יחסים

איפה דן?

unsplash

מישהו שאני לא מכירה שלום,

טוב לא יודעת, תתכונן, זה ארוך, אתה מוזמן להדליק לך סיגריה לפני שתתחיל

יום חמישי, השעה 13:42 שעון גרמניה, בעיירה הקסומה פרייבורג, כמו מתוך סרט אני יושבת בספרייה השקטה ביותר שהייתי בה מעולם, אל מול מסך המחשב רק אני ואצבעותיי שמדלגות להן בקלילות בין האותיות, בביטחון מלא שגם הסיני שיושב מאחוריי לעולם לא יידע אם אני כותבת מסמך רשמי או מתכון לעוגת בננה.

זה הרגע שלי לשחרר לחופשי את שק המחשבות שהתיישב לי במוח ובלב, בתפילה עמוקה שלעולם לא ישובו לישון בתוכי עוד לילה אחד קטן.

אבל רגע, למה אני כאן בכלל?

unsplash

כבר תקופה שנכנסתי בעל כורחי למסע מטלטל שהחל בלי הודעה מוקדמת, כמו מבצע צבאי חשאי שאף אחד לא יודע לפני כן איך הוא ייגמר, מי יהיו הנפגעים וכמה יהיו, אף אחד לא יכול לספר לך עם כמה צלקות תצא וכמה מהר הם יהפכו לקישוט מוכר על גופך ומתי תצליח להחלים מהכול.

אחרי שלוש שנים שלנו יחד ואחרי מבצע צבאי אמיתי במדינה- המבצע האישי שלנו החל בעקבותיו.

מאהובי השמח והחד פעמי, הפכת לבן אדם זר, החושך הגיע והבריח לנו כל טיפה של אור והדיכאון צבע לנו בשחור כל רגע קטן של צבע ואהבה ענקית שהייתה לנו, כבר לא היית אתה, כבר לא היית דן.
הייתי מבולבלת, נסערת, אך לא עבר הרבה זמן והתחלתי עוד מבצע משלי, שכל כולו למענך.

יש דבר אחד שאני בטוחה בו לגביי עצמי והוא-הכוח שלי, אני לא מדברת על הפיזי כמובן, הכוח הזה בפנים שהוא בלתי מנוצח וכשראיתי שאני מתחילה לאבד אותך לא היה לי ספק שאת זה אני מנצחת, אנחנו מנצחים.

unsplash

האסימונים נפלו באיטיות וכל אחד הביא איתו מסקנה חדשה, למידה חדשה, הבנתי שזה הרגע שלך, להירגע, להבין, להיתמך ולצאת מהכול מחוזק.

אז קיבלתי את מצבי, בבגרות מלאה, שחגיגות השלוש שנים שלנו לדוגמה לא יראו כמו שחלמנו וגיא פינס פחות יעמוד בראשה של שיחה, או מה אני לא לובשת עכשיו, אלא מילים מחבקות, שיח של שיתוף, או שתיקה, שאשמע ממך פחות ואחשוב עליך יותר, שאהיה שם לא משנה מה.

וככל שאני נהייתי יותר בטוחה אתה נהיית יותר חלש, פתחת לעצמך חדר סודי, שרק לך יש את המפתח ואת הזכות להיכנס.

ובכל רגע של מעידה קטנטנה, בשנייה אחת, בשקט מוחלט, בלי שאף אחד שומע את צעדייך, נכנסת אל החדר הזה ונעלת אותי בחוץ.

ואני מחוץ לדלת ממתינה לך, כאילו משקרת לעצמי שתגיד פתאום  “די יפה שלי הכל בסדר רק הייתי במקלחת”, בזמן שאתה ודאי מביט על עצמך ומתנהג כאילו שאתה לא קיים.

אז נכנסתי לתוך סיטואציה שלא פגשתי מעולם, נבהלתי ולמרות הכל לא היה לי שום ספק שאני נשארת, למענך, למען שנינו, כי האהבה שלנו חזקה מהכול.

הכי קל לעזוב כשקשה, להרים ידיים ולוותר, אבל ידעתי שאני לא מסוגלת לעזוב אותך לבד.

ידעתי כמה אתה אוהב אותי וחשבתי שאני אהיה נקודת האור היחידה שלך, ראיתי אותך ימים על גביי ימים ישן בתוך חדר חשוך ומוצף מחשבות, לבד בעולם ורציתי להיות האוויר שלך, כמו הנשימה הראשונה כשאתה עולה מעל פניי המים וגם אם יהיה קשה זה ישתלם בסוף ואתה תודה לי.

והיה לי קשה.

היה לי קשה לראות את הגבר החזק שלי נחלש, היה לי קשה שלא הצלחת לדבר, שלא הצלחת אפילו לבכות, היה לי קשה שהתרחקת ממני כי הרגשת שאתה לא הגרסה הטובה בשבילי כרגע, למרות שאתה תמיד טוב לי כמו שאתה והיה לי קשה כשאמרו לי לעזוב אותך.

unsplash

עד מהרה המצב הדרדר ובלי ששמת לב הבעיה שלך הפכה לגמרי שלנו, זה לא שהאהבה נחלשה, אלא כמו גוש ריקבון של חוסר הבנה שעמד בינינו, הלך וגדל והרס הכל, גוש זר שהגיע והרס לנו אותך, הרס לנו אותנו.

דן, אני ניסיתי הכל, כמו שלא ניסיתי בחיים, אני נלחמתי עליך כמו לביאה, כמו שלא נלחמתי אף פעם ואתה יודע שאני חזקה, אפילו יותר ממך, או ככה לפחות היית נותן לי להרגיש כדי שאהיה מרוצה ואזרוק לך חיוך בתוספת הגומה שלי שאתה כל כך אוהב.

ניסיתי הכל ואתה עדיין לא היית אתה.

אבל אני יודעת מי אתה באמת, אני לעולם לא אשכח.

דן שלי הוא נפש עדינה, הוא לא מפחד להגיד מה שהוא חושב, הוא לא דופק חשבון לאף אחד, הוא הולך עם האמת שלו בעזרת העיניים הטובות שלו שמובילות אותו, הוא אוהב אותי כאילו הייתי האישה הראשונה והאחרונה של חייו, הוא מעריך אותי כאילו הייתי אוצר מוזהב, הגבר שלי היה אהבת חיי כי הוא יידע איך לחזק אותי, איך להרגיע וללטף, איך להגיד תמיד מילים שיחבקו אותי חזק וירימו לי את הראש למעלה, אהובי היה הדבר הכי חשוב לי בחיים, הוא היה המלאך שלי מהסוג שאלוהים שולח אלינו, הייתי מאחלת אחד כזה לכל אחת, אבל הוא היה שלי ורק שלי והייתי מאושרת עד הגג. זוכר אותו? זה אתה.

דן, המבצע שלנו הגיע לסיומו ולצערי – הפסדנו, הפסדתי אותך.

unsplash

תחושת ההחמצה בוערת בי, רציתי לחגוג איתך בחתונה של עדי ולשמוח איתך עד אור הבוקר, רציתי לעשות איתך צניחה חופשית ושנרגיש ניצחון שהתגברתי על הפחד, רציתי לחגוג איתך את יום ההולדת שלך ולנסוע איתך לצימר בצפון, רציתי להשתולל איתך ולשכב איתך בעוד מלא מקומות מגניבים, רציתי שנחווה יחד את חיי האזרחות ואולי אפילו נגור תקופה יחד כמו שאמרנו, לא בתל אביב אבל קרוב ואפילו פנטזתי שיום אחד אולי באמת תשלוף טבעת בפארק בברצלונה, אפילו בתחנת דלק על כביש 6 היה משמח אותי.

אני רק רוצה שתחזור,

שתתפוס לי את התחת כשאני עולה לפנייך במדרגות, שתחבק אותי ותימחץ אותי מרוב אהבה עד שאני אפסיק לנשום, שתנשק לי את שתי העיניים שאני בוכה ותגרום לי לחייך מחדש, שתחתוך לי את הסלט בשלמות כמו שרק אתה יודע, שתשאל אותי “אתה יודעת כמה אני אוהבת אותך?” וגם “את מי אני הכי אוהב בעולם?” וכשאני אגיד “רק אותי”, אתה תענה “לא, את מיצי”, שתצחק ממני עד שכואב, שתעשה לי הצגות כמו שחקן משכנע ולא תשכח מי הייתה המורה שלך, אני רוצה להגיד לך שאני עייפה ושאתה תגיד לי “נכון, את יפה מאוד יפה”.

unsplash

אז אתה כבר לא כאן ונסעתי, לבד לגרמניה, אל הלא נודע, נכון, אני לא נמצאת עכשיו באיזה מדינת עולם שלישית, לא הצטרפתי לדעאש, לא נסעתי לאיזה אי מרוחק לשתות לי מיץ קוקוס, נסעתי למען עצמי, במטרה להחזיר לעצמי את הצבע לפנים, לחיים, את האוויר לריאות, את התשוקה למעשים ואת הצורך להגשים.

ויום אחד, כשתמצא את אהובי, אני רוצה שתמסור לו משהו, תגיד לו שאני אוהבת אותו בטירוף יותר מאי פעם, שהוא עדיין הנסיך שלי, שהוא החצי השני שלי, האהבה הראשונה המדהימה שלי, שהכרתי מישהו מדהים שעשה אותי מאושרת ותודה על רגעי האושר האלו, תמסור לו תודה על הדאגה, על החום שהוא העניק לי, שאני נמשכת אליו בטירוף ופאק, כמה שאני מתה לתפוס אותו עכשיו ולשכב איתו כל היום וכל הלילה, שאני כל כך אוהבת אותו שזה כואב עכשיו, שאני מתגעגעת אליו כל כך שזה צובט בלב ושאני מחכה לו,

שישוב אליי, רק אליי.

unsplash

אוהבת אותך,

האישה של דן.

 

Tovloyodat
נכתב על ידי
רעות גל בת 27 מושבניקית שמנסה להתבולל בעיר הגדולה, סטודנטית למשחק ובין היתר כותבת על החיים, את החיים ובחיים לא אוכל אבוקדו.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .