הילדה של השכן, קישוט עליון ליולצ’קה- עץ האשוח, שאני רוצה להשאיר בבית לתמיד. אחרי שנפגשנו וחפרנו אחד לשני בהודעות, משהו כמו שבוע כדי לתת לה מספיק זמן, אני שואל אותה כאילו זה לא היה מתוכנן “תגידי, רוצה אולי לבוא אליי למשפחה לעשות נובי גוד?” וגם היא, כאילו שלא חשבה על זה מהשנייה ששלחתי את ההודעה הראשונה כותבת “ואוו, לא ציפיתי! אני צריכה לחשוב על זה. אתה באמת מתכוון לזה?”

מתנות ליד עץ חג מולד

באמת מתכוון?     קרדיט: Pexels-Olenka Sergienko

ואלו רגעי חוויה, העצבים נמרטים, בארבע ימים לפני הנובי גוד כשהיא שואלת שאלות אני כבר מתחיל לחשוב על טבעת…
אז מתחיל לחשוד במחשבה שלי כי יש סדר פעולות ונראה שדילגתי ממש- האם זה אני שמדבר או שהראש נתן להערות של הסובבים להיכנס אליו מדלת צדדית ולנצח על הסימפוניה? זו עם צלילים של ‘לחיות באושר ועושר’ כמו שאגדות לילדים אשר מסופרות בטרם נשיקת הלילה טוב ורגע לפני שמכבים את האור.

ילדה אוחזת ידיים של הורים

כל-כך מפחד              קרדיט: Pexels-freestocks.org

ואז היא ממשיכה, כשהיא מתעקשת להכין משהו- כי ככה רוסים, לא מגיעים עם ידיים ריקות. אני אומר לה “פשוט תבואי עם הילד שלנו”, זה הרי מה שאני כל-כך מפחד ממנו ומאוד רוצה שיגיע כל שנה לארוחה המשפחתית בנובי גוד הבא.

ביום החג אני אוסף אותה מהבית, היא נראית כמו סניגורצ’קה- האישה המושלמת של החג. אנו נוסעים באיטיות לכיוון בית הוריי וכשנפתחת הדלת אור בוהק קורן בבית וניחוחות של אגדה ממלאים את האוויר.

שנה אזרחית טובה וסנאסטופאיישים נובים גודום!

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .